הערט א' באבע מעשה / יוסף יצחק קמינצקי

זכינו, מתפללי בית הכנסת המרכזי, שהגבאים שלנו מבקשים להרחיב את דעתנו ולשם כך הם רוכשים עבור ספריית בית הכנסת ספרים המעשירים את רוחנו ונפשו. בין הספרים שנרכשו לאחרונה נמצאת סדרת ספרים בשם "חשוקי חמד", שכתב אחד מהגאונים הגדולים של בני ברק. בסדרה זו מקובצים תשובותיו של המחבר לאלפי השאלות שהפנו אליו תושבי עירו הנכבדים. לכבוד חג הפורים הבעל"ט דליתי מתוך אותם ספרים שאלות "מרתקות" שנדמה לי שהמרא דאתרא של כפר חב"ד מעולם לא נשאל וגם לא יישאל ע"י תושבי כפר חב"ד.

השאלות המובאות לקמן מועתקות מתוך אותם ספרים. לא נגענו:

א) אחד הרבנים התאונן ששלחו לו משלוח מנות ע"י ילד שהתחפש לקוף והרב נפגע מזה. והשאלה היא, מכיוון שהטעם למשלוח מנות הוא קירוב לבבות ואהבת רעים, והרי כאן עשו מעשה שהוא ההיפך והביא לריחוק לבבות. או מכיוון שאם שולחים משלוח מנות ע"י קוף ממש הרי יוצאים ידי חובה, ובודאי שיוצאים ידי חובה ע"י ילד שהתחפש לקוף?

ב) תלמיד חכם מפורסם הרוצה לזלזל בכבודו ולרקוד ריקוד משונה לפני אביו הנמצא בבית אבות כדי לשמחו. האם מותר, או שמא הוא זלזול בכבוד התורה?

ג) אדם תבע את חברו לדין על שביזהו ברבים ואמר לו "אתה מלוכלך"! וחבריו הסתכלו עליו בחמלה ולכן תובע דמי בושת. התובע הביא עדים שהוא לא היה מלוכלך. האם תביעתו תביעה?

ד) מעשה בשני תלמידי ישיבה שוחחו ביניהם בימי הפורים במעלת רבותיהם ואמר האחד: "ראש הישיבה שלי גדול מאד, וראש הישיבה שלך הוא להבדיל בין קודש לחול לעומת הראש ישיבה שלי". חבריו רוצים לנדות אותו על שכינה את ראש הישיבה שלהם בתואר חול, האם הם צודקים?

ה) מעשה בגנב שפרץ קופת צדקה בשבת ונתפס באמצע העבירה וקשרוהו בציציות הטלית. השאלה היא האם מותר לקשרו בציציות שהרי הוא שימוש בדבר מצווה?

ו) תלמידים המשמשים את רבם שהוא גדול הדור, וכל אחד רוצה לזכות בשימוש רבן של ישראל, אחד התלמידים מביא את המזון מהמטבח לשולחן הרב, אחד נוטל את ידיו, אחד מלביש את הרב ואחד מחזיק בידו כשהוא הולך לטייל, ואחד קיבל את הזכות להוציא את הכלים הריקים והוא מתלונן על כך, האם הוא צודק?

ז) אדם שבעבר היה שחקן כדור-רגל ששיחק גם בשבתות והיו מכנים אותו "השוער", עתה חזר בתשובה ושומר שבת כהלכתה האם מותר להמשיך לכנותו בשם "השוער"?

ח) מעשה באחד שראה את חברו ישן ואמר עליו ברבים: "הוא ישן כמו בהמה". הלה התעורר ותבע את חברו על שכינה אותו ברבים בשם בהמה. האם חייב המבייש לפייסו כדין המבייש ברבים, או שיש להקל כי אדם ישן דומה לבהמה?

ט) כידוע מצות עשה היא לקום מפני הרב. מה הדין כשיש לרב, שהוא מגדולי הדור, מתנגדים, ולתלמיד ולרב ברור שהם לא צודקים, ודרך הרב היא דרך התורה האמיתית והיא לא ברורה למתנגדים כיון שהם חלושי דעת. ואם יכנס הרב בשקט לבית המדרש הרי המתנגדים לא ירעישו כנגדו. אך אם התלמיד יקום מפניו הרי המתנגדים ירעישו עולמות ויצעקו כנגדו ויבשוהו. אמנם לרב, מחמת גדולתו, לא איכפת, אבל בכל אופן כבודו קצת יזולזל. האם יקום התלמיד, או שמא ימשיך לשבת ולא יקום כדי לא לגרום בושה לרב ויצא שכרו בהפסדו?

