מערכת COL
|
יום ג' ניסן ה׳תשע״א
07.04.2011
בחג מצטיידים לכל השנה ● מאמר דעה
כל חג מקנה לנו ערכים ותכנים המיוחדים לו. בחג אנו ממלאים את המצברים הרוחניים בתכנים ורעיונות למשך כל השנה ● הרב מנחם ברוד, במאמרו השבועי ב'שיחת השבוע' למאמר דעה
הרב מנחם ברוד
אדם הולך למסע ארוך במדבר. הדרך ארוכה וקשה, הנוף חדגוני. יום רודף יום, ובנקוף הזמן כל יום נעשה דומה לחברו. אט-אט אוזלים המזון והמים וגם הכוחות מתדלדלים.
אבל פה ושם יש נווה-מדבר, שבו אפשר למצוא מעיין מים זכים, עצי פרי שופעים וגם צל נעים. ההלך עוצר את מסעו, נח מעט, שואב כוחות חדשים, מצטייד במים ובמזון ויוצא להמשך הדרך בכוחות רעננים.
רובד חיצוני ופנימי
המסע הארוך והמתיש הוא בעצם מסע החיים של כל אחד ואחד מאיתנו. זה מסע ארוך וקשה, שבו מרובים הקשיים, הטרדות והדאגות. השגרה שוחקת, והחיים נעשים לעיתים אפרוריים, נטולי חדווה. לשם כך ניתנו לנו לאורך השנה 'נווי-מדבר', הלוא הם החגים. כל חג וחג מוציא אותנו משגרת היום-יום ומעניק לנו שפע של כוחות רעננים, רעיונות ותכנים, חוויות וערכים. וכך אנחנו יכולים להמשיך את דרכנו במשנה מרץ.
אפשר להביט בחג במבט צר, מנותק מהקשרו האמיתי בתוך החיים. וכך עניינו של החג מצטמצם לקניית בגדים חדשים, למנוחה, לארוחה חגיגית ולאירוח בני-משפחה וידידים. ודאי שכל המרכיבים הללו קיימים בחג, אבל אין הם אלא הרובד החיצוני שלו. מהותו של החג היא העולם הגדול של תכנים וערכים וחוויות רוחניות שאנו נוטלים ממנו למשך כל ימות השנה.
כל חג מקנה לנו ערכים ותכנים המיוחדים לו. לכן אופיו של כל אחד ואחד מהחגים שונה מחברו. בכל חג אנחנו מתרכזים בעולם הרוחני המיוחד לו, וכך ממלאים את המצברים הרוחניים באותם תכנים ורעיונות, שאותם עלינו לשאת כל ימות השנה.
משמעותה של חירות
חג-הפסח מביא עמו את רעיון החירות. משמעותה של החירות היא היכולת לתת ביטוי מלא לרצונות ולמאוויים שלנו; לעשות את הדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות. וזו השאלה שכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו בחג-הפסח: האם אני באמת עושה מה שאני רוצה לעשות?
כדי להשיב על השאלה יש לברר תחילה מיהו 'אני'. האדם מורכב מגוף ומנפש, חומר ורוח. בדיקה קלה תגלה שרוב הזמן והמאמצים שלנו מושקעים בסיפוק צורכי הגוף. גם רוב שאיפותיהם של בני-אדם רגילים קשורות בתחומים גשמיים וחומריים. ומה על הנפש?
לנפש שאיפות אחרות לגמרי. היא רוחנית במהותה, "חלק א-לוה ממעל ממש". היא מחפשת את הקִרבה לבוראה, את הטוהר והרוחניות, את הקדוּשה וההתעלות. האם הנשמה שבתוכנו היא בת-חורין? האם היא יכולה לתת ביטוי למאווייה ולשאיפותיה?
