עסקנים, תראו דוגמא אישית של ציות לרבנים ● דעה
מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן
יש הטוענים שאין לנו רשות לעשות שינויים לאור העובדה שבחיי חיותו של הרבי לא היתה הוראה לשינויים כאלה.
ועל זה המענה:
גם בביהמ"ק בתקופה הראשונה לא היתה עזרת נשים בזמן שמחת בית השואבה, אבל משנתמעטו הדורות (וד"ל) היה צורך גדול ב"תיקון גדול "של גזוזטא.
וה"ה בנד"ד.
מה גם, שאין להשוות כלל את ריבוי הציבור אז הבאים להשתטח על הצה"ק אז והיום וק"ל.
ואותם 'הקנאים' בעלי רגשות 'התקשרות' חזקים - הטוענים שאין לעשות שינויים, שאלתי אליהם:
האם בחיי חיותו של הרבי היה ארון קודש בחדר הסמוך לאוהל? ובכלל, האם בתקופה ההיא התקיימו מנייני תפילה במקום? האם המישטח שמסביב לציונים הק' היה מרוצף?
האם היו גופי חימום מסביב מסביב לציונים?
ובאותו ענין;
האם היה ארון קודש בחדרו הק' של הרבי?
האם היתה מחיצת דיקט שחסמה את מקום מושבו של רבינו בחדרו הק'?
האם ארונות הספרים בחדרו הק' היו מכוסים בפלסטיק שקוף?
אלא מאי?
יש עניינים שמתחייבים עקב שינויים שהזמן גרמן - וההכרח לא יגונה.
ואני פונה לכל העסקנים האחראים על האוהל הק', להראות דוגמא אישית של ציות לרבנים, כי בנפשנו ובעיקר בנפש ילדינו הדבר.
(ושאלה לכל 'המקושרים': הבה ונבחן כנות כוונתכם: טענתכם שאין לנו הרשות לעשות שינויים באוהל עצמו. ניחא. שאלתי היא: האם בדעתכם לסדר הפרדה בין גברים לנשים לפחות באיזורי טעימת הקפה והעוגיות שע"י האוהל? ואגב זה נפשי בשאלתי: האם בתקופת חיי חיותו של הרבי כל זה היה? לשיטתכם, אולי נגדיל לעשות ונאמר - אולי בכלל נבטל את כל המאהל ('טנט') שע"י הציון הק'?).
בציפי' להקשבה ללא דעות קדומות, ואין לי ספק שע"י התיקון הנ"ל ייגרם נח"ר רב לרבה"ק - לטוב לנו כה"י בגו"ר ולריבוי נחת יהודי-חסידותי מיו"ח שי'.
מאפשרים לכם לקבל
