ב' ניסן תשנ"ט. בישיבת 'תומכי-תמימים' שבביתו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע ברוסטוב, החגיגה בעיצומה - חגיגת הכנסת ספר-תורה מהודר שנתרם על-ידי הנגיד ר' יעקב אלשטיין מארגנטינה, ביום הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב. בכתיבת האותיות האחרונות מתכבדים אורחים מהארץ ומחו"ל ותלמידי הישיבה, והשמחה פורצת גדר. כל מי שהיה נוכח בהכנסת ספר התורה לא ישכח את המעמד הזה לעולם: לאירוע הגיעו במטוס מיוחד מהארץ  (בתרומתו של ר' יעקב אולשטיין) קרוב ל-70 אורחים, ה'משקה' נשפך כמים וההתרגשות להשתתף בהכנסת ספר-תורה ראשון מאז נגאל הבית - היתה מיוחדת. 

תלמידי הישיבה, הלומדים בביתו של אדמו"ר הרש"ב, שנגאל על-ידי אגודת-חסידי-חב"ד במדינות חבר העמים, קוראים בספר התורה מידי שבת, חג, וכן בימות החול. לקראת חופשת 'בין-הזמנים' יוצאים תלמידי הישיבה לחופש, ולקראת חודש אלול תשס"ג, עורך מנהל הישיבה הרב אהרון פרוס, סיור בבניין הישיבה ובודק שהכל כשורה לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה.

הרב פרוס פותח את ארון הקודש, רואה את ספר התורה במקומו וממשיך הלאה בבדיקה השגרתית. ראש חודש אלול. תלמידי הישיבה נוחתים בעיר, ומתקבלים על-ידי צוות הישיבה. יום חמישי בשבוע מגיע, תפילת שחרית, ואחד התלמידים ניגש לפתוח את ארון הקודש, הוא מרים את ספר התורה, ומרגיש משהו מוזר: ספר התורה קל מידי.. הוא מרים את הפרוכת מעל ספר התורה, ומגלה לתדהמתו 'עצי חיים' ריקים ללא יריעות הקלף...

הלם וזעזוע ניכרו על פני התלמידים בישיבה. הנהלת הישיבה נחלצה לבדיקת התעלומה, ובמשך מספר חודשים, הועלו שמות חשודים, שחלקם נראו כשהם מסתובבים בבניין הישיבה באופן מחשיד פעמים רבות. ביצוע הגניבה היה מושלם: הגנבים ניסו להרוויח זמן עד שיתברר כי ספר התורה נגנב, ועל כן השאירו את הפרוכת על ה'עצי-חיים'... את היריעות, הם כמובן – הסירו בצורה מקצועית ונקייה, מבלי לפגוע בהם כלל. הנהלת הישיבה פנתה לחוקר פרטי בעיר, אך התעלומה לא נפתרה.

למעלה משבעה חודשים חלפו. בתחילת חודש אייר השנה, הגיע להנהלת הישיבה מידע מהרב חיים-פרידמן, שליח חב"ד בעיר, ששהה באותה עת, בכינוס רבנים במוסקבה, ושמע משלוחים נוספים, על כנופייה של סוחרי סת"ם שנתפסה בישראל, כשהם מנסים למכור ספר-תורה מהודר בבני-ברק. מסתבר, כי באותה תקופה נגנבו מספר ספרי תורה מבתי הכנסת בערים נוספות, בניהם מהעיר נובוסיבריסק שברוסיה, כאשר גם פה היו החשודים, אנשים שהסתובבו בצורה מחשידה בבתי הכנסת.

סיפור לכידתם של הסוחרים, מעניין לכשעצמו, והוא התפרסם בשעתו בעיתונים בישראל: לידי משטרת מרחב דן הגיע מידע על שני אנשים המסתובבים בין סוחרי תשמישי הקדושה בבני-ברק ומבקשים למכור ספר תורה במחיר מוזל. לטענת אחד החשודים, ספר התורה נכתב בישראל, הועבר לרוסיה וכעת הוחזר לישראל, וניתן לרכוש אותו במחיר הזדמנות. החשודים הציעו את הספר למכירה ב-25 אלף דולר במקום בחמישים. במשטרה הועלה חשד שספר התורה נגנב והגנבים מבקשים להרוויח בעסקה.

במחלקת הבילוש הוחלט לערב את רב המחוז של המשטרה, רפ"ק הרב משה גפני. הרב גפני התקשר לסוחר והציג את עצמו כגבאי בית כנסת, קבע עימו פגישה בבית כנסת בבני-ברק, הגיע למקום עם מגבעת  וחליפה, ללא מדי שוטר, וביקש לראות את ספר התורה. הוא התמקח על המחיר, "ובתום העיסקה", ביקש את אישורו של "רב בית הכנסת", שהיה לא אחר מאשר ראש לשכת מודיעין ובילוש של מרחב דן, רב פקד אלי דורי, שהתפרש ליד בית הכנסת, מבעוד מועד, עם צוות בלשים. כאשר ניתן האות, פרצו הבלשים לבית הכנסת, החרימו את ספר התורה, ושני החשודים נעצרו במקום והועברו להמשך חקירה. למחרת, הם הובאו בפני שופט להארכת מעצרם.

