מערכת COL
|
יום ב' ניסן ה׳תשע״א
06.04.2011
"מסע התמימים" > ישיבת נתניה למסע בליובאוויטש ● חשיפה
כחמישים מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בנתניה עומדים לצאת בתחילת הקיץ הקרוב למסע גדול ומיוחד במינו – מסע לערים הקשורות בתולדות חב"ד באוקראינה ורוסיה הלבנה ● שבועון 'כפר חב"ד' חושף את התוכנית המהפכנית בישיבה בנתניה ● וגם: ראש-הישיבה, הרב משה אורנשטיין, מגולל את פרטי התוכנית לסיפור המלא
ישיבת נתניה למסע בליובאוויטש ● חשיפה " title=""מסע התמימים" > ישיבת נתניה למסע בליובאוויטש ● חשיפה " />
הרב אורנשטיין על רקע "מסע התמימים" הקודם (צילומים: COL, 'כפר חב"ד')
הרב ישראל אלפנביין
כחמישים מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בנתניה עומדים לצאת בתחילת הקיץ הקרוב למסע גדול ומיוחד במינו – מסע לערים הקשורות בתולדות חב"ד באוקראינה ורוסיה הלבנה.
במרכז המסע יעמוד ביקור מרגש בערי ילדותו של הרבי באוקראינה, כאשר במשך שבוע ימים יעתיקו את בית-המדרש, יחד עם ראש הישיבה הרה"ג הרה"ח הרב משה אורנשטיין, לאכסניה מפוארת שיעניק להם שליח הרבי בניקולייב, הרב שלום גוטליב, בסיועו האדיב של ידיד הישיבה, השליח הרב משה אסמן.
היוזמה המקורית לעריכת 'טיול' זה היא פרי הגיונו של הרב אורנשטיין, שהגה בתחילת החורף הנוכחי את הרעיון המבריק. בבסיס הרעיון עמדה השאיפה שמקננת בו כל השנים, להרים ולרומם את איכות הלימודים בקרב כל תלמידי הישיבה. כך יצא לדרך בראשית השנה מבצע 'בדרכי התלמוד', שבמסגרתו התייגעו עשרות תלמידים בלימוד עיוני ומעמיק של סוגיות תלמודיות ונושאים עיוניים בהלכה ובפלפול והגיעו להישגים מרשימים ביותר.
והתוצאה המשמחת מצדיקה את ההשקעה: מתוך כמאה תלמידי הישיבה השתתפו במבצע כ-75 בחורים, כאשר 50 מהם צלחו בהצלחה את כל השלבים, העפילו עד לפסגה והגיעו לשלב הגמר.
עם סיכומו של המבצע, אני מבקש לשוחח עם הרב אורנשטיין על המניעים למבצע שהצריך השקעה כה גדולה. הרב אורנשטיין, כך מתברר, מעדיף לפתוח בסיכום הצלחת המבצע כפי שהיא משתקפת בעיניו לאחר מעשה, ונראה שהוא אינו נוטה להמעיט בחשיבותו של המבצע ובהישגיו: "כ-50 מהבחורים בישיבתנו נהיו בקיאים, בהבנה 'בריאה', בעשרות פרקים ב'שב שמעתתא', 'מנחת חינוך', 'שאגת אריה', 'אתוון דאורייתא' ו'לקח טוב'. אנחנו מכנים אותם בחיבה ובהערכה בתואר 'חסידישע למדנים', ולדעתי הם באמת הלמדנים החסידיים הכי גדולים בעולם, בהשוואה לבחורי ישיבה בני גילם (בני ישיבה קטנה), בזכות הכלים שהענקנו להם ללימוד סוגיות תלמודיות בדרך הישרה, ללמידה ועיון עצמאיים ולפיתוח הרגלים בריאים של ביקורת חשיבתית".
תוכל להסביר לקוראי 'כפר חב"ד', בתמציתיות לפחות, איך עובדת השיטה?
