מערכת COL
|
יום כ"ו אדר א ה׳תשע״א
02.03.2011
אחדות – בכל מחיר! ● הרב אהרן-דב הלפרין במאמר מיוחד
אין שום קשר בין חילוקי דעות, גם בנושאים מהותיים, לבין הצורך והיכולת לחיות עם כולם באהבה, אחווה, שלום ורעות ● גם על האחדות וגם על ה'עשו כל אשר ביכולתכם' נצטווינו מפי עליון ● אכן – אחדות בכל מחיר! גם במחיר ויתור על כבוד, על כעס מוצדק, על עמדות כח ועל מי בראש. זו המשמעות היחידה של "חסידים אין משפחה" ● במאמרו השבועי בשבועון החסידי 'כפר-חב"ד', הרב אהרן-דב הלפרין מנתח את קמפיין האחדות - "אייכה", ומשיב למתקיפים מחו"ל למאמר המלא

הרב הלפרין על רקע קמפיין "אייכה" בבית-חב"ד "m הדרך" (צילומים: COL)
אהרן-דב הלפרין
- א -
שתי נקודות עיקריות עומדות במוקד ההתעוררות הגדולה שאנו עדים לה בימים האחרונים: חיזוק האחדות בין החסידים וחיזוק הפעילות בענייני משיח וגאולה.
שתי הנקודות הללו – חשובות וחיוניות מאין כמותן. על שתי הנקודות הללו נצטווינו במפורש. כל היתר, כל ה'טענות' שהועלו – מי יזם, למה יזם, מה מסתתר ומה לא מסתתר – ממש לא רלוונטיות ולא צריכות להעסיק איש מאתנו.
- ב -
אין שום סתירה בין אחדות לבין עמידה על עקרונות. אין שום סיבה שחיזוק האחדות בין כל החסידים וההתחזקות בפעילות – שנצטווינו עליה (!) – לעשות כל אשר ביכולתנו ולהכין את עצמנו ואת העולם לקבלת פני משיח – יביאו לאיזשהו שינוי או פשרה בעיקרון ובקו-המנחה של רוב החסידים, ובראשם רבני חב"ד, לפעול אך ורק לפי הוראות המלך כי 'אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם'.
אינני סבור גם שמישהו מצפה מאתנו לשינוי שכזה. באותה מידה – אין שום קשר בין חילוקי דעות, גם בנושאים מהותיים, לבין הצורך והיכולת לחיות עם כולם באהבה, אחווה, שלום ורעות.
- ג -
מי כמונו, חסידי חב"ד, חונכנו לחיות באהבה וידידות עם כל יהודי, גם עם כאלו שדעותיהם והתנהגותם רחוקות מאתנו כרחוק שמים וארץ. הרי זה המאפיין העיקרי של חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל פינה בעולם. ואם כלפי יהודים מ'בחוץ' כך – כלפי אחים, בני אותה משפחה, על-אחת-כמה-וכמה
- ד -
והוא העיקר – כבר כתבנו בעבר, ולא נלאה מלכתוב שוב: האחדות החיונית, הדחופה, הבוערת, היא לא בין בעלי שיטות שונות, אלא בין בעלי 'אינטרסים' שונים.
הצורך החיוני, הבוער, בשלילת המחלוקת וחיזוק והגברת האחדות, לא נוגע לעניינים של 'שיטות' אלא מצוי בתחומים אחרים לגמרי: עסקנים ואישי ציבור נדרשים להתעלות מעל עצמם ולוותר בכל מה שנוגע למעמדם האישי. חסידים שפועלים בענייני הרבי, נדרשים לדרגה גבוהה במיוחד של ביטול הישות העצמית. כך גם במישור האישי של כל אחד מאתנו: חסידים, יהודים שמקושרים לרבי, לומדים חסידות, מתפללים כמו חסידים ומקדישים זמן ל'מבצעים', נדרשים לאהבת ישראל ברמה אחרת לגמרי. לא רק לפנים משורת הדין, אלא ללא סייג וללא שיור.
בניגוד לעולם הרחב, שבו יש אינטרסים אישיים של כסף, כבוד, וכיוצא באלו דברים המהווים עילה למאבקים, לתחרויות ואף לשנאה – אצלנו, במיוחד כשמוטל עלינו לשמש דוגמה חיה של 'לחיות עם משיח'- זה אמור היה להיות בגדר 'בל ייראה ובל יימצא'.
אנ"ש, חסידי חב"ד, מצפים לראות את כל העסקנים, ללא יוצא מהכלל, יושבים איש לצד רעהו ומשוחחים בלבביות כאחים אוהבים, בני משפחה אחת. האחדות האמיתית תבוא לידי ביטוי כאשר בכל בית-כנסת חב"די, בארץ ובחו"ל, יישבו וישוחחו, מתוך אהבת רעים, כל אלו שעד תמול-שלשום היו מסוכסכים בנושאים אישיים, מעמדיים, כספיים, וכיוצא באלו.