י) מעשה באדם שהלך לבית מלון וכשניגש לקבלה על מנת לסכם פרטים אחרונים בנוגע לתשלום ראה לפתע שלט גדול בו כתוב "ברוכים הבאים למלון בהנהלת 'כנען נמרודי'". ומסתפק האם יפקיד כספו אצל בעל בית המלון, או שמא עדיף שישאיר את הכסף צמוד אליו ואולי אף לחפש מלון אחר?

יא) אדם שרגיל לבחון את נכדו בכל ערב שבת. פעם אחת שכח לבחון את הנכד ונכנס לבית המרחץ ופשט כבר חלק מבגדיו ונזכר שעדיין לא בחן את נכדו, האם נאמר אם התחיל לא יפסיק ויבחן את נכדו מאוחר יותר?

יב) מה יעשה אדם שנמצא ברחובה של עיר וצריך להתפנות ואין לו היכן, האם מותר לו להיכנס לבית מלון להתפנות כאשר הדעת נותנת שהבעלים לא ניחא ליה בזה ומקפיד, ובפרט שיצטרך לשפוך מים ולהשתמש בנייר. אבל קיים חשש של "בל תשקצו"?

יג) שאלה: קבלתי הזמנה להשתתף בחגיגת בר-מצוה של קרוב משפחה. תחילה היה בדעתי לא להשתתף מאחר והקרוב הזה לא השתתף בשמחת הבר-מצוה של בני, אולם העירו לי שיש בהימנעותי איסור "לא תקום", האם נכון הדבר? והאם מותר לאבי שלא להשתתף בשמחת הקרוב, כאשר נוקם על כבודי ולא על כבודו?

יד) קנה מנורת חשמל המושכת אליה יתושים ושורפתם, או מלכודת עכברים והוא שמח בהם, האם יברך עליהם "הטוב והמטיב"?

טו) איש עסקים ערך בביתו מסיבת "שבע ברכות". אחד המוזמנים היה אברך תלמיד חכם גדול. הוא נכנס למסיבה יחד עם שני אנשי עסקים, חבריו של בעל הבית. כשהושיב אותם בעל הבית ליד השולחן הוא אמר להם: "שבו לכם פה עם החמור", כשהוא מצביע על האברך התלמיד חכם. האברך תבע את בעל הבית על שביישו ברבים. בעל הבית טען שלא התכוון לביישו ואדרבה, כוונתו הייתה ל"ישכר חמור גרם". מי צודק?

טז) חייל הצופה במשקפת כדי לראות אם לא באים אויבים ורצה לקרות קריאת שמע ולהתפלל בשעת הצפייה אך הוא רואה צואה במשקפת. האם מותר לו לקרות ק"ש ולהתפלל?

ונסיים בשאלה "מוזרה במקצת" שהטרידה את תושבי בני-ברק:

יז) מעשה בגנב אחד שהרג גנב אחר בשבת. הוא עשה זאת כיון שדרש מחברו הגנב כמה פעמים שיפסיק לגנוב בשבת. כאשר הלה המשיך לגנוב בשבת, בלש אחריו כשבכיסו אקדח טעון. הוא תפס אותו בשבת לפנות בוקר בחדר מדרגות בבני ברק, וירה בראשו. לשוטרים הוא הסביר שהגנב גרם לו כאב לב, שזה לא יתכן שאנשים ילכו לבית הכנסת בשבת לפנות בוקר והוא ירוקן את בתיהם. וב' שאלות בדבר: האם ההורג נפסל לעדות בגלל הרציחה (מדובר שחזר בתשובה על הגניבות אבל לא על הרציחה). ב. האם הוא כשר לנשיאת כפיים אם הוא כהן?

מי שמעוניין לדעת את התשובות לאותן שאלות מוזמן לפנות אליי באישי - אך ורק בחג הפורים לאחר הסעודה...

אפריילכן פורים!

פורסם בגליון 13 של "הכפר של הרבי"