הרב מנחם ברוד

בחג-השבועות בא לידי ביטוי היחס החם של היהדות כלפי הגרים. אחד הטעמים למנהג קהילות רבות לקרוא בחג הזה את מגילת רות הוא כדי לתת כבוד לרות המואבייה שנתגיירה והצטרפה לעם היהודי. כי בחג-השבועות כולנו נתגיירנו ובאנו בברית עם בורא-העולם במעמד הר-סיני.

המסורת היהודית מציינת את המקום הנכבד שתפסו גרים בעם היהודי. שמעיה ואבטליון, מגדולי התנאים, היו בני גרים. רבי עקיבא, התנא הגדול בתקופת החורבן, היה בן גרים. גם תלמידו רבי מאיר היה בן גרים. סמכותם הרוחנית הגדולה ידועה לכל לומד תלמוד. אף מתרגם התורה הנודע, אונקלוס, היה גר.

באו ביוזמתם

הכבוד כלפי הגרים נובע גם-כן מהעובדה שהם באו ביוזמתם והצטרפו לעם היהודי. היהדות, שלא כדתות אחרות, אינה שואפת להכניס תחת כנפיה את כל בני-האדם. בעוד דת הנצרות או דת האסלאם מבקשות להשליט את אמונתן על כל בני-האדם, היהדות נועדה ליהודים בלבד, ואין לה כל שאיפה לגייר את כל האנושות.

יתרה מזו, גם כאשר גוי בא ביוזמתו ומבקש להתגייר, עלינו לדחות אותו בתחילה ולהסביר לו שהגיור יטיל עליו עול תורה ומצוות, ולמה לו לקבל עליו עול זה. רק אם הוא מתעקש להתגייר, מקבלים אותו. לכן הוא ראוי להערכה, כי בא מעצמו ומרצונו וקיבל עליו את כל המשא הכבד המוטל על יהודי.

הגיור מבטא את הכמיהה העמוקה של האדם אל האמת. גר-צדק מתנתק מעמו וממשפחתו, קושר את גורלו בעם מעונה ונרדף, מקבל עליו עול תורה ומצוות המקיף כל צעד בחיי היום-יום שלו – וכל זה רק משום שהגיע להכרה כי זו האמת וכי זו הדרך הנכונה ביותר להתחבר עם הקב"ה.

בימינו נשמעות טענות על הקשיים שהרבנים עורמים לפני המבקשים להתגייר.
הקשיים האלה באים דווקא מתוך ההערכה הגדולה לגרי-אמת. לכן מבקשים לבחון את מבקשי הגיור ולוודא שאכן הם מחפשים את החיבור הפנימי והאמיתי עם העם היהודי ועם הברית שנכרתה עמו בהר-סיני. הקשיים נועדו לנפות את מחפשי ההטבות למיניהם, או את מי שבאו להתגייר רק כדי שיוכלו להירשם כיהודים.

התורה המחברת

יש מי שאינם מבינים מדוע המבקש להתגייר צריך לקבל עליו עול תורה ומצוות. מדוע אינו יכול להיות יהודי שאינו שומר מצוות. השאלה הזאת נובעת מחוסר הבנה על מהותו של העם היהודי. בלי התורה אין שום דבר שמחבר את כל בני העם היהודי, המפוזרים במדינות רבות, הדוברים שפות נבדלות והקשורים לתרבויות מגוּונות. הדבר היחיד שמשותף לכולם הוא הזיקה לתורה ולמצוותיה, כהמשך לקבלת התורה בהר-סיני.

אכן, יש מי ששומר יותר ויש מי ששומר פחות, אבל כל יהודי קשור בבסיסו לתורה ולמעמד הר-סיני. מי שמבקש להצטרף לעם היהודי אינו יכול לעשות זאת אלא על-ידי התחברות לאותה ברית. עליו לנהוג כאבותינו ולהכריז: 'נעשה ונשמע'. רק אז יוכל להתחבר לעם היהודי ולהצטרף ליותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנים של קיום יהודי.