גולש COL

בתפילת שחרית הבוקר פגשתי בבית-הכנסת את ש', אברך חב"די. "נו, מה אתה אומר על המיתוג?", הוא שאל כשחיוך ציני מרוח על פניו. "נהדר, בטוח שנראה תוצאות חיוביות מהמפכה החדשה והצעירה", עניתי. "עזוב, זה שטויות", הוא פלט וגילה את דעתו. "תגיד, למה אתה כזה שלילי?", שאלתי אותו. "אני שלילי? חס וחלילה", השיב כמיתמם.

אחרי התפילה ניגשתי אליו. "למה על כל דבר טוב וחיובי - יש לך רק דברים רעים להגיד?", שאלתי אותו. הוא שתק. "אתה יודע מה, אתה צודק", אמר בסוף ונפרדנו לשלום.

העולם הפך לציני, ומהציניות הזו, נדמה, נדבקו גם כמה אנשים בתוכנו. אז מה היה לנו כאן: צעירי חב"ד ויתרו על הלוגו שלהם לטובת לוגו אחד גדול שכל מוסדות חב"ד יכולים ליהנות ממנו. הפעילות החב"דית ברחבי הארץ נכנסה להילוך גבוה יותר. המערכת מגלה סימני התעוררות. אבל כשמתעורר דבר טוב, גם הרע חייב להתעורר.

כלי-התקשורת הבולטים בישראל ידעו לפרגן לחב"ד על המהפכה המחודשת, ואין ספק שהדבר מעלה מחדש את המודעות לפעילות  החב"דית בארץ-הקודש. אבל מישהו חייב לקלקל. לא, לא "יתד נאמן", גם לא "ידיעות אחרונות" (שפרסם הבוקר כתבה אוהדת ומרשימה על חב"ד), אלא מישהו מתוכנו שראה את הפעילות מתחדשת ונכנס ללחץ. למה? יש הרבה סיבות. הזויות.

קודם מהפכת המיתוג הוצג סקר שחשף את הנתונים של הפעילות הארצית, בכדי לדעת היכן ניתן לשפר. השלוחים הסתכלו על חצי הכוס המלאה, עם שאיפה למלא את חצי הכוס הריקה. הם, השליליים, הביטו על חצי הכוס הריקה.

הבעש"ט אומר שכאשר אדם רואה חסרון בזולתו, הרי לאמיתו של דבר, מראים לו את החסרון שבתוך עצמו. הזולת אינו אלא ראי המשקף את דמותו של האדם המסתכל בו.

תסתכלו בראי.

אלה שעוסקים כל הזמן בהרס אחדותה של חב"ד וביצירת מחלוקות על כל צעד ושעל - הם המתקשים לראות את חב"ד מתאחדת בצורה כה יפה ומרשימה, כשכל השלוחים מבינים את העוצמה שבדבר ויוצאים מהכנס נלהבים ומחוזקים. בעלי המחלוקת לא יכולים לסבול זאת והם מנסים לקלקל את החגיגה.

חבל על המאמץ. הרבי מוביל את חב"ד לאחדות ולהצלחה. אתם יכולים להצטרף - או להישאר מאחור ולאכול את הלב.