חתונתם של רועי ולימור, זוג צעירים מצפון הארץ, התקיימה לפני מספר חודשים. הם העדיפו להזמין את הרב נחמיה שמרלינג, שליח חב"ד בכפר יונה בעקבות המלצת חברים.

אותם חברים גם הזהירו אותו ממנהגו של הרב לברוח מיד לאחר החופה על מנת להימנע מקבלת תשלום. מצויד במידע הזה, הפקיד רועי מראש בידי איתיאל, קרוב משפחה, את השיק ובקשה להיות צמוד לרב במהלך הקידושין על מנת למסור לו את מה שמגיע לו בזכות ולפני שיברח.

אכן הוכיח הרב שלא לחינם יצרו לו מוניטין כמי שמשרה נעימות ורוגע על הזוג ומשפחתם והצדיק גם את שמו כרב במנוסה. מיד לאחר הקידושין, הוא פתח בצעידה של אצן לעבר היציאה תוך שהוא מנסה להסתיר את גופו הגדול בין הקהל, אלא שאיתיאל הצליח להדביקו וגם אילץ אותו לקחת את ההמחאה שנרשמה מראש לפקודתו.

כל השיקים שנמסרו לספקים האחרים נפרעו בתוך ימים ספורים לאחר החתונה, למעט השיק שנמסר לרב שמרלינג. השיק לא נפרע גם כעבור שבוע וגם כעבור חודש. רועי החליט לשלוח שיק אחר או מזומן אבל מהתייעצות עם חברים למד שהרב פשוט לא ימסור לו את כתובתו אם ייודעו לו כוונותיו. הוחלט אפוא להערים עליו. הוא המתין עוד מספר חודשים, התקשר לרב ומסר לו שבכוונתו לשלוח אליו מכתב תודה. הרב נפל במלכודת ומסר את כתובתו. הפעם רשם רועי על השיק שהוא ניתן לפקודת בית חב"ד בכפר יונה.

שבוע לאחר מכן התקשר הרב לרועי והודה לו בהתרגשות על התרומה לבית חב"ד. הרב שמרלינג לא לקח אגורה לכיסו הפרטי. דווקא לשונאי בצע כמוהו יש חשק לתת והרבה. כמו הרבה שליחי חב"ד אחרים, הוציא הרב שמרלינג את המושג "לשם שמיים" מהתיבה בה היה סגור זמן רב וניער את האבק מעליו ועל כך יבורך.

פורסם במגזין "המושבות"