הרעיון הוא פשוט בתכלית, אך חודר עד לעומק הבעיה. תודה לא-ל, זכינו לתלמידים מצוינים. אך מעבר למספר תלמידים שהתבלטו בזה, חשתי כל השנים כי אצל שאר התלמידים, אין לימוד הגמרא הופך ל'קניין' בנפשם. זה לא הפך להיות עיקר עניינם. גם אצל התלמידים המצוינים, ראיתי באופן ברור שהם אינם ממצים כלל ועיקר את יכולותיהם הלימודיות. ואדגיש שוב: מדובר בתלמידים מצטיינים.
לדוגמה, בתקופה שהתקיימו המבחנים הארציים במסגרת 'מבצע תורה' שהתנהל מטעם צא"ח, קטפו תלמידינו במשך שלוש שנים את תוארי החתנים הארציים. כמו כל הישיבות, גם אנחנו עשינו מבצעי תורה רבים ומגוונים. אבל כולם עסקו בעיקרם בהוספה בכמות הלימוד והגדלת ההספק. עם כל ההצלחה, עדיין הרגשתי שאין כאן חינוך ראוי ללימוד בהעמקה. המבצע לא שינה את מהותם. עד שהחלטנו לצאת עם מבצע מהפכני שכל-כולו מכוון לאיכות הלימוד, ודורש השקעה עיונית רבה שתקנה להם דרכי לימוד, ניתוח והסברה.
המטרה היא שכאשר תלמיד ייתקל בברייתא שאביי ורבא מפרשים אותה כל אחד באופן שונה, הוא יתבקש להבהיר היטב לעצמו מה מחדשת הברייתא ביסודו-של-דבר וכיצד מפרש כל אמורא את כל פרטי הדינים הנובעים מחידוש זה. וכאשר יגלה שהר"ן חולק על רש"י בביאור הסוגיה, התלמיד יתבקש להבין בכוחות עצמו באיזה שלבים בסוגיה נעוצה המחלוקת, איזה קשיים בא הר"ן ליישב וכיצד יתמודד רש"י עם קשיים אלו. במילים אחרות: לא להסתפק בידיעה שטחית והכרה 'מלמעלה' של הנושאים הנלמדים, אלא לצעוד בדרכי התלמוד בלמידה מעמיקה ועיונית.
מהפך עצום בתאווה ללימוד
למיטב ידיעתי, זאת הפעם הראשונה בעולם הישיבות שמתקיים מבצע כזה. הרבי מסביר שישנם שני סוגים של 'רב ותלמיד'. יש תלמיד שיודע לחזור על דברי הרב, וגם לאחר שהבין אותם היטב, הרי שום דבר לא השתנה מבחינת ה'כלי' וכוח ההבנה שלו. ויש תלמיד שלאחר ששמע את דברי הרב, הוא מסוגל לפרש את הדברים ב'כלים' האישיים שלו. זהו ההבדל בין כל המבצעים שהכרנו עד כה, לבין המבצע החדש והמהפכני שלנו.
זהו מבצע ראשוני מסוגו, שנערך במתכונת שכזו. אין ספק שמבצע לימוד זה העניק לעשרות משתתפיו הזדמנות פז להפוך את לימוד התורה בהתמדה ושקידה ל"עיקר עניינו של בחור ישיבה", כשאיפתו הקדושה של הרבי. לצערי הרב, לאורך השנים שמעתי לא אחת תלמידים שהתלוננו שלימוד הגמרא נותר עבורם יבש וללא רוח-חיים, כגוף ללא נשמה. המבצע שלנו פתח להם צוהר להבנת מהלכי הגמרא לעומק, תוך ניתוח כל סברה וקושיה עד לפסק ההלכה הסופי. זוהי הדרך ליצור טעם ולתת 'געשמאק' אמיתי ללימוד.
