בחרדי חרדים

ירושלים, בני ברק וערים אחרות, הוצפו בשבוע האחרון במודעות הקוראת להגיע לקברו של רבינו עובדיה מברטנורא, לרגל יום ההילולא שלו.

על פי מארגני ההילולא, רבינו הברטנורא קבור כביכול בשיפולי הר הזיתים, בפאתי סילוואן.

אין זה יום ההילולא היחיד שמרננים אודות מקורו. כך גם למשל אודות יומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס, ועוד. אך אצל רבינו עובדיה מברטנורא יש המגדילים לטעון, כי זו המצאה של שרלטנים, שהחליטו לגרוף קופה על חשבון הציבור הנאיבי, הנוהר לכל הילולא הנזעקת מהקיר.

מנגד טוענים אלו העומדים בראש 'ועד ההילולא', או כל שם אחר שהצמידו לעמותה, כי ישנם מקורות מהימנים ומוצקים.

לדבריהם, העובדה שיום ההילולא התגלה רק לאחרונה, איננה אמורה להעיב על אמינותה ואין לפקפק בכך. 

בעד • המארגנים האנונימיים 

מארגני ההילולא מבקשים להישאר לוטים בערפל, אך פועלים נמרצות מזה מספר שנים כדי להביא את הציבור בהמוניו ביום שהוא כביכול יום ההילולא.

"מסורות עתיקות, וספרי נוסעים יהודים רבים, מצביעים על כך שקברו של רבינו הברטנורא נמצא סמוך למעיין השילוח, זה ידוע ומפורסם.

"ישישי העיר העתיקה עדיין זכורים כיצד באו לשם גדולי ישראל כדי להעתיר בתפילה, ואף שגרו לשם רבים מאלו שפקדו את ביתם ונזקקו לישועה. עד היום, רבים מגדולי ישראל נוהגים להמליץ לפוקדי חצרותיהם להגיע לקבר ורבים ראו ישועות.

"הסיבה שעד כה לא ידעו על יום ההילולא, היא משום שספרי ההיסטוריה המוכרים, לא ידעו בבירור מתי היא שנת פטירתו. העובדה שרבינו הברטנורא היה בירושלים, הקשתה על המחברים שהיו בעיקר בארצות הגולה, להגיע לחקר האמת. אך ישנם מסמכים המעידים על כך.

"במשך שנים ארוכות, היה הקבר בלתי נגיש והיה בידי הירדנים עד מלחמת ששת הימים. השנים הרבות שחלפו, השכיחו את המסורת, אודות יום ההילולא.

"המקובל הרב כדורי, ומקובלים נוספים שמפיהם אנו חיים, הם אלו שציינו את תאריך ההילולא כפי שקבלו מרבותיהם במסורת שבעל פה. ישנם גם עדויות מפי חוקרים, שמציינים כי ברשותם ספרים עתיקים שבהם נמצאו המקורות התומכים בכך.

לאלו שקוראים תיגר על כך, אנו מציעים כי יבואו ויראו את הגאונים והצדיקים הרבים שהתייצבו ביום ההילולא להעתיר בתפילה עבור עם ישראל, כמו כ"ק האדמו"ר מקאליב, הגאונים הרב אביגדור נבנצאל, המקובל הרב דוד בצרי ועוד אחרים, שאכן נוטלים חלק בהילולא הגדולה והישועות שראו כלל ישראל ביום זה, יעידו על כך יותר מכל". 

נגד • החוקר הרב יהושע מונדשיין 

החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין, יוצא בחריפות רבה נגד ההמצאה שלא הייתה ולא נבראה, ועדיין מחפש את הרבנים שנותנים לכך גושפנקא, אך לא מוצא...

"בראש הגיליון שאותם מארגנים מפרסמים, הם יודעים לספר, כי המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל התבטא פעם, כי 'כשהמוני בית ישראל יתאספו לקברו של התנא האלקי רבינו עובדיה מברטנורא זי"ע – נדע כי חפץ הקב"ה להחיש פעמי הגאולה'...

