בפתח הכינוס הסביר המנחה הרב בועז סגל את גודל החשיבות בתקנתו של הרבי לעסוק בהלכות בית הבחירה בימים אלו, הרב סגל ציטט את מאמר רז"ל אשר כל העוסק בהלכות בניית בית-המקדש "מעלה עליו הכתוב" כאילו בנאו ממש. בכך הסביר הרב סגל את שם-הנושא של הכינוס "בנין בית המקדש – בידינו", "מבחינה זו", אמר הרב סגל, "אכן נותן לנו הקב"ה את הזכות לבנות את בית-המקדש כבר עכשיו". ראשון המוזמנים לבמה הוא הרב שלום דובער בוטמן, משפיע ביהכנ"ס חב"ד בתל-אביב, שהוזמן לקרוא את פרק התהילים של הרבי, יחד עם הקהל כולו, לזכות שמירתם ובטחונם של עם ישראל בארץ הקודש. בהמשך קרא המנחה לכל הקהל גם לקיים יחד את מצות הצדקה, בה יש להרבות בימי "בין המיצרים", בין הקהל כולו עברה קופת הצדקה הגדולה לאפשר לקהל הרב את קיום המצוה. לאחר שמיעת קטע חזנות מהחזן הידוע ר' אליהו גרינבלט, מזמין המנחה את רב בית הכנסת והשכונה, הרב יוסף גערליצקי, יו"ר בית חב"ד תל-אביב, ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, לשאת דברי תורה לכבוד הכינוס. הרב גערליצקי פתח במשא מרתק בסוגיית אישיותו של מלך המשיח, "רב דאיהו מלך", והביא את חידושיו הנפלאים של הרבי בנושא זה. הרב גערליצקי האריך גם בהסברת מעלתו של מלך המשיח שיפסוק בלי עדים וחקירות, כפי שלמדים מהפסוק "והריחו ביראת ה'" – שמשיח יהיה "מורח ודאין". בסיום נאומו של הרב גערליצקי מזמין המנחה את האורח המיוחד של הכינוס – מר יורם אטינגר, מומחה לאסטרטגיה במזרח התיכון, איש שידיו רב לו בעשיה למען בטחון עם ישראל וארץ ישראל, לשאת דברי אקטואליה. מר אטינגר הבהיר בשפה ברורה את הטעות הגדולה שבהסכמי אוסלו, בה ה"קרבן" הוא זה שמוותר ונסוג, כאשר בעולם כולו ברור שבנוסחה של "שטחים תמורת שלום" דוקא הצד התוקפן, שעושה את מעשי האלימות כנגד הצד השני, הוא זה שצריך לוותר ולהיסוג. "במצב שלפני הסכמי אוסלו", אמר מר אטינגר, "היינו אנו ה'קרבן', שהרי הצד השני יזם את ה'אינתיפאדה' והחל בשפיכות דמים נוראית, ובמקום להגיב בצורה נורמלית – יזמנו אנו את השטות של "שטחים תמורת שלום", כאשר תודות לאלימות ולפיגועים זוכה הצד התוקפן לפרס – נסיגה מהשטחים".. "עצם העלאת נוסחה זו גרמה לכל מעגל הדמים הנורא, והמצב הקשה בו אנו מצויים", התריע מר אטינגר, "ולא נוכל לצאת ממעגל זה לפני שנכיר בטעותנו ונקעקע מהיסוד את כל הגישה הזאת". "תוכנית ההתנתקות", הוסיף מר אטינגר, "אינה רק התנתקות מארץ ישראל, אלא התנתקות מערש ישראל, משורשי היהדות ומעיקרי מורשתנו". דבריו הסתיימו בתשואות הקהל שהזדהה עמוקות עם הדברים. בתום נאומו של מר אטינגר פתח המנחה הרב סגל: "כינוס זה, זוכה לארח מידי שנה את מורינו הדגול, ידיד אמת לרבי ולחב"ד בכלל ולחב"ד בתל-אביב בפרט, הראשון-לציון, פה מפיק מרגליות, הגאון המקובל מעוז ומגדול