הרצל קוסאשויל, COL

בטח שמתם לב איך שהעולם שלנו הולך ומתחרפן, בעיקר הולך. כאוס ואנדרלמוסיה אחזו בכל פינה. מצרים התפרקה לגורמים, והנשיא מובראק הועף בכוח מכיסאו הרם. קדאפי כבר נעול על הכוונת, וזה רק עניין של רגעים ספורים עד שההמונים המשולהבים ינעצו בו טלפיים וישסעו אותו לגזרים, כיאה למנוול ברמתו ובשיעור קומתו.

בכלל, הארץ מלאה בהתגודדויות "עממיות" בחוצות ערים ערביות פונדמנטליסטיות, בחסות אזרחים נדכאים שנמאס להם להיעשק על ידי מנהיגיהם. תוסיפו לזה את ניו-זילנד שהאדמה רעדה בה והתהפכה עד אימה. את השיטפונות באוסטרליה ואת ניו יורק שנקברה מתחת לשלג. והנה לכם סיבה טובה להישאר ישובים במקומותיכם עד לעצירה מלאה...

המצחיק הוא, שבישראל דנים בכובד ראש במדד המחירים לצרכן שעלה ברבע אחוז, או בריבית שהוקפצה ע"י נגיד הבנק פישר. וזה עוד לפני האימה האמיתית שתתרגש עלינו החל מהלילה בחצות, עם זינוק מחירי הדלק ל-7.30 ש"ח לליטר זהב שחור.

גם אני חשבתי לתומי שאיכשהו בחממה הלודאית בה אני חי, קיימת רשת הגנה וביטחון מפני הרע הנ"ל הזה. אז חשבתי.

מזה שבועות מספר שבשעות הבוקר המוקדמות, עת יוצאים התושבים כל אחד לעמל יומו ולשגרת חייו, הם נתקלים במחסום משטרתי מגוחך ביציאה מהשכונה ובכניסה אליה, תלוי מאיזה כיוון אתם באים.

התושבים שהמומים עדיין מזוועות הלילה, מקריאות המואזין הסמוך וצפירת רכבות המשא, כשקורי השינה מרפדים עדיין את ארובות עיניהם, מנסים לנווט בכוחות לא להם בין שבילים נסתרים ופתלתלים המקיפים את השכונה כבמבוך, לקול צפירות ונהמות של כמה מחוסרי שכל וסבלנות.

העילה: שיפוץ מערכת הביוב העירונית. לא שאני מתנגד לתיעול וייעול מערכות הניקוז של ביב השופכין העירוני. אבל למה לכתר את השכונה בין השעות 7-9 בבוקר? למה לא לחכות לשעות הצהריים המוקדמות כשרוב האנשים כבר במקום עבודתם, או לחלופין לשעות הלילה המאוחרות, כפי שעושה מע"צ כשחשקה נפשה להרחיב נתיב או לסלול כביש חדש? למשטרת ישראל ולראש עיריית לוד החדש מאיר ניצן הפתרונים.

הקדמתי את המאוחר. לא רבים מכם מודעים לכך ש"ראש עיריית לוד הטרי" הוא לא אחר ממאיר ניצן הקשיש, שנושק לגיל גבורות אם אינני טועה. לזכותו של ניצן נזקפת עובדת הצעדת העיר ראשון-לציון לפני מספר שנים טובות להישגים מרשימים, בעיקר בכל הקשור לתברואה ולחזות פני העיר.

אם כבר אנחנו מדברים, אז לידיעתך ראש העיר. בשבועות האחרונים גיליתי בשכונתי המבוצרת, לצידי הבניינים הוותיקים, עמודי מתכת מסתוריים שניטעו כעצים, אבל לא על המדרכות, אלא בסמוך אליהן, בתוך האספלט הקשיח. גם ברחבה שמול בית הכנסת נטעו כמה עמודים אדומים כאלה שמחוברים לשלשלאות עבות וחסינות.

בהתחלה חשבתי שמדובר במישהו עם טעם רע ושיגעון גדלות חריג שבונה על חלקת קבר במרכז השכונה עם כל גינוני המלכות, קרי: ארבעה עמודים ושלשלאות צבעוניים שחותמים ריבוע אצילי ומעורר התפעלות.


