בסוף שבוע שעבר חתמו צוות הפרויקט "המפגש שלי עם הרבי" של חברת המדיה החבדי"ת JEM, מסע בן עשרה ימים בעיר מונטריאול שבמדינת קנדה, במהלכו ראיינו הם רבים מחברי הקהילה להם היה מפגש אישי עם הרבי, כאשר כעת לאחר תומו של המסע, יושבים חברי הצוות במשרדי JEM ועורכים את החומרים כל זאת למען הדורות הבאים.

הקטעים החשובים של אותם עשרת ימי המסע שוכתבו ביומניהם האישים של חברי הצוות, יחיאל, מנדי וזלמי, כאשר קטעים נבחרים לוקטו כאן לכתבת סיכום מהמסע.
"הקור היה הדבר הראשון אליו התוודענו עם הגיענו למונטריאול. הליכה קצרה מהרכב אל הבית גרמה לשפם להפוך לחתיכות קטנות של קרח. כונן מיוחד שהבאנו עימנו בכדי לאחסן עליו את קבצי הHD, נשכח ברכב ללילה אחד, כאשר למחרת הוא שבק חיים".

"פרט מעניין הוא שבמהלך מסע הראיונות התוודענו לאין ספור סיפורים שהיו למרואיינים עם הרבי בכל הקשור לבריאות. לרבים מהסיפורים היה סוף ניסי ביותר זאת למרות דעתם הלא חיובית בלשון המעטה של הרופאים".

"תיעדנו בוידאו את סיפוריהם האישיים של אישים שונים מהם ניתן להבחין כיצד הרבי הכיר וידע כל אדם באופן אישי עם תובנה עמוקה, למרות העובדה שכל אחד מאותם אישים הגיע מרקע שונה לחלוטין".

"אם מדברים על קור. אחד הבקרים, זה היה יום שני. היה לנו יום עמוס מאוד. מצגת בבית הספר בשעה 10 בבוקר. ראיון בשעה 1, ראיון נוסף ב-6:30 בערב ועוד אחד בשעה 8. לאחר שהעמסנו את כל הציוד על האוטו, והיינו מוכנים לזוז, האוטו פשוט לא התניע, זה היה קר מידי!".

"ראיינו את הרב שמחה צירקינד שסיפר לנו על השליחויות השונות שלו בתוניסיה. את הרב משה חיים סאפוקניסקי, מי שהיה בחדרו של הרבי ביו"ד שבט כשהחסידים הגישו את כתב ההתקשרות, שתיאר בדרמטיות את אותם רגעים מיוחדים".

"יש כל כך הרבה אנשים שפגשנו שמחביאים באמתחתם סיפורים בעלי ערך שהיו להם עם הרבי, ומשום מה הם לא מסכימים בכלל או לעת עתה לפרסמם. בשולחן שבת כשהמצלמות כמובן לא היו איתנו מספר מאנשי הקהילה סיפרו כמה מאותם סיפורים עלומים, ולנו לא נותר אלא לבכות את העובדה שלא יכלנו להנציח אותם. למה הם לא חושבים על ילדיהם ודור העתיד? אנחנו עדיין צריכים לעבוד על זה".

"הרב חיים מאיר מינקוביץ ורעייתו נתנו לנו הצצה לאותם ימים בהם חיו הם כחסידים ברוסיה הסובייטית שלפני המלחמה, כאשר הם בקושי מצליחים לשרוד בחיים את אותם מאורעות השנים. בדרכם החוצה מרוסיה, גב' מינקוביץ ליוותה את אמו של הרבנית, הרבנית חנה שניאורסון ברכבת מלאה אזרחים פולנים שחלפו על פני מסך הברזל".

"בסך הכל ערכנו 28 ראיונות שהם 40 שעות של הקלטות וידאו. זו הזדמנות טובה להודות לצלם שלנו זלמי גלסנר על עבודתו הבלתי נלאית לנוכח לוח הזמנים הלא כל כל מוצלח שלנו".