אכן – אחדות בכל מחיר! גם במחיר ויתור על כבוד, על כעס מוצדק, על עמדות כח ועל מי בראש. זו המשמעות היחידה של "חסידים אין משפחה".
זו האחדות שעליה כתב הרבי: "אילו היו עסקני אנ"ש מאוחדים ביניהם היה משיח בא זה מכבר". זו האחדות שעליה הבטיח הרבי כי בכוחה יעברו החסידים את כל הזמנים הקשים ויצעדו יחד לקבלת פני משיח.
- א -
שתי נקודות עיקריות עומדות במוקד ההתעוררות הגדולה שאנו עדים לה בימים האחרונים: חיזוק האחדות בין החסידים וחיזוק הפעילות בענייני משיח וגאולה.
שתי הנקודות הללו – חשובות וחיוניות מאין כמותן. על שתי הנקודות הללו נצטווינו במפורש. כל היתר, כל ה'טענות' שהועלו – מי יזם, למה יזם, מה מסתתר ומה לא מסתתר – ממש לא רלוונטיות ולא צריכות להעסיק איש מאתנו.
- ב -
אין שום סתירה בין אחדות לבין עמידה על עקרונות. אין שום סיבה שחיזוק האחדות בין כל החסידים וההתחזקות בפעילות – שנצטווינו עליה (!) – לעשות כל אשר ביכולתנו ולהכין את עצמנו ואת העולם לקבלת פני משיח – יביאו לאיזשהו שינוי או פשרה בעיקרון ובקו-המנחה של רוב החסידים, ובראשם רבני חב"ד, לפעול אך ורק לפי הוראות המלך כי 'אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם'.
אינני סבור גם שמישהו מצפה מאתנו לשינוי שכזה. באותה מידה – אין שום קשר בין חילוקי דעות, גם בנושאים מהותיים, לבין הצורך והיכולת לחיות עם כולם באהבה, אחווה, שלום ורעות.
- ג -
מי כמונו, חסידי חב"ד, חונכנו לחיות באהבה וידידות עם כל יהודי, גם עם כאלו שדעותיהם והתנהגותם רחוקות מאתנו כרחוק שמים וארץ. הרי זה המאפיין העיקרי של חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל פינה בעולם. ואם כלפי יהודים מ'בחוץ' כך – כלפי אחים, בני אותה משפחה, על-אחת-כמה-וכמה
- ד -
והוא העיקר – כבר כתבנו בעבר, ולא נלאה מלכתוב שוב: האחדות החיונית, הדחופה, הבוערת, היא לא בין בעלי שיטות שונות, אלא בין בעלי 'אינטרסים' שונים.
הצורך החיוני, הבוער, בשלילת המחלוקת וחיזוק והגברת האחדות, לא נוגע לעניינים של 'שיטות' אלא מצוי בתחומים אחרים לגמרי: עסקנים ואישי ציבור נדרשים להתעלות מעל עצמם ולוותר בכל מה שנוגע למעמדם האישי. חסידים שפועלים בענייני הרבי, נדרשים לדרגה גבוהה במיוחד של ביטול הישות העצמית. כך גם במישור האישי של כל אחד מאתנו: חסידים, יהודים שמקושרים לרבי, לומדים חסידות, מתפללים כמו חסידים ומקדישים זמן ל'מבצעים', נדרשים לאהבת ישראל ברמה אחרת לגמרי. לא רק לפנים משורת הדין, אלא ללא סייג וללא שיור.
בניגוד לעולם הרחב, שבו יש אינטרסים אישיים של כסף, כבוד, וכיוצא באלו דברים המהווים עילה למאבקים, לתחרויות ואף לשנאה – אצלנו, במיוחד כשמוטל עלינו לשמש דוגמה חיה של 'לחיות עם משיח'- זה אמור היה להיות בגדר 'בל ייראה ובל יימצא'.
אנ"ש, חסידי חב"ד, מצפים לראות את כל העסקנים, ללא יוצא מהכלל, יושבים איש לצד רעהו ומשוחחים בלבביות כאחים אוהבים, בני משפחה אחת. האחדות האמיתית תבוא לידי ביטוי כאשר בכל בית-כנסת חב"די, בארץ ובחו"ל, יישבו וישוחחו, מתוך אהבת רעים, כל אלו שעד תמול-שלשום היו מסוכסכים בנושאים אישיים, מעמדיים, כספיים, וכיוצא באלו.
אכן – אחדות בכל מחיר! גם במחיר ויתור על כבוד, על כעס מוצדק, על עמדות כח ועל מי בראש. זו המשמעות היחידה של "חסידים אין משפחה".
זו האחדות שעליה כתב הרבי: "אילו היו עסקני אנ"ש מאוחדים ביניהם היה משיח בא זה מכבר". זו האחדות שעליה הבטיח הרבי כי בכוחה יעברו החסידים את כל הזמנים הקשים ויצעדו יחד לקבלת פני משיח.

הוסף תגובה
0 תגובות