להפתעתי כי רבה, מבירור קצר שערכתי, מסתבר שמדובר בכמה מתושבי השכונה, שאין מנוס מלכנות אותם אלא "עברייני נדל"ן". אותם "עבריינים" החליטו באמצעות הצבת העמודים הללו לנכס לעצמם את מקום החנייה עבור רכבם. לא פחות ולא יותר!
קמו בוקר אחד, הזמינו איזה פחח או מסגר שיקבע את העמודים לאספלט, רכשו שרשרת ברזל עבה ומנעול ברשת "עשה זאת בעצמך", והנה לכם חניה פרטית, מבית מדרשה של סביון, אבל בלוד.

האמת, אני מבין אותם אבל לגמרי לא מצדיק. מבחינתם, כל עניין החנייה הפך לבלתי נסבל, עקב פלישת אזרחים לודאים מכל קצוות העיר, שבדרכם לתחנת הרכבת הסמוכה, מחנים את רכבם בבטחה בשכונתנו הקטנה והצפופה להחריד. כך שמבחינתם מדובר בכלל ב"מלחמה על הבית".

לפני מספר חודשים, בטרם נתתי את דעתי לעניין, מצאתי את עצמי מהרהר אודות אחוזי האבטלה הגבוהים בשכונתי. וזה די היה מפתיע, לאור ההיכרות האישית שלי עם רוב תושבי המקום הידועים כאנשי עמל וחוק.

לא אשקר. פה ושם אפשר למצוא כמה קשישים סיעודיים, פליטי מחלקות גריאטריות, בעיקר ממוצא גיאורגי, השרועים על הספסלים הרעועים ביום שמשי ונעים כזה או אחר. אבל מכאן ועד לכך שבצהרי היום, חניון הרכבים בשכונה ייראה מלא וגדוש כביום שבת, המרחק הוא גדול. "או שזה יום שבתון אנונימי, או שכולם כאן מובטלים" חשבתי לעצמי בייאוש.

או אז, נחשפתי לעובדה המצערת והרעה, שהפולשים שהשתלטו על השכונה הם לא אחרים מאשר תושבי שכונות סמוכות בעיר שפשטו על המדרכות האפורות ובחסות החוק, הם אלו שהחנו את רכבם ללא כל עלות ובנגישות מדהימה לתחנת הרכבת. במרחק מגוחך של חציית כביש דו סטרי.

תוסיפו לזה תמרור עצור חדש שהוצב בכניסה לשכונה. והנה לכם תחילתה של מהפכה מקומית בחסות הכוח והזרוע. כמה אתם חושבים יכול האזרח הקטן לסבלותיו לנצור את כעסיו וחרדותיו במקום כמו שכון חב"ד לוד? לא רק שהמקווה השכונתי נראה כמו תעלת ביוב פעורה והשכונה מבוצרת ומכותרת מידי בוקר וללא חנייה.

מדובר פה באזרחים שמאסו במצב הקיים ולקחו את החוק והשלשלאות לידיים. ולקינוח, באה משטרת ישראל והציבה תמרור בלתי אפשרי במקום המגוחך ביותר עלי אדמות. אני מוכן להישבע בנקיטת חפץ ובהטלתו למרחקים, שאפילו פעם אחת לא עצר מי מהנהגים הרבים הפוקדים את השכונה מידי יום ביומו על שפת התמרור החדש והמיותר הזה.

והנה מתברר לי שבדיוק היום, כהמשך לסיוט המתמשך הזה, התייצבו נציגי המשטרה להעניש את "הפורעים" שהורגלו במשך שלושים שנה ויותר, לפנות לשכונת מגוריהם מבלי לעצור בתמרור עצור המחייב אותך לעשות זאת. לא שאני מבין גדול בבטיחות בדרכים, אבל גם אם ממש היה צורך בהול וחיוני בתמרור במקום, היה זה אמור להיות תמרור "זכות קדימה" ולא יותר. בטח שלא עצור! ועוד לא דיברנו על גנבי המתכות ש"גילחו" את רשתות המתכת הכבדות מתעלות הניקוז שבפאתי השכונה, כשהתעלות פעורות באופן ש"כל הרוצה לבוא וליפול יבוא ויפול"... 

חבר שעבר במקום, תיעד בעבורי את עסק הביש ברחבי שכונתנו, וליבי נחמץ בקרבי. "מה אתה אומר על זה"? שאל אותי החבר במייל כהמשך לתמונות שאתם רואים כאן.

"ראה" עניתי לו, "מלבד העובדה המצערת והמעצבנת שמשטרת ישראל שלשלה לכיסה כמה אלפי שקלים, על גבם של שכניי וחבריי. תודה שאין מנוס מלהרהר בשמעון פרס שזוכה עוד בחייו לחזות בהגשמת נבואתו ל"מזרח תיכון חדש"...