כך סיפר בזמנו בראיון ל'כפר חב"ד' הת' חיים מיכאל יוסבאשוילי:

"נולדתי בארץ ישראל, וכשהייתי בגיל שש היגרו הורי לניו יורק. אחד הדברים הראשונים שעשינו כשהגענו לניו יורק, היה ביקור אצל הרבי במעמד חלוקת הדולרים. זה היה בשנת תשמ"ז.

"מאז נדבקתי לרבי ב"ה. היתה לי הזכות הנפלאה להגיע אליו כמה פעמים. בערך מגיל עשר התחלתי לעשות את זה לבד. גם כשהוריי לא כל כך הסכימו שילד קטן כמוני ייסע מקווינס לברוקלין, ויחליף לבדו כמה רכבות בדרך, הייתי נוסע לבדי לרבי. הייתי נעמד בתור וב"ה זכיתי לקבל מהרבי כמה הדרכות.

"לפעמים הייתי מכין את עצמי מה אגיד לרבי כשאעמוד לפניו (הייתי מדבר אל הרבי באנגלית) אבל ברגע שעמדתי מולו שכחתי הכל ולא זכרתי מה רציתי להגיד. אבל פעם אחי הבכור עבר תאונת דרכים ואושפז בבית רפואה ורציתי לבקש מהרבי ברכה בשבילו. באותו זמן גם אמרתי לרבי שהאח הזה מסתבך הרבה פעמים בבעיות וזו פעם שנייה שהוא מעורב בתאונת דרכים.

"הרבי ענה לי: צריכים לבדוק את התפילין של אחיך ושל אביך, וגם את כל המזוזות בבית. בשבוע הבא שנסעתי לרבי, לקחתי את התפילין שלהם ואת המזוזות לבדיקה אצל סופר בקראון הייטס. התברר שהכל היה פסול, שני זוגות התפילין וכל המזוזות. קניתי מזוזות חדשות וכשעברתי בחלוקת הדולרים הקרובה, הבאתי לרבי את המזוזות וסיפרתי לו: 'בפעם שעברה ביקשת לבדוק את התפילין המזוזות, והתברר שהכל פסול. עכשיו קניתי מזוזות חדשות', וביקשתי מהרבי שייתן ברכה למזוזות. ב"ה עד היום יש לנו את המזוזות האלה בבית.

"כל אותן שנים לא היה לי שום קשר עם מישהו חב"דניק, ולגבי שמירת תורה ומצוות בפועל ממש, הפגישות עם הרבי עדיין לא השפיעו עלי. אם כי כשהגעתי לגיל בר-מצוה החלטתי להניח תפילין ולשמור על כשרות.

"כשהגעתי לגיל 14 הוריי עברו לגור בבלגיה והתחלתי לעבוד בחנות לתכשיטים. באותם ימים הגיע לעיר השליח הרב מענדל גוראריה. באנטוורפן יש אזור של חנויות זהב ויהלומים, שכולן מנוהלות ע"י יהודים. כל שבוע הרב גוראריה היה עובר בין החנויות ומוסר שיעורי תורה. כשהוא נכנס לחנות שבה עבדתי, היינו נכנסים פנימה למשרד והוא היה מלמד אותי חסידות. מאוד התפעלתי מאהבת ישראל שראיתי אצל הרב גוראריה שאינו מבדיל בין יהודי ליהודי. באותה שנה לקחתי פעם את גיסי אליו לשיעור קבוע שהיה לנו, והרב גוראריה אמר לו: "הבעש"ט הקדוש אומר שאצל הקב"ה כל יהודי הוא כמו בן יחיד". אמרתי לעצמי: זה מה שחיכיתי לשמוע כל הזמן. ומאז התחלתי לנהוג בשיטת חב"ד לכל דבר.

"אחר כך התחלתי ללמוד סידור פרחים לאירועים. כשסיימתי את הלימודים והתכוננתי לפתוח עסק, הרב גוראריה אמר לי שהרבי אמר שלפני שמתחילים צעד חדש בחיים, כמו חתונה, עסק או לימודי השכלה גבוהה – צריכים ללמוד לפחות שנה בישיבה. ואז החלטתי ללמוד בישיבת 'חזון אליהו'. בינתיים עברה יותר משנה וב"ה אני כאן. בינתיים אני מנצל את הכישרון שלי בסידור פרחים לסידורי-פרחים מפוארים לחבריי האהובים מהישיבה בחתונתם"...