בעקבות תפיסת ספר התורה פנתה המשטרה אל 'מכון פאר' בכדי להיעזר בנסיון רב השנים של המכון, ולאתר את בית הכנסת ממנו נגנב ספר התורה. במקביל, פנתה הנהלת הישיבה ברוסטוב, שלא ידעה מכל פרטי המקרה, לרב גפני, שאישר כי אכן המשטרה החרימה ספר תורה, והזמין אותם להגיע למשטרת מרחב דן ולראות את ספר התורה.

מספר הרב אהרן פרוס: "נעננו להצעתו של הרב גפני ויצאנו מייד לתחנת משטרת מרחב דן, כשבידנו אלבומי תמונות מכתיבת האותיות האחרונות בטקס הכנסת ספר התורה שנערכה לפני כחמש שנים. כשראינו את יריעות הספר והשוונו לצילומי התמונות שבידנו – הבחנו מייד על-פי טביעות עין ראשוניות, כי לכאורה מדובר בספר התורה שלנו, שנגנב מהישיבה ברוסטוב. לפנינו עמדה המלאכה להוכיח למשטרה שהספר תורה הזה הוא שלנו".

הנהלת הישיבה הגישה תלונה רשמית למשטרת ישראל, והחלו בנסיון להביא ראיות שיוכיחו כי ספר התורה שהוחרם, אכן נגנב מהישיבה ברוסטוב. הראיות הראשונות היו תמונות מהדף האחרון שצולם על-ידי שמואל בן צבי בסיום ספר התורה ברוסטוב ואכן העמוד האחרון זהה לספר התורה. באותו מעמד מסרו לחוקרים את שמו של החשוד שהסתובב בישיבה מספר פעמים. החוקרים החלו לשוחח ביניהם והחלו לקשר בין הדברים... בנוסף לכל, הובאו ארצה ה"עצי-חיים" על-מנת להשוות בין החורים שנקדחו בהם, ובין החורים שעל היריעות דרכם הם נתפרו בגידים. ההתאמה היתה מושלמת בשתי ה"עצי-חיים'.

שבוע לאחר מכן, בי"ב אייר, פנתה הנהלת הישיבה יחד עם רב המשטרה, לחברת איי. די. תור חברה למערכות זיהוי ממוחשב שעל-ידי מכון משטרת סת"ם בבני-ברק, בהנהלת ר' מאיר יעקב ברנט, שסרקה את כל 245 עמודות הספר-תורה, וגילו דבר מעניין: כל היריעות נמצאו תואמות באופן וודאי לספר תורה שהובא לסריקה במכון (על-ידי הסופר שכתב אותו) בכ"ו אדר תשנ"ט, שישה ימים לפני שהוכנס לישיבה ברוסטוב.. 

החשוד מצידו, טען שהוא קנה את ספר התורה מסוחר ברוסטוב, הוא לא התנגד להחזרת הספר לרוסטוב, אך ביקש לקבל את כספו בחזרה מהנהלת הישיבה. בית המשפט נדרש לעניין, והיום (חמישי) כתב שופט בית המשפט 'השלום' בתל-אביב חנן אפרתי את פסיקתו בעניין: "בעלות הספר הוכחה מעבר לכל ספק. יש עדויות רבות שקושרות את החשוד להיעלמותו של ספר התורה. ספר התורה נלקח מהישיבה ברוסיה ולשם הוא אמור לחזור".

בדיוק השבוע, סוף חודש תמוז, היתה הפעם האחרונה, בה קראו בספר התורה בישיבה ברוסטוב, לפני שהוא נגנב. השבוע, בדיוק שנה אחרי, הושב ספר התורה להנהלת הישיבה, שלקראת שנת הלימודים הבאה, תחזיר אותו אחר-כבוד (לאחר שיעבור הגהה ממוחשבת) למקומו הטבעי: ארון הקודש שבישיבת 'תומכי-תמימים' שבבית רבותינו נשאינו ברוסטוב. תלמידי הישיבה החדשים שיגיעו לקראת שנת הלימודים הבאה, יבחינו בספר תורה ניצב בארון, ולא ישערו איזה מסע תלאות עבר ספר התורה בשנה האחרונה.

בהזדמנות זו אנו מבאים תמונות מהכנסת ספר התורה. צילומים: שמואל בן צבי.