"מי שמע את זה מפי הרב כדורי? האם הרב כדורי חשף שיום ההילולא הוא בג' סיוון? בין השיטין באותו גיליון, הובלע שקר נוסף, כאילו בשנת תשנ"ט קיימו את יום ההילולא בתאריך זה, ואני תמה שכן המצאתו של התאריך האמור, היה בשנת תשס"ו, עם הופעת הגליון.

"הם גם משתמשים בשמות וזהויות של גדולי ישראל, שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם שוכני עפר, ואין המת יכול להכחיש את החי הטוען בשמו דברים שאפשר ולהא היו מעולם...

"המארגנים מתיימרים לטעון, שאחד המקומות הראשונים לשם נסע האדמו"ר מבעלזא זי"ע בעלותו ארצה, היה קברו של הברטנורא. האם ישנו חסיד בעלזא אחד, שמוכן להעיד שהצטרף למסע זה? הם גם יודעים לצטט את הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ששח לאחד ממקורביו, "אתה יודע למה נקבר רבינו עובדיה מברטנורא דווקא שם ליד מעין השילוח?... כשהייתי צעיר לימים שמעתי מאחד מגדולי ישראל (השם נשכח וחבל על דאבדין), שסיבת הדבר הוא משום היותו המקום הזה של מעין השילוח, הנובע מתחת לקודש הקודשים, אתר טבילתם של צדיקים נסתרים, בכל הדורות, אשר היו נקבצים בצריף בית סמוך לנקבת השילוח ולציונו של רבינו עובדיה ופועלים להחיש את הגאולה".

"אם הם היו נסתרים, מאין לו לבודה הסיפור שכאן היו נקבצים? האם יש לו עדות מהימנה לכך?

איפה היו העדויות הללו עד היום? מישהו באמת מאמין לכל סיפורי הבדים, שצצו כפטריות לאחר הגשם, בתואנה שעד עתה נמנעו מלהביא הדברים, כי טרם הגיע העת?

"באופן מוחלט ולמעלה מכל ספק, יכולים אנו לומר ולקבוע בבטחון, שיום ג' בסיון לא היה ידוע מעולם כיום ההילולא של רבינו עובדיה מברטנורא. אם כוונתם של אנשי ה"וועד" היא, לחזק את הנוכחות היהודית בסביבות מעין השילוח וכפר סילוואן, ולפיכך קבעו יום הילולא שאינו יותר מאשר פיקציה, הרי שמעשה כזה ראוי להוקעה. הברטנורא אינו אמור לשמש כיסוי לכך.

"כמדומני שעדיין לא נתקלנו במערכת משומנת שכזו לשם יצירת "הילולא", המבוססת על זיוף מקורות ובדיית מסורות מן העבר!

"אפשר, שהעיתוי שנבחר לכך כג' סיוון, עולה בקנה אחד עם דברי ה'שדי חמד' שמספר, שעם ישראל נהג לנצל את ימי חג הפסח וחג השבועות, כדי להשתטח על קברי הצדיקים במסע שמכונה 'זיהרא'.

ואולי חשבו המארגנים, כי בעונה זו מזג-האויר מאיר פניו לתיירים, וימים ספורים לפני מתן תורתינו, בהמשך להילולת רשב"י ושמואל הנביא, זהו המועד המתאים ביותר לקביעת "הילולא" ו"עלייה המונית".

"גם באשר לעצם מיקום הקבר, יש לפקפק. שכן סימני ההיכר שנתנו הקדמונים למערת הקבורה אינם הולמים את המערה הנוכחית. רבינו עובדיה עצמו כותב: "בכל גבול ירושלים, בשדות ובכרמים, נמצאים תחתיהם מערות גדולות חצובות, מערה לפנים ממערה... והכלל, כי מבית ומחוץ בבתים ובשדות נמצאות מערות אין מספר". אין זה אומר שלא יתכן שקברו של רבינו עובדיה הוא אמנם במערה זו. אבל מכאן ועד לקבוע יום הילולא חדש, שלא נמצא בשום מקור, הדרך ארוכה".