מאת הרב מנדי קמינקר

העולם חוגג. אוסמה בן לאדן, המרצח האכזרי שהיה אחראי למותם של אלפי בני אדם, נתפס ונהרג בידי כוחות מיוחדים של צבא ארצות הברית. "הארכי-טרוריסט נתפס" בישרו כותרות החדשות.

(אם ניתפס לרגע לזוטות, שמתם לב שהשימוש במילה 'ארכי' נעשה רק בהקשרים שליליים? לעולם לא תשמעו על 'ארכי-צדיק' או 'ארכי-נחמד', רק על 'ארכי-מחבל' ו'ארכי-פושע'. ובכל אופן, המונח 'ארכי-טרוריסט הוא שילוב של שתי מילים לטיניות שאם נתרגמם לעברית תקנית נאמר 'רב-המפחידים'...)

בכל פעם שאירוע מסוג כזה מתרחש, כלי התקשורת ממהרים להביא ביוגרפיה מלאה של הטרוריסט התורן. זה קרה עם גם לאחר חיסולו של עימאד מורניה, 'בן לאדן' שלנו ותמיד זה מעניין אותי במיוחד. הרי בן לאדן לא נולד ארכי-טירוריסט, ועימאד מורניה היה ככל הנראה ילד ככל הילדים. אז מה גרם להם להקדיש את חייהם לג'יאהד, הרג ושנאה?

בכתבה שכותרתה "המיליונר שהפך לארכי-טירוריסט" מדווח YNET כי חייו של אוסמה בן לאדן, סטודנט לכלכלה וניהול באוניברסיטה בערב הסעודית, הושפעו עמוקות מאחד המרצים באוניברסיטה. היה זה מרצה בשם שייח עבדאללה עזאם שהטיף לגי'אהד. הרצאותיו והטפותיו של אותו מרצה עשו פרי ושלא במישרין גרמו ללידתו של אחד מארגוני הטירור המסוכנים ביותר בעולם.

האם עבדאללה עזאם ידע כי הסטודנט הצעיר, בן למשפחת עשירים, עתיד להפוך למבוקש מספר אחד? בטח שלא. מה שכן, הוא האמין בכל ליבו במשנתו הקיצונית והפיץ אותה בכל הזדמנות אפשרית ולצערנו בסופו של דבר הוא אף הצליח.

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות:

פעם קיבל הרבי מליובאוויטש זצ"ל דיווח על אירוע שיועד לנשים בו השתתפה רק אישה אחת. המדווחים ראו את האירוע כישלון, אבל הרבי הגיב: למשה רבינו הייתה רק אם אחת... וכבר נאמר בתלמוד כי מידה טובה מרובה ממידת פורענות.

בין אם אנחנו הורים או מורים, ידידים או סתם עוברים ושבים. במהלך חיינו אנו נפגשים בעשרות אלפי אנשים. אנו מלמדים, משוחחים, יוצרים קשרי חברות. לעולם לא נדע האם האנשים עמם אנו בקשר יהפכו יום אחד לגורמים שישנו את פני העולם, אך אנו חייבים להיות מפיצים של אור, אהבה ואלוקות. אם אנו נאמין בכך נדבק גם את האחרים - ואולי, מי יודע, נהיה חלק ממהפכה שתשנה את העולם לטוב.