מערכת COL
|
יום ד' אדר ב ה׳תשע״א
10.03.2011
הרב גינזבורג: "לשנות לגנאי את שם העיר בניו-זילנד"
לאחרונה שמענו הרבה אודות רעש האדמה בניו-זילנד. כמובן דיווחו על כך גם בכלי התקשורת הדתיים והחרדיים, וגם החב"דיים, ובפרט שגם בניין בית-חב"ד שם נפגע ברעש, אף אחד לא העלה על דעתו שיש בזה לפחות נגיעה בהלכות עבודה-זרה ● מפורסם ברוסיה שחסידים קראו לעיר "בעלא צ'ערקאוו" ["הכנסייה הלבנה"] שווארצע ולא "לבן" טומאה [="טומאה שחורה"] ● "נראה שנצטרך לשנות את השם בצורה כלשהי, ועדיף - לגנאי", קובע הרב הרב יוסף שמחה גינזבורג רבה של עומר לסיפור המלא
רחוב בניו-זילנד
הרב יוסף שמחה גינזבורג
לאחרונה שמענו הרבה אודות רעש האדמה בניו-זילנד. כמובן דיווחו על כך גם בכלי התקשורת הדתיים והחרדיים, וגם החב"דיים, ובפרט שגם בניין בית-חב"ד שם נפגע ברעש.
דא עקא, שכולם (עד כמה שראיתי) הזכירו את שם העיר כמו שנקראת בפי הגויים, שפירושה: ה'תיפלה' של 'אותו האיש'... כתב כך אפילו עיתון חרדי פלוני שאינו כותב אל"ף בשם העיר "רמאללה" כדי שלא להזכיר את שם ה'...
אף אחד לא העלה על דעתו שיש בזה לפחות נגיעה בהלכות עבודה-זרה.
על הפסוק (משפטים כג,יג) "ושם אלוקים אחרים לא תזכירו" אמרו חז"ל (סנהדרין סג,ב): "שלא יאמר לחבירו: 'שמור [=המתן] לי בצד עבודה-זרה פלונית'", והובא להלכה בהל' ע"ז, יו"ד סי' קמז.
ומן העניין להזכיר כאן את תשובת הרבי בנדון מחודש שבט תשד"מ (לקוטי שיחות כו, 429. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' יז) לשאלה: האם מותר להדפיס על שער ספר התניא את התיבה הראשונה דשם העיר "ס. אואן" (וכיוצא-בזה), ואפילו בראשי-תיבות?
הרבי הפנה את השאלה לרבנים. ולאחר מכן הבהיר:
"כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה על-דבר האות סמ"ך (שפירושה כו') ובפרט שכשידפיסו האות – הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שי' [ס. פאלו, בראזיל] וכו'.
השאלה על-דבר כתיבת האות ס. כמובן שלא היתה משום "לא תזכירו" כו', שהרי אין זה שם בכלל, כי-אם אמירה על כומר – שכיוון שעובד עבודה-זרה, הרי זה "קדוש"
(מפורסם ברוסיא – שבני-ישראל קראו לעיר "בעלא צ'ערקאוו" ["הכנסייה הלבנה"] שווארצע ולא "לבן" טומאה [="טומאה שחורה"] - )
ובמכל-שכן העניין דקדושה. [=לומר על כומר שם 'קדושה' הוא דבר חמור].
שאלתי בנוגע לגיטין – כמובן, הייתה רק לצד אחד: באם בגט לא היו כותבים הס. הרי פשיטא שאין לכותבו בנידון דידן, אבל – לא להיפך, שבאם בגט כותבים ס. – מפני שאין ברירה, כיוון שכך נקראת העיר ואין לה שם אחר – הרי גם בנידון דידן צריך להיות כך, או על-כל-פנים מותר לעשות כן.
ולהעיר מ"פעטערבורג" (אגה"ק דאדמו"ר נ"ע), אבל שם גם בפי כמה אינם-יהודים נקראה בלי הוספת הס' בראשה". עכלה"ק.
ועיין בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קסט. שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א יו"ד סי' קפ.
ואכן למעשה בהדפסת התניא בעיר ס. אואן (ברשימת הדפוסים שבסו"ס התניא, אות שב. וכן באותיות: רצ, שפט ועוד) השמיטו משם העיר את האות ס.
