הרב מנחם ברוד

האם יש אמת אחת או שלכל אחד ואחד האמת שלו? האם ראוי לרחוש כבוד לכל דעה ועמדה או שיש דעות שאינן ראויות לכבוד? האם סובלנות היא ערך מוחלט או שגם לה יש גבולות?

הגוונים שבעם-ישראל נמשלו לשבעת קני המנורה. כל אחד ואחד משבעת הקנים מאיר באורו הייחודי, וכך גם בעם-ישראל יש כמה וכמה דרכים וגישות, וכל אחת ואחת מהן תורמת לשלמותו של העם היהודי. גם שנים-עשר השבטים מייצגים שנים-עשר מסלולים בעבודת הבורא, ובכל אחד ואחד מהם מעלה משלו.

חֵילות בצבא אחד

זו למעשה המשמעות העמוקה של אחדות-ישראל. אחדות אמיתית אין פירושה אחידות. אם הכול עשויים מעור אחד וחושבים אותה מחשבה, אין צורך לאחד דברים, שכן מראש יש רק דבר אחד. גדולתה של האחדות דווקא בסבילת מגוון דעות והבדלי גישה וסגנון, מתוך הבנה שהפסיפס המגוּון הוא המביא את השלמות.

אחדות אינה מחייבת ויתור על השקפות ועמדות. אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי-דעות נוקבים. אפשר לחוש כבוד זה לזה גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה, ואף כשהוא מתנגד בתקיפות לדעתו. האחדות מביאה בחשבון ש"אין דעותיהם שוות", והיא מוצאת את הנקודה המשותפת, החזקה מכל ההבדלים והשוֹנוּת.

ועם זה, לא כל דבר הוא נר מאיר. המשותף לכל שבעת קני המנורה שכולם מפיצים אור. אמנם כל אחד ואחד מהקנים מאיר באורו המיוחד וב'צבע' הייחודי לו, אבל כולם מאירים. מי שירצה להתיז מים על הנרות בטענה שגם זו דרך לגיטימית – ברור שלא נקבל זאת כחלק מהמגוון היפה והחיובי שבתוכנו. כאן בדיוק עובר קו הגבול.

את מגוון הדעות והגישות אפשר להשוות גם למגוון החֵילות שבתוך צבא. לכל חיִל סגנון פעולה ייחודי, ובין מפקדי החילות גם ייתכנו הבדלי תפיסות. אבל המשותף לכולם שהם משרתים מדינה אחת וחותרים ליעד אחד – הגנה על הארץ ותושביה והרתעת כל אוייב. לא ייתכן שיהיה בתוך הצבא חיִל כלשהו שיחתור למטרות הפוכות.

אמת אחת

לנו, כיהודים, יש אמת אחת, שאותה קיבלנו בהר-סיני, והיא התורה. זו המנורה המשותפת לכולנו. זה היעד שאליו כולנו אמורים לחתור. איך עושים זאת? – כאן יש מקום למגוון גישות וסגנונות, כפי שהתפתחו בעם-ישראל במרוצת הדורות. כל אחת ואחת מהדרכים יש בה מעלות ייחודיות, כשם שיש יופי וחן מיוחדים במגוון סגנונות התפילה, והנעימות המושרות בבתי-הכנסת.

אבל יש דרכים שגויות, שאינן מובילות אותנו אל היעד המשותף, ואותן צריך לתקן. עם זה, אחדות-ישראל פירושה גם תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי, גם ליהודי תועה. אם יש צורך לתקן – נעשה זאת באהבה, כי כל יהודי הוא אח, חלק מהמשפחה הגדולה של עם-ישראל.