אחד הדברים העיקריים שבו מתייחד הקעמפ הוא עצם כך שרוב הילדים המגיעים אליו אינם לומדים במשך ימות השנה בבתי ספר יהודים וחלקם מגיעים מבתים בהם אחד מההורים אינו יהודי.

ר' נח שי' שיש לו ידע וכושר רב בארגון קעמפים דואג לשלב בצורה מעניינת את הלימוד והחווייה היהודית עם הצרכים והתאוות הגשמיות של הבחורים בגיל העשרה.

היום לאחר 18 שנה, הקעמפ התפתח וגדל והשנה שבר שיאים כאשר למעלה מ-70 בחורים מגילאי 10 עד 19 השתתפו במשך שבועיים בקעמפ ייחודי יהודי שגרם להדים נרחבים בקרב הציבור היהודי הברזילאי. השנה התקיים הקעמפ בעיר קאקונדי שבצפון ברזיל בשטח רחב יידים, הטובל בין הרים וגבעות המכוסים ירק, הקמפוס הכיל בתוכו מגרשי כדורגל וטניס, חדר כושר וחדר פעילות עם מיטב המשחקים החדשניים,וכן חוות סוסים והכל בכדי להנעים את השהות ולספק את המירב לחניכים.

הקעמפ התחיל במוצאי צום שבעה עשר בתמוז כאשר האוטובוסים הגיעו למתחם הקעמפ ופלטו מתוכם עשרות בחורי חמד עם שערות ארוכות, עגילים על האוזניים ועוד סממנים מעניינים כאשר עין אנוש נורמלית לא יכולה להבין את הקשר שלהם לקעמפ היהודי. המדריכים המנוסים שכללו תמימים מאנ"ש בברזיל וכן שלוחים מישיבת תומכי תמימים שבעיר, קיבלו את פני החניכים בשירה ובריקודים כאשר לאחר מספר דקות היה נראה כאילו הינם מכירים שנים על גבי שנים.

לאחר ארוחת ערב חמימה וטעימה ישבו כולם לכמין תדרוך קצר בחדר האוכל כאשר המדריך הראשי ר' מיכאל רוזנטל נוטל את שרביט ההנחיה ומסביר במאור פנים אודות המתרחש והעומד להתרחש במשך ימי הקעמפ, לאחר זמן מה חולקו הבחורים לקבוצות כאשר בו במקום התחילה התחרות הגדולה בין הקבוצות והחניכים עצמם כשהמנצחים יכולים לזכות בזוג תפילין או כרטיס טיסה לרבי או במערכת DVD משוכללת ובעוד מספר פרסים יקרי ערך.

המילים, החיות והפרסים - כנראה עשו את שלהם. ואכן מי שהסתובב מספר שעות לאחר מכן ברחבי הקעמפ בזמן בו השקט שרר וכולם נמו את שנתם לא היה יכול שלא להתפעל מהמחזה הנדיר והיפה כאשר אותם הילדים שאך ורק לפני שעות מספר היו נראים כלא יהודים כלל שוכבים במיטותיהים כשכיפות וציציות עם הלוגו של הקעמפ מתנוססים עליהים בתפארה ומוסיפים להם נופך של ילדים יהודים אמיתיים כשליד כל מיטה מונחת קערה עם כלי לנטילת ידיים. מידי בוקר התעוררו החניכים בשעה 8:30 בבוקר, ולאחר שתייה חמה ומזונות היתה יוצאת קבוצה שונה של חניכים בכדי לחלוב פרות וכן ללמוד את ההלכות הקשורות בחלב ישראל עם א' המדריכים.

כאשר שאר החניכים היו הולכים לאולם בית הכנסת שם התקיימו שיעורים קבוצתיים מתוך החוברת "צבאות השם " המתורגמת לפורטוגזית, חוברת שכוללת בתוכה את כל החומר העיקרי והחשוב ביהדות כגון: ברכות, תפילות והלכות חשובות שנלמדו ושוננו ע"י החניכים כאשר ישנה תחרות בין החניכים שלמדו אותה בעל פה.

מידי יום לאחר ארוחת בוקר, יצאו החניכים לטיול היומי.כאשר השנה התמקדו הטיולים בעיקר בפעילות במים,כגון: ראפטינג, בנננה בוט, סנפלינג על מפלי מים, רכיבה על סוסים בנחלים, אופנועי ים, סירות מרוץ, אבובים, קייקים, ועוד מגוון רחב של פעיליות מיים. למרות הפעילות העניפה במהלך היום, מידי יום לאחר הטיול היומי חזרו החניכים לשטח הקעמפ ושם זכו לשמוע שיעור מפי הרב דוד מוריץ - מומחה בחינוך מיוחד, שענה לשאלות החניכים בנושאי יהדות וכן סיפר סיפורים שריתקו את החניכים הצמאים ליהדות למשך שעות כאשר החניכים משתתפים בשיעור ומאזינים בקשב רב, לאחר השיעור היה מוקרן ווידאו קצר מהרבי, תפילת ערבית וארוחת ערב דשנה ומכובדת.

בשעות הלילה התקיימה פעילות מעניינת כאשר כל קבוצה ישבה עם מדריכיה סביב מדורות אש כשהם מתוועדים ומדברים עד השעות המאוחרות של הלילה, וקול הניגונים נשמע למרחוק ומהדהד בכל רחבי הקעמפ. המחזה המעניין הזה חזר על עצמו מידי לילה כאשר המתבונן מהצד לא יכול לתאר שמדובר בבחורים שהדת רחוקה מהם ובגדול.

אחרי כל כמה דקות של ניגונים אחד מהמדריכים דיבר או סיפר סיפור מיוחד כאשר החניכים הצמאים למושגים ביהדות מקשיבים בקשב רב ולא מעלימים ולו לרגע קט את מבטיהים מפני הדובר. הקעמפ שנערך למשך שבועיים הסתיים בהצלחה כאשר הדיו עדין מהדהדים ברחבי העיר, ולא מעט ממנהלי בתי חב"ד שבעיר כבר סיפרו על התוצאות המענינות שקעמפ זה גרם.

מספר אחד המדריכים: "בשבת האחרונה לאחר שהסתיים הקעמפ הלכתי להתפלל באחד מבתי חב"ד שבעיר ושם פגשתי להפתעתי את אחד מחניכי מהקעמפ שדאג להכיר אותי לאביו. האבא ממש הודה מקרב לב על הקעמפ המוצלח וההשקעה, ואז הוא אומר לי : אני ממש לא יודע מה לעשות אשתי ממש לא בקטע של יהדות וכשהבן שלי חזר מהקעמפ הוא התחיל ללכת עם ציצית וכיפה באופן קבוע והוא גם דואג לשים נטלה ליד המיטה בכל לילה בקיצור נהיה דתי". אז הבן ענה ואמר לאבא שהשיח בפני את בעייתו "אבא אל תדאג גם אמא בסוף תהיה כמוני".