חג-הפסח נותן לנו כוח ל'יציאת מצרים', יציאה מהמְצָרים האישיים, מהמגבלות של הגוף והחומר. המצה מחזקת את האמונה שבלב, וביעור החמץ מסייע לנו לבער את הגאווה והרגשת הישות העצמית. כך אנחנו שואבים כוחות להתמודדות היום-יומית במשך כל ימות השנה.
פסח כשר ושמח!
אדם הולך למסע ארוך במדבר. הדרך ארוכה וקשה, הנוף חדגוני. יום רודף יום, ובנקוף הזמן כל יום נעשה דומה לחברו. אט-אט אוזלים המזון והמים וגם הכוחות מתדלדלים.
אבל פה ושם יש נווה-מדבר, שבו אפשר למצוא מעיין מים זכים, עצי פרי שופעים וגם צל נעים. ההלך עוצר את מסעו, נח מעט, שואב כוחות חדשים, מצטייד במים ובמזון ויוצא להמשך הדרך בכוחות רעננים.
רובד חיצוני ופנימי
המסע הארוך והמתיש הוא בעצם מסע החיים של כל אחד ואחד מאיתנו. זה מסע ארוך וקשה, שבו מרובים הקשיים, הטרדות והדאגות. השגרה שוחקת, והחיים נעשים לעיתים אפרוריים, נטולי חדווה. לשם כך ניתנו לנו לאורך השנה 'נווי-מדבר', הלוא הם החגים. כל חג וחג מוציא אותנו משגרת היום-יום ומעניק לנו שפע של כוחות רעננים, רעיונות ותכנים, חוויות וערכים. וכך אנחנו יכולים להמשיך את דרכנו במשנה מרץ.
אפשר להביט בחג במבט צר, מנותק מהקשרו האמיתי בתוך החיים. וכך עניינו של החג מצטמצם לקניית בגדים חדשים, למנוחה, לארוחה חגיגית ולאירוח בני-משפחה וידידים. ודאי שכל המרכיבים הללו קיימים בחג, אבל אין הם אלא הרובד החיצוני שלו. מהותו של החג היא העולם הגדול של תכנים וערכים וחוויות רוחניות שאנו נוטלים ממנו למשך כל ימות השנה.
כל חג מקנה לנו ערכים ותכנים המיוחדים לו. לכן אופיו של כל אחד ואחד מהחגים שונה מחברו. בכל חג אנחנו מתרכזים בעולם הרוחני המיוחד לו, וכך ממלאים את המצברים הרוחניים באותם תכנים ורעיונות, שאותם עלינו לשאת כל ימות השנה.
משמעותה של חירות
חג-הפסח מביא עמו את רעיון החירות. משמעותה של החירות היא היכולת לתת ביטוי מלא לרצונות ולמאוויים שלנו; לעשות את הדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות. וזו השאלה שכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו בחג-הפסח: האם אני באמת עושה מה שאני רוצה לעשות?
כדי להשיב על השאלה יש לברר תחילה מיהו 'אני'. האדם מורכב מגוף ומנפש, חומר ורוח. בדיקה קלה תגלה שרוב הזמן והמאמצים שלנו מושקעים בסיפוק צורכי הגוף. גם רוב שאיפותיהם של בני-אדם רגילים קשורות בתחומים גשמיים וחומריים. ומה על הנפש?
לנפש שאיפות אחרות לגמרי. היא רוחנית במהותה, "חלק א-לוה ממעל ממש". היא מחפשת את הקִרבה לבוראה, את הטוהר והרוחניות, את הקדוּשה וההתעלות. האם הנשמה שבתוכנו היא בת-חורין? האם היא יכולה לתת ביטוי למאווייה ולשאיפותיה?
חג-הפסח נותן לנו כוח ל'יציאת מצרים', יציאה מהמְצָרים האישיים, מהמגבלות של הגוף והחומר. המצה מחזקת את האמונה שבלב, וביעור החמץ מסייע לנו לבער את הגאווה והרגשת הישות העצמית. כך אנחנו שואבים כוחות להתמודדות היום-יומית במשך כל ימות השנה.
פסח כשר ושמח!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
