את הסיפור הבא, אשר חלקו בפרסום ראשון, סיפר הרב דוד מאיר דרוקמן רבה של קרית מוצקין בנאומו בעת סעודת 'מלוה מלכה' במוצש"ק יו"ד שבט השנה בראשון לציון:

וכך סיפר הרב דרוקמן:

בשבת מברכים חודש כסלו השתא, זכיתי להתוועד עם החסיד הישיש רבי מענדל מרוזוב שי' בביתו שבשכונת המלך-קראון הייטס.

ר' מענדל מרוזוב, למי שאינו יודע, הוא בנו של החסיד המפורסם רבי אלחנן דב מרוזוב הי"ד שהיה יד ימינו של הרבי הריי"צ, והוא – ר' מענדל, הינו מאחרוני 'מעתיקי השמועה' של סיפורים ועובדות של פעם, ולמרות גילו המופלג - יאריך ה' ימיו ושנותיו בנעימים, זכרונו צלול ב"ה לחלוטין.

וכך מספר למתוועדים ר' מענדל מרוזוב שליט"א:

סח לי החסיד הידוע ר' מיכאל דבורקין ז"ל -

היה זה בעיר לעניגרד (פטרבורג), עת שהו בעיר גם הרבי הריי"צ וגם הגאון הרוג'צ'ובי.

הרוגצ'ובר כבר היה אדם קשיש, וכולו הפך לבן - הדיקנא קדישא שלו לרבות רעמת ראשו הלבינו לחלוטין (כידוע הגאון נהג בנזירות ולא סיפר שערות ראשו) . כשהיה עובר ברחובה של עיר מוקף בפמליא של מעריצים כולו היה אומר כבוד ותוארו כמלאך אלוקים או כאיזה נביא קדמון.

הרבי הריי"צ, היה עדיין לפי-ערך צעיר לימים (רבנו היה צעיר ב-22 שנה מהרוגאצ'ובר) , ושיבה עדיין לא נזרקה כמעט עדיין בשערותיו הק'.

והנה, פונה הרבי הקודם לחסיד רבי מיכאל דבורקין, ומורה לו לגשת לביתו של הרוגצ'ובי, ולומר לו ש....הרבי אותו אליו....

ר' מיכאל כמובן לא היסס למלא פקודת רבו, אם כי היו לו קצת 'פרפורים בלב' – הכיצד יקבל הרוגאצ'ובר שהיה ידוע במידת 'הגבורה' שלו את העובדה שהרבי הצעיר מורה לו – לזקן וגאון עולם זה, להטריח את עצמו, ולהגיע אל ה..רבי.

ברם, פקודת הרבי כמובן שמרה רוחו של ר' מיכאל והוא סר לביתו של הגאון, ואת פניו קיבלה הרבנית אשר אמרה לר' מיכאל כי בעלה עדיין לא חזר מהתפילה, ואשר על כן עליו להמתין עד שהרב יחזור הביתה.

והנה, מגיע הגאון למעונו לאחר התפילה, ר' מיכאל ניגש אליו ואומר לו ש...הרבי מבקש שהגאון יבא אליו-אל הרבי...

מה הייתה התגובה הספונטאנית של גאון עולם זה?

"כש'נשיא' קורא – מוכרחים לבא!...",

כך ברוב ביטולו לנשיא ישראל הרבי הריי"צ – הגיב גאון עולם זה.

אלא, שהוא ביקש מר' מיכאל להמתין קמעא, והיות "אז אין בין נאך א ניכטערער" (=אני עדיין 'על קיבה ריקה' ) כי אך זה-עתה חזרתי מהתפילה, ולכן אך אטעם משהו ואבוא. וכאן מתאר ר' מיכאל דבורקין את הפירורים גרידא שהיו אמורים להיות ה'פת שחרית' של הגאון....

קיצורו של סיפור: הרוגאצ'ובר הגיע למעונו של אדמו"ר הקודם, והתברר שמטרת בקשתו של הרבי את הרוגאצ'ובר לסור אליו הייתה - היות ולרבי הייתה איזה שאלה בהלכות נחלאות (ירושה) והוא רצה לשמוע את דעת תורה של הגאון (כידוע שהרבי הריי"צ כינה את הרוגאצובר בתואר "שר התורה", והרבי נשיא דורנו במכתבו לרוג'צובר מכנה אותו "רב החובל בים התלמוד"!).

כצפוי, על אתר, פלא הדורות - הרוגאצ'ובר כדרכו בקודש וכיד הגאונות והבקיאות המבהילה הידועה שלו - החל 'לשפוך' מראי מקומות עד אין סוף, ובזה הוא היה אמור להשיב לרבי על שאלתו ההלכתית.

אלא, כאשר שר התורה סיים את הרצאת דבריו הגאוניים, הגיב הרבי באיזה קושיא, ואז למרבית התדהמה;

קושיא למדנית זו של הרבי הריי"צ השמיטה את הבסיס לבנין ההלכתי שבנה לתלפיות הגאון האדיר...