הסתיים בהצלחה רבה קעמפ חורף "שלוחים שטעטל", בהשתתפות עשרות ילדי שלוחים מכל רחבי אוקראינה. הילדים הגיעו מהערים: דנייפרופטרובסק, אוז'גורוד, דנייפרודרז'ינסק, ז'יטומיר, זפרוז'ה, ניקולייב, צ'רקס, קייב וקריווירוג.

במדינות חבר העמים בתקופה זו של השנה כל מוסדות החינוך יוצאים לחופשת חורף, לראשונה השנה, לקח על עצמו הרב משה וובר מדנייפרופטרובסק את היוזמה וההחלטה לנצל את הזמן הזה ולפתוח קעמפ חורף לילדי השלוחים. במהלך הקעמפ יוחדרו בילדים תכנים חסידיים וכך יוכלו הילדים לחזור לשליחות ביתר חיות ומרץ. בנוסף, הקעמפ יצור חיבור ואיחוד בין כלל ילדי השלוחים, עניין שיש לו חשיבות רבה בפרט לאלו אשר במשך שאר השנה נמצאים ללא חברה.

המחנה התקיים במשך שבוע, בעיר ז'יטומיר, בקמפוס אשר שייך למוסדות חב"ד בראשות השליח הרב שלמה וילהלם. הקמפוס משתרע בשטח של 130 דונם על גדות הנהר החוצה את העיר. בשטח מבנים מפוארים, בית כנסת, מקווה, שטחים נרחבים למשחקים ולפעילויות ועוד. הקמפוס פועל בהנהלת משפחת השליח הרב שניאור זלמן בוקיעט, אשר ביחד עם הרב מנחם מענדל ליכטשטיין מז'יטומיר, עבדו ללא לאות להצלחת הקעמפ.

את הקעמפ ניהלו בהצלחה רבה ובמסירות יוצאת מן הכלל, 6 תמימים שהגיעו במיוחד מ-770 ומארה"ק. מדובר בתמימים שניהלו והדריכו בכישרון רב בשנים האחרונות את קעמפ "גן ישראל – ארה"ק" קרית חב"ד צפת, תחת השליח הרב חיים קפלן.

התמימים נעזרו בחומרי לימוד, פעילויות ובעיקר בניסיון הרב שצברו בקעמפ "גן ישראל – ארה"ק". תודת השלוחים נתונה לרב רפאל רויטמן מקייב, שיזם ודחף ואף נתן חלק בהשתתפות במימון ההוצאות הרבות של הקעמפ.

הקעמפ היה מוצלח מעל ומעבר לכל הציפיות, הילדים נהנו מכל רגע בקעמפ. מעבר לחוויות הגשמיות ולטיולים הילדים זכו לחוויה רוחנית מיוחדת במינה. כיאה לשבוע שלפני י' שבט, הילדים למדו בע"פ את מאמר "באתי לגני", בנוסף ללימוד של תניא ומשניות בע"פ, כל יום נערכו שיעורים ע"פ תוכנית לימודים מסודרת, הילדים שמעו אין ספור סיפורים ופתגמים חסידיים. בילדים הוחדר באמצעות סיסמאות ושירים תוכן של שליחות, חסידישקייט ובעיקר ללמוד לחיות כל הזמן עם הרבי. נכון שהיו גם פרסים בצורה של ממתקים ומשחקים, אבל לכל ילד היה חשוב יותר להשלים סדרה של 18 תמונות של הרבי ועם זה לחזור לבית.

קשה מאוד לתאר ולסכם את הצלחת הקעמפ, אין מילים שיספיקו כדי להודות לתמימים על האוצרות הרוחניים שהעניקו לילדים. אולי ננסה להמחיש זאת עם תיאור המפגש של אחד מההורים עם בנו לאחר הקעמפ, כששאל את הבן "ממה הכי נהנית בקעמפ"? והתשובה לא היתה מהבריכה, לא מהטיול והגלישה בשלג, וגם לא מהפרסים והמתנות. התשובה היתה: "מהתפילות, אני רוצה שהתפילות שלי כל השנה יהיו כמו שהתפללנו עם המדריכים בקעמפ". מה הורה יכול לבקש יותר מזה...