מאת שלומית

פשטידת בטטה-פשוט, קל וטעים
 
החומרים:
3 בטטות בינוניות
3 ביצים
שלושת רבעי כוס ריץ קפה
שמינית מרגרינה
חצי כוס סוכר חום
שלושת רבעי כפית מלח
כפית קינמון

אופן ההכנה:
בשלי את הבטטות עד שהן נהיות רכות, קלפי ורסקי כמו פירה, כשהעיסה עדיין חמה הוסיפי את שאר החומרים, ערבבי היטב ושפכי לתוך פאי מוכן, הכניסי לתנור שחומם מראש לחום בינוני (180) בערך כ-50 דקות.

קצת על השליחות:
מידי שנה כאשר עננים עבים המבשרים על בואם של שלגים וסערות עוטים את שמי ניו-יורק מגיחים להם אינספור עסקנים, גימלאים ואנשי חמודות עתירים בממון בעיירת הנופש מיאמי שבפלורידה.

בית-חב''ד מיאמי של הרב מנדי וחיה כץ ממתין ליהודים שבינהם ונמצא שם בשבילם.
בחורף, המציאות במיאמי הפוכה בתכלית ממדינות ארה''ב.
 
כאשר כולם מצונפים בבתיהם ואתרי הקניות והבילוי שוממים מנפש וחיה, מיאמי מוצפת באנשים שזה להם מנהג קבוע ואת "שינת החורף" שלהם הם מעבירים בפלורידה.

השליחה מתארת: "בקיץ המקום שומם ובעלי נצרך לחפש עשירי למניין, אך בחודשי החורף צריך המתפלל לחפש כסא בודד"...

בית-חב''ד ממוקם ממש על הים כך שהוא בסמיכות למוקד מאוכלס במבקרים התרים את המקום. במשך השבוע עובד הזוג לאורך היום בבית-הספר אותו מנהל הרב בן-ציון קארף (לו הם מסייעים בשליחות), ובערבים מקיימים שיעורי תורה, ביקורי בית, קביעת מזוזות והכנת ילדים לבר-מצווה.

עיקר הפעילות מתמקדת בשבתות, בחגים ובתאריכים מיוחדים בהם הם עורכים שבתונים ומסיבות חג כמו בחנוכה או בפורים. לשם כך הם שוכרים אולם מבית מלון סמוך ועורכים בו את ההתכנסויות ומתארגנים למספר רב של משתתפים.

זמן בשליחות: 6 שנים

סיפור מעניין: בחור צעיר שהתארח באחת השבתות וממצב של בורות עצומה ביהדות ובכל הכרוך במשמעות המעמד קיבל על עצמו ללכת עם ציצית באופן קבוע. בתחילה הוא היה הולך עם הציצית ללא כיפה לראשו ובמלבושיו הרגילים... כיום הוא חלק מהקהילה ומשמש כגבאי בית-הכנסת.

מסר הוראה: מעולם לא חשבתי שאעזוב את כפר-חב''ד. נולדתי וגדלתי בכפר, הייתי בטוחה שכשאתחתן אגור ליד אמא עם כל הישן והמוכר בהיישג יד... כיום אני לא רואה את עצמי במציאות אחרת. אני כ''כ מחוברת לחיים של שליחות, חיים שכל יום את רואה את הרבי מעורב בכל פרט ועוזר בדרכים שלא בדרך הטבע.

תיכנונים ומטרות: כאן לא מדובר בעניין של שאפתנות זוהי שליחות לשם שליחות, כל יום שעובר וישנה התקדמות מצד יהודי שהצלחנו לקרב זו מטרה בפני עצמה. עוד שבת שמישהו החל לשמור או תפילין שנהיו עניין של קבע באדם אחר... כמובן שתמיד מתכוונים ליותר ומעוניינים בהתקדמויות נוספות מצד הקהילה.

הכח הנשי בשליחות: בלי הנשים לא היו מצליחים. נקודה.
 
פיטבק מעודד: גביר דתי שנמצא לעיתים במיאמי התהדר בפני בעלי בכך שהוא תורם המון למוסדות ולישיבות חרדיות. כשבעלי העיר את תשומת ליבו על הישיבה והתיכון שישנם במיאמי, הוא אמר: "אהה, אני לא תורם לקהילות חב''ד... אבל אותך, אותך אני אוהב,, והרים תרומה יפה מאוד למוסדות הקהילה במקום.