בהקשר זה אני חייב לציין את שני התלמידים השלוחים (לשעבר) בישיבתנו, הת' שמעיה העכט, שבחושיו הדידקטיים הנפלאים הצליח להגיע ליצירת אמנות מופלאה של ניתוח הסוגיות, והת' שמוליק ביטון, שהשקיע זמן רב בעריכת החוברות. לאחר שהנהלת הישיבה גיבשה את עקרונות המבצע, הגענו למצב שהמבצע האיר את נשמת הסוגיות על כל פרטיהן, בדפוסי שיטת הלימוד ששירטט הרבי נ"ע, מייסד 'תומכי תמימים'.
איך בעצם עלה במוחך הרעיון הזה?
מאז ומתמיד ראיתי צורך להחדיר בתלמידינו את ההכרה בכך שהתקשרות אמיתית לרבי מתבטאת בלימוד התורה בחשק וחיות. וכפי שהרבי אמר ב'יחידות' להרב מאיר גרוזמן, ש'התקשרות' משמעותה למלא את רצון המשלח, "והרצון שלי – רצון עצמי, רצון פנימי ורצון חזק – הוא שהבחורים יעסקו בלהט בלימוד".
התחלנו בזה, ב'זעיר אנפין', בשנה שעברה, עם קבוצה מצומצמת יחסית של בחורים מהשיעור הגבוה, ששבעה מהם טסו לרבי לחג השבועות בעקבות הצלחתם במבצע. בטקס חלוקת פרסים שקיימנו בסיום השנה למצטייני המבצע, תיארו שניים מהם מה זה עשה להם. האחד דיבר בהתרגשות על כך שבמשך כל ימי 'בין הזמנים' בחודש ניסן שקע שעות רבות בעיון ב'שב שמעתתא' ו'מנחת חינוך', וחברו תיאר בהתרגשות את המהפך העצום שהתחולל בו ביחס לשאיפה ולתאווה ללמוד 'שאגת אריה' ו'אתוון דאורייתא'.
הדברים הללו העניקו לי זריקת מרץ נוספת ובאותו מעמד גמלה בלבי ההחלטה המחודשת שבשנה הקרובה נצא במבצע שיתקיים בהיקף גדול בהרבה. ההבנה שמבצע כזה מעלה מאוד את איכות הלימודים שלהם, הובילה אותנו להחלטה שצריכים לאמץ את הרעיון ולהרחיב אותו עבור כל תלמידי הישיבה. והשנה אנחנו ממש חיים עם המבצע הזה, נושמים אותו ומתוועדים עליו.
המשך הכתבה בשבועון 'כפר חב"ד'
כחמישים מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בנתניה עומדים לצאת בתחילת הקיץ הקרוב למסע גדול ומיוחד במינו – מסע לערים הקשורות בתולדות חב"ד באוקראינה ורוסיה הלבנה.
במרכז המסע יעמוד ביקור מרגש בערי ילדותו של הרבי באוקראינה, כאשר במשך שבוע ימים יעתיקו את בית-המדרש, יחד עם ראש הישיבה הרה"ג הרה"ח הרב משה אורנשטיין, לאכסניה מפוארת שיעניק להם שליח הרבי בניקולייב, הרב שלום גוטליב, בסיועו האדיב של ידיד הישיבה, השליח הרב משה אסמן.
היוזמה המקורית לעריכת 'טיול' זה היא פרי הגיונו של הרב אורנשטיין, שהגה בתחילת החורף הנוכחי את הרעיון המבריק. בבסיס הרעיון עמדה השאיפה שמקננת בו כל השנים, להרים ולרומם את איכות הלימודים בקרב כל תלמידי הישיבה. כך יצא לדרך בראשית השנה מבצע 'בדרכי התלמוד', שבמסגרתו התייגעו עשרות תלמידים בלימוד עיוני ומעמיק של סוגיות תלמודיות ונושאים עיוניים בהלכה ובפלפול והגיעו להישגים מרשימים ביותר.