אגב, כשהמזכיר הרה"ח וכו' ר' חמ"א חודקוב ז"ל דיבר איתי והזכיר את בית הדואר (11213) ברחוב המקביל לאיסטערן פארקוויי, קרא לו צ<צ' בסגול>-ג'יימס, כדי שלא להזכיר את האות ס' האמורה.
ובענייננו – ובפרט שמידי פעם חוזרים ומזכירים בחדשות מעשים שהיו ומקומותיהם, לכאורה נצטרך לשנות את השם בצורה כלשהי, ועדיף - לגנאי.
לאחרונה שמענו הרבה אודות רעש האדמה בניו-זילנד. כמובן דיווחו על כך גם בכלי התקשורת הדתיים והחרדיים, וגם החב"דיים, ובפרט שגם בניין בית-חב"ד שם נפגע ברעש.
דא עקא, שכולם (עד כמה שראיתי) הזכירו את שם העיר כמו שנקראת בפי הגויים, שפירושה: ה'תיפלה' של 'אותו האיש'... כתב כך אפילו עיתון חרדי פלוני שאינו כותב אל"ף בשם העיר "רמאללה" כדי שלא להזכיר את שם ה'...
אף אחד לא העלה על דעתו שיש בזה לפחות נגיעה בהלכות עבודה-זרה.
על הפסוק (משפטים כג,יג) "ושם אלוקים אחרים לא תזכירו" אמרו חז"ל (סנהדרין סג,ב): "שלא יאמר לחבירו: 'שמור [=המתן] לי בצד עבודה-זרה פלונית'", והובא להלכה בהל' ע"ז, יו"ד סי' קמז.
ומן העניין להזכיר כאן את תשובת הרבי בנדון מחודש שבט תשד"מ (לקוטי שיחות כו, 429. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' יז) לשאלה: האם מותר להדפיס על שער ספר התניא את התיבה הראשונה דשם העיר "ס. אואן" (וכיוצא-בזה), ואפילו בראשי-תיבות?
הרבי הפנה את השאלה לרבנים. ולאחר מכן הבהיר:
"כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה על-דבר האות סמ"ך (שפירושה כו') ובפרט שכשידפיסו האות – הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שי' [ס. פאלו, בראזיל] וכו'.
השאלה על-דבר כתיבת האות ס. כמובן שלא היתה משום "לא תזכירו" כו', שהרי אין זה שם בכלל, כי-אם אמירה על כומר – שכיוון שעובד עבודה-זרה, הרי זה "קדוש"
(מפורסם ברוסיא – שבני-ישראל קראו לעיר "בעלא צ'ערקאוו" ["הכנסייה הלבנה"] שווארצע ולא "לבן" טומאה [="טומאה שחורה"] - )
ובמכל-שכן העניין דקדושה. [=לומר על כומר שם 'קדושה' הוא דבר חמור].
שאלתי בנוגע לגיטין – כמובן, הייתה רק לצד אחד: באם בגט לא היו כותבים הס. הרי פשיטא שאין לכותבו בנידון דידן, אבל – לא להיפך, שבאם בגט כותבים ס. – מפני שאין ברירה, כיוון שכך נקראת העיר ואין לה שם אחר – הרי גם בנידון דידן צריך להיות כך, או על-כל-פנים מותר לעשות כן.
ולהעיר מ"פעטערבורג" (אגה"ק דאדמו"ר נ"ע), אבל שם גם בפי כמה אינם-יהודים נקראה בלי הוספת הס' בראשה". עכלה"ק.
ועיין בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קסט. שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א יו"ד סי' קפ.
ואכן למעשה בהדפסת התניא בעיר ס. אואן (ברשימת הדפוסים שבסו"ס התניא, אות שב. וכן באותיות: רצ, שפט ועוד) השמיטו משם העיר את האות ס.
אגב, כשהמזכיר הרה"ח וכו' ר' חמ"א חודקוב ז"ל דיבר איתי והזכיר את בית הדואר (11213) ברחוב המקביל לאיסטערן פארקוויי, קרא לו צ<צ' בסגול>-ג'יימס, כדי שלא להזכיר את האות ס' האמורה.
ובענייננו – ובפרט שמידי פעם חוזרים ומזכירים בחדשות מעשים שהיו ומקומותיהם, לכאורה נצטרך לשנות את השם בצורה כלשהי, ועדיף - לגנאי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
