מוני אנדר

שלשום, בשעת ערב מאוחרת, כשמחוגי השעון תקתקו את דרכם לקראת סיומו של 'יום האישה הבין-לאומי', הייתי נוכח בפגישה לא-שגרתית בין שלוש נשים המשמשות שליחות חב"ד בישראל ובין חילונית תל-אביבית ממוצעת.

שלוש נשים, שמייצגות קצת יותר מארבעת אלפים כמוהן, ומגדירות מחדש את המושג אקטיביזם נשי יהודי. כי דיי לשבת בפגישה ולהאזין לסדר היום של אישה-שליחה כדי להבין שהמושג אישה אקטיבית, העומדת בחזית של עשייה מחד ומקפידה על קוצו של יוד ועל עקרונות הצניעות מאידך, מעולם לא היה נכון יותר.

השליחה קמה בבוקר כאימא, יוצאת החוצה כאישה עובדת, חוזרת הביתה כמארגנת של עשייה התנדבותית וקהילתית, המהוה מודל של ממש לנשים ולהעצמה נשית במקום שליחותה, ועולה על יצועה אי-שם באמצע הלילה, אחרי שניתבה את כל התכונות הייחודיות שהעניק לה אלוקים כאישה כדי לעשות טוב.

נשים העומדות בחזית של עשייה ציבורית הן לא נוף שכיח במיוחד בחברה החרדית, אבל השליחות החב"דניקיות הן שותפות במשרה מלאה לכל הווייתו ופעולותיו של בית-חב"ד שאותו הקימו עם בעליהן.

* * *

אחת בשנה מתקיים בעבור ציבור נשות השלוחים כינוס הדומה לכינוס הידוע של הגברים, אלא שהוא מיועד רק בעבור השליחוֹת. את השבת השנתית מארגנים צעירי חב"ד לנשים שמפעילות את 276 בתי חב"ד בישראל. ביום שישי הקרוב יעזבו הנשים האלה את הקהילה, הבעלים והילדים ויבואו לסוף שבוע של כינוס ספיישל רק בעבורן.

בשבת הזאת יתערבבו צעירות עם מבוגרות, נשים שלא מכבר נישאו עם אימהות וסבתות. הן יחלקו יחד את חוויות העבודה בחוץ, השותפות בניהול בית חב"ד, יוזמות של שיעורים ומסיבות קהילתיות, ואת היותן אוזן קשבת לכל פונה.

אלה נשים שלעולם אינן יודעות מראש כמה יצטרפו לשולחן השבת שלהן, וביתן פתוח לכל יהודי בכל שעה. בזמנן החופשי הן גם אימהות, בדרך-כלל למשפחות ברוכות ילדים, וכששואלים אותן: מניין הכוחות? לכולן, כאילו תיאמו זאת מראש, יש רק תשובה אחת: "הרבי. כשאת רואה בשליחות דרך חיים, נעלמים כל הספקות וכל הקשיים והכול נעשה קל יותר".

* * *

כי אכן הכול מתחיל מהרבי. לאורך כל שנות הנהגתו קרא לנשים לעבור להובלה נשית ואקטיביזם פעיל, ושאף להפוך את האישה היהודייה לכוח משמעותי בחברה, אמנם בעיקר בתוך המגדר הנשי, אך לא רק.

הרבי דאג להעניק יחס שווה ומקביל לנשות החסידות. בחלוקת הדולרים המפורסמת השתרך תור של גברים לצד תור של נשים. כמה פעמים בשנה התרוקן אולם בית-המדרש הגדול ב-770 מהגברים והתמלא בנשים, שזכו לשמוע שיחה מיוחדת מהרבי הפונה אליהן בלבד. הרבי קרא לנשים למַצות את תכונותיהן הייחודיות כנשים במקום לאמץ את המודל הגברי, כאילו הוא המודל האחד שהופך אותך לאדם בעל ערך.

הרבי אף ראה בהתעוררות הכוח הנשי מעין טעימה מעידן הגאולה, שבו על-פי הקבלה הכוח הנקבי יגבר על הכוח הזכרי, דבר המרומז בפסוק "נקבה תסובב גבר" ו"אשת חיל עטרת בעלה".

לא, הן לא רואות עצמן כאחיותיהן חובשות הפאה והחצאית של לוחמות הפמיניזם. הן ממש לא ממשיכות דרכן של סימון דה בובואר או וירג'יניה וולף, והן אף מאמינות כי הפמיניזם גרם נזק חמור לנשים, מאחר שהוא ביטל את ערכם של התפקידים הנשיים והעמיד כמודל אידיאלי יחיד את התפקידים הגבריים. ובמילותיו של הרבי מליובאוויטש:
"מה יכול להיות משפיל יותר ממצב שבו אומרים לאדם שאסור לו לחיות על-פי טבעו ובהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא שלמותו תתבטא רק בכך שיעשה את כל המאמצים וייאבק כדי לחקות מישהו אחר ולהידמות אליו? שיטה זו ביטלה לחלוטין את חשיבותה של האישה כאישה ואת ערכם של תפקידיה המיוחדים".

גם החוקרת ב"ג מוריס סבורה כי אורח החיים והפעילות של שליחות חב"ד לא יכולה להיחשב פמיניזם כפי שהוא נתפס בחברה המערבית, אלא כ"אקטיביזם נשי".
ומי שרוצה לחזות מקרוב באקטיביזם הנשי הזה, מוזמן להגיע לשבת הקרובה לכינוס השליחות במלון 'ניר עציון'.