והתוצאה המשמחת מצדיקה את ההשקעה: מתוך כמאה תלמידי הישיבה השתתפו במבצע כ-75 בחורים, כאשר 50 מהם צלחו בהצלחה את כל השלבים, העפילו עד לפסגה והגיעו לשלב הגמר.
עם סיכומו של המבצע, אני מבקש לשוחח עם הרב אורנשטיין על המניעים למבצע שהצריך השקעה כה גדולה. הרב אורנשטיין, כך מתברר, מעדיף לפתוח בסיכום הצלחת המבצע כפי שהיא משתקפת בעיניו לאחר מעשה, ונראה שהוא אינו נוטה להמעיט בחשיבותו של המבצע ובהישגיו: "כ-50 מהבחורים בישיבתנו נהיו בקיאים, בהבנה 'בריאה', בעשרות פרקים ב'שב שמעתתא', 'מנחת חינוך', 'שאגת אריה', 'אתוון דאורייתא' ו'לקח טוב'. אנחנו מכנים אותם בחיבה ובהערכה בתואר 'חסידישע למדנים', ולדעתי הם באמת הלמדנים החסידיים הכי גדולים בעולם, בהשוואה לבחורי ישיבה בני גילם (בני ישיבה קטנה), בזכות הכלים שהענקנו להם ללימוד סוגיות תלמודיות בדרך הישרה, ללמידה ועיון עצמאיים ולפיתוח הרגלים בריאים של ביקורת חשיבתית".
תוכל להסביר לקוראי 'כפר חב"ד', בתמציתיות לפחות, איך עובדת השיטה?
הרעיון הוא פשוט בתכלית, אך חודר עד לעומק הבעיה. תודה לא-ל, זכינו לתלמידים מצוינים. אך מעבר למספר תלמידים שהתבלטו בזה, חשתי כל השנים כי אצל שאר התלמידים, אין לימוד הגמרא הופך ל'קניין' בנפשם. זה לא הפך להיות עיקר עניינם. גם אצל התלמידים המצוינים, ראיתי באופן ברור שהם אינם ממצים כלל ועיקר את יכולותיהם הלימודיות. ואדגיש שוב: מדובר בתלמידים מצטיינים.
לדוגמה, בתקופה שהתקיימו המבחנים הארציים במסגרת 'מבצע תורה' שהתנהל מטעם צא"ח, קטפו תלמידינו במשך שלוש שנים את תוארי החתנים הארציים. כמו כל הישיבות, גם אנחנו עשינו מבצעי תורה רבים ומגוונים. אבל כולם עסקו בעיקרם בהוספה בכמות הלימוד והגדלת ההספק. עם כל ההצלחה, עדיין הרגשתי שאין כאן חינוך ראוי ללימוד בהעמקה. המבצע לא שינה את מהותם. עד שהחלטנו לצאת עם מבצע מהפכני שכל-כולו מכוון לאיכות הלימוד, ודורש השקעה עיונית רבה שתקנה להם דרכי לימוד, ניתוח והסברה.
המטרה היא שכאשר תלמיד ייתקל בברייתא שאביי ורבא מפרשים אותה כל אחד באופן שונה, הוא יתבקש להבהיר היטב לעצמו מה מחדשת הברייתא ביסודו-של-דבר וכיצד מפרש כל אמורא את כל פרטי הדינים הנובעים מחידוש זה. וכאשר יגלה שהר"ן חולק על רש"י בביאור הסוגיה, התלמיד יתבקש להבין בכוחות עצמו באיזה שלבים בסוגיה נעוצה המחלוקת, איזה קשיים בא הר"ן ליישב וכיצד יתמודד רש"י עם קשיים אלו. במילים אחרות: לא להסתפק בידיעה שטחית והכרה 'מלמעלה' של הנושאים הנלמדים, אלא לצעוד בדרכי התלמוד בלמידה מעמיקה ועיונית.