רבי מרדכי אליהו שליט"א, שגם השנה הטריח עצמו ובא מרחוק להשתתף עימנו בכינוס", המנחה הזמין את הרב אליהו לשאת את דבריו, כאשר הקהל קם על רגליו ביראת כבוד. הרב אליהו פותח בסגנונו הידוע והמרתק בסוגיה המרכזית בכינוס – "בנין בית המקדש בידי שמים או בידי אדם", כאשר הוא מבאר בטוב-טעם את הדעות השונות בענין. הרב מתאר, בשפתו הציורית והמיוחדת איך ייראה היום שאנו מייחלים לו, יום שבו ייבנה בית המקדש השלישי. "מסתבר אם כן", מסכם הרב אליהו, "שיהיו שני חלקים שונים בבית המקדש. יהיה את הבית כולו, שיירד בנוי ומשוכלל מן השמים, "משוכלל" פירושו – גם בכל השכלולים הטכניים שאנו מכירים היום – כמו מזגנים וכיו"ב, כולל גם שכלולים שאין אנו מכירים עדיין... ויהיו הדלתות, שעליהן נאמר "טבעו בארץ שעריה", ובביאת המשיח הם יצאו בעצמם מהארץ. יוצא שהם שני חלקים שונים – אחד יבוא מן השמים ואחד מן הארץ, תפקידנו אנו איפוא, יהיה לחבר את ה"מטה" ו"מעלה", להתאים אותם שיוכלו להיות יחד בית מקדש שלם, זהו ה"בידי אדם" שעליו מדברת הגמרא, ועל כך נאמר "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" – בעין אחת יראו את הבית המקדש שלמעלה ובעין אחת את של מטה"... בתוך דבריו הבהיר הרב את דעתו גם בנושאים האקטואליים העומדים על הפרק, בהסבירו את התפילה "השיבה שופטייך כבראשונה .. והסר ממנו יגון ואנחה" – "רק כאשר השופטים יהיו 'שופטייך כבראשונה'", אמר הרב אליהו, "ויתבטלו כל הבגצי"ם למיניהם, רק אז יכול להיות 'הסר ממנו יגון ואנחה'"... הרב סיים את נאומו בדברי שבח לפעילות חב"ד בעיר תל-אביב, ולכינוס זה בפרט, "אשריכם", אמר הרב בהתפעלות, "שאתם מוציאים ביום חם כזה קהל רב ומגוון מתושבי תל אביב מביתם, וכולם יושבים ומקשיבים שעות לדברי תורה". בשלב זה ניגשים לחלקו העיקרי של הכינוס – חגיגת סיום מסכת, המנחה מזמין את ראש ישיבת חב"ד 'חזון אליהו' בתל-אביב, הרה"ג הרב מאיר אריה שמערלינג שליט"א, הידוע בסגנונו המיוחד ובכושר הסברתו הבהיר, לסיים את מסכת סוכה. הרב שמערלינג חזר בדבריו "הדרן" מכ"ק אדמו"ר על מסכת סוכה, בו הרבי מבאר את סיום המסכת, המסיימת לכאורה בדבר שאינו-רצוי – המעשה במרים בת-בילגה שבעטה במזבח באמרה "עד מתי אתה מכלה ממונם של ישראל", ואת הסברו הנפלא של הרבי בענין, שכוונת הגמרא ללמד זכות על מרים בת-בילגה, ובכך ללמדנו איך כל יהודי בכל מצב שיהיה, יש בו נשמה קדושה שתובעת תדיר מהקב"ה את הגאולה האמיתית והשלימה, ובכוחנו למצוא בכל יהודי ניצוץ זה ולהעיר אותו. הרב שמערלינג קישר זאת לימי "בין המיצרים" בהם עלינו ללמד זכות על כל יהודי ועל כל עם ישראל. הכינוס נחתם בשירתו-תפילתו של החזן ר' אליהו גרינבלט, כאשר הקהל כולו מצטרף אליו בשירה ובריקוד – "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו"...