שאלה: האם מותר להשתמש פעם אחת בכלי שלא נטבל?

תשובה: כל 'כלי סעודה' עשוי מתכת או זכוכית שנקנה מגוי טעון טבילה במקווה כשר. לדעת רוב הראשונים, וכך נפסק להלכה, אסור להשתמש בו אפילו פעם אחת ללא טבילה.

חיוב הטבילה הוא על הבעלים, אבל איסור השימוש חל על כל יהודי. אולם בדיעבד, שימוש בכלי אינו אוסר דבר שנתבשל בו.

יש מקום להקל שלא לטבול כלים של מסעדות ומלונות, שלא נקנו על-ידי בעליהם לצורך עצמם, אלא כדי להשאילם למתארחים. כמו-כן אפשר להקל במוסדות ציבור. והרוצה להחמיר (כנהוג בימינו) –  יטבילם ללא ברכה.

בימינו רוב היצרנים הם חברות בע"מ, שבעלי מניותיהן רבים ומגווּנים, בכל קצווי תבל, ויש סבירות גבוהה שביניהם גם יהודים. כאשר יהודי שותף במפעל – יש הפוטרים את הכלים המיוצרים בו מטבילה. על-כן בדרך-כלל יש להטביל כלים ללא ברכה.

כלים חשמליים עלולים להיפגע מהטבילה. אפשר לפתור זאת על-ידי פירוק חלק מהמכשיר עצמו (לא את התקע), בדרך שמוציאה אותו לגמרי מכלל שימוש, ולחזור ולהרכיבו על-ידי טכנאי יהודי, ובכך הכלי נפטר מטבילה. אפשרות נוספת היא לתת את הכלי במתנה לגוי, ולחזור ולקחתו ממנו בהשאלה, שכן כלי שאול פטור מטבילה (אבל לרוב הפוסקים אין זה מועיל כדי להשתמש בכלי בקביעות, וכך פסקו אדמו"ר הזקן והמשנה ברורה).

מקורות: תוספתא ע"ז פ"ט ה"ב, גמ' שם לה,א וירושלמי שם. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ג. טושו"ע ונו"כ יו"ד סי' קכ. או"ח שכג ס"ז וברמ"א, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. משנ"ב שם. ספר 'טבילת כלים' פ"ד הע' ב. קובץ 'בית אהרן וישראל', גיליון צד עמ' קיד, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית,

עוד בפינות ההלכה:
+ מה דינם של תאריכים שנקבעו בחודש אדר בשנה רגילה?
+ מה משמעות היותה שנת תשע"א שנת 'מעשר עני'
+ הרואה ברק ואינו יכול לברך, מה יעשה?
+ מה עמדת ההלכה על 'קבצני הרמזורים'?