מהפך עצום בתאווה ללימוד
למיטב ידיעתי, זאת הפעם הראשונה בעולם הישיבות שמתקיים מבצע כזה. הרבי מסביר שישנם שני סוגים של 'רב ותלמיד'. יש תלמיד שיודע לחזור על דברי הרב, וגם לאחר שהבין אותם היטב, הרי שום דבר לא השתנה מבחינת ה'כלי' וכוח ההבנה שלו. ויש תלמיד שלאחר ששמע את דברי הרב, הוא מסוגל לפרש את הדברים ב'כלים' האישיים שלו. זהו ההבדל בין כל המבצעים שהכרנו עד כה, לבין המבצע החדש והמהפכני שלנו.
זהו מבצע ראשוני מסוגו, שנערך במתכונת שכזו. אין ספק שמבצע לימוד זה העניק לעשרות משתתפיו הזדמנות פז להפוך את לימוד התורה בהתמדה ושקידה ל"עיקר עניינו של בחור ישיבה", כשאיפתו הקדושה של הרבי. לצערי הרב, לאורך השנים שמעתי לא אחת תלמידים שהתלוננו שלימוד הגמרא נותר עבורם יבש וללא רוח-חיים, כגוף ללא נשמה. המבצע שלנו פתח להם צוהר להבנת מהלכי הגמרא לעומק, תוך ניתוח כל סברה וקושיה עד לפסק ההלכה הסופי. זוהי הדרך ליצור טעם ולתת 'געשמאק' אמיתי ללימוד.
בהקשר זה אני חייב לציין את שני התלמידים השלוחים (לשעבר) בישיבתנו, הת' שמעיה העכט, שבחושיו הדידקטיים הנפלאים הצליח להגיע ליצירת אמנות מופלאה של ניתוח הסוגיות, והת' שמוליק ביטון, שהשקיע זמן רב בעריכת החוברות. לאחר שהנהלת הישיבה גיבשה את עקרונות המבצע, הגענו למצב שהמבצע האיר את נשמת הסוגיות על כל פרטיהן, בדפוסי שיטת הלימוד ששירטט הרבי נ"ע, מייסד 'תומכי תמימים'.
איך בעצם עלה במוחך הרעיון הזה?
מאז ומתמיד ראיתי צורך להחדיר בתלמידינו את ההכרה בכך שהתקשרות אמיתית לרבי מתבטאת בלימוד התורה בחשק וחיות. וכפי שהרבי אמר ב'יחידות' להרב מאיר גרוזמן, ש'התקשרות' משמעותה למלא את רצון המשלח, "והרצון שלי – רצון עצמי, רצון פנימי ורצון חזק – הוא שהבחורים יעסקו בלהט בלימוד".
התחלנו בזה, ב'זעיר אנפין', בשנה שעברה, עם קבוצה מצומצמת יחסית של בחורים מהשיעור הגבוה, ששבעה מהם טסו לרבי לחג השבועות בעקבות הצלחתם במבצע. בטקס חלוקת פרסים שקיימנו בסיום השנה למצטייני המבצע, תיארו שניים מהם מה זה עשה להם. האחד דיבר בהתרגשות על כך שבמשך כל ימי 'בין הזמנים' בחודש ניסן שקע שעות רבות בעיון ב'שב שמעתתא' ו'מנחת חינוך', וחברו תיאר בהתרגשות את המהפך העצום שהתחולל בו ביחס לשאיפה ולתאווה ללמוד 'שאגת אריה' ו'אתוון דאורייתא'.
הדברים הללו העניקו לי זריקת מרץ נוספת ובאותו מעמד גמלה בלבי ההחלטה המחודשת שבשנה הקרובה נצא במבצע שיתקיים בהיקף גדול בהרבה. ההבנה שמבצע כזה מעלה מאוד את איכות הלימודים שלהם, הובילה אותנו להחלטה שצריכים לאמץ את הרעיון ולהרחיב אותו עבור כל תלמידי הישיבה. והשנה אנחנו ממש חיים עם המבצע הזה, נושמים אותו ומתוועדים עליו.
המשך הכתבה בשבועון 'כפר חב"ד'
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
