מוטי לוי, וואלה

רב שיח באתר "וואלה" מארח השבוע את הרב עדין שטיינזלץ, מפרשני התלמוד המובילים בישראל, שמגיב לביקורת ולהחרמת ספריו על ידי רבנים מהזרם הליטאי: "בעולם זה נקרא פוליטיקה, והיא קשורה לפעמים לכל מיני שיקולים זרים"

הרב עדין שטיינזלץ הוא אורח השבוע בשיח הרבנים של וואלה! חדשות, לרגל צאת ספרו, ה-74 במספר, "חיי עולם – שיחות על פרשת השבוע" (בהוצאת "מגיד"). הרב שטיינזלץ נולד בשנת 1937 למשפחה חילונית וקומוניסטית בירושלים, כנער צעיר, חזר שטיינזלץ בתשובה והחל ללמוד בישיבה של חב"ד; לצד לימודיו התורניים, למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרב שטיינזלץ הוא שילוב יוצא דופן של רב ומלומד בעל שם עולמי. הוא בעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות פלורידה, ברנדייס, ישיבה יוניברסיטי, בר אילן, ובן גוריון, ושימש מרצה אורח במספר אוניברסיטאות בחו"ל. במקביל לפעילותו החינוכית הענפה, הכוללת הקמת בית ספר, ישיבה ומרכז תורני בירושלים, עמל הרב שטיינזלץ ב-40 השנים האחרונות על פרויקט הדגל שלו – פירוש התלמוד. כמו כן, ב-1988 זכה בפרס ישראל למדעי היהדות.

מגזין "טיים" האמריקאי הגדיר אותך ב-1988 כ"אינטלקטואל של פעם במילניום". האם אתה סבור שעולם הישיבות החרדי של היום מסוגל להצמיח אינטלקטואלים?

"במהות העניין, עולם הישיבות היה צריך להצמיח כמעט רק אינטלקטואלים, כי בסופו של דבר אלה שלומדים כל הזמן - עוסקים בלימוד אינטלקטואלי. הם עוסקים בפילוסופיה ובמשפטים ובהרבה מאוד נושאים שכוללים בדיוק את מה שהאינטלקטואל זקוק לו – חקירה, העמקה, והסקת מסקנות. אינטלקטואל זה לא מי שיודע הרבה ספרים, אינטלקטואל - זה אופי וכישורים.

עם זאת, לא פעם קורה שבגלל סיבות של מבנה חברתי חוסמים את האנשים מלהתפתח בשלמות. החברה נעשתה הרבה יותר מהודקת והיא כבר חוששת משאלות טובות. ויש על כך תשלום בכך שאתה לא מוצא אנשים גדולים חדשים. גם אלה שיש להם יכולת - מנסים שלא להתפתח בכל מיני כיוונים. העניין של רוחב הדעת, ההנחה שתלמידי חכמים יודעים ומבינים כל מה שקורה בכל מיני עולמות, זה איננו קיים באותה מידה. אתה מרוויח על זה חברה יותר הומוגנית, ואולי גם יותר יציבה, ואתה משלם ברוחב הדעת. אחד ממתנגדי עולם הישיבות שחי לפני שני דורות בפולין אמר כי "ישיבה זה כמו יער. צומחים בו עצים בינוניים. העצים הענקיים באמת לא צומחים בתוך היער". זה נכון גם לגבי הדורות האחרונים".

כמה רבנים חרדיים מהזרם הליטאי, בהם הרב אלישיב, החרימו את ספריך בעבר. חלקם אף דרשו לגנוז את הספרים בטענה שהתייחסת בזלזול לאבות האומה. ממה זה נבע, לדעתך?

"חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר – חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד. לקיתי גם על חשבון זה".

מבחינה חרדית, הדברים שאתה אומר הם קשים מאוד. לדבריך, הרבנים החרדיים, שנתפסים בעיני עדתם כאי של אובייקטיביות וקדושה, פעלו בעצם מתוך אינטרסים פוליטיים ואחרים?

"מספר האנשים שיכולים להיות עצמאיים לגמרי - להיות ולומר דברים בפני עצמם - הוא קטן בכלל. גם על שמש יש כתמים. שלמות מוחלטת לא מוצאים בעולם הזה. יש אינטרסים, טעויות, ניסיון לבנות מערכות ולעשות דברים בצורה קיצונית. בעולם זה נקרא פוליטיקה. והיא קשורה לפעמים בכל מיני שיקולים זרים. היא קשורה במחנות, עמדות ותפיסות של כוח. אני לא יודע מה היה קורה אם היו שולחים לכאן שלושה או ארבעה מלאכים מן השמיים להיות רבנים, איך הם היו נראים אחר כך".

בין יתר עיסוקיך, אתה עומד גם בראש ה"סנהדרין", גוף רבני בעל אוריינטציה ימנית-קיצונית, מה לך ולזה?

"זה לא דבר רציני. עכשיו הקשר שלי לכך מאוד רופף, ויותר היסטורי. זה קרה בין השאר כי הגוף הזה התחיל להתעסק בפוליטיקה ימנית. הבעיה שלי היא לא עם פוליטיקה ימנית כמו עם פוליטיקה בכלל".

לפני כמה חודשים הביעו רבנים את תמיכתם, בכתב ובעל פה, בנשיא המדינה לשעבר משה קצב. מה דעתך על כך?

"אני לא יודע למה הם אמרו את זה. אני לא מכיר את העובדות בקשר לתיק אבל אני יכול לומר ש'לא טובה השמועה' וזו שמועה של שנים רבות, זה לא דבר של חמש או שש שנים. יש כל מיני אנשים, יש אנשים שעושים דברים בצנעה ויש אנשים שלא מתאפקים ולא עושים כל כך בצנעה. היו אנשים שעשו דברים והם מעולם לא התפרסמו. אני לא הייתי כותב מכתב כזה - שהיה מכתב של שטות. אין דבר כזה שעושה שרבנים יהיו מחוסנים מטעויות ושטויות, צר לי, לא רק רבנים חרדיים, אלא גם דתיים לאומיים ואחרים".