מערכת COL | יום י"ט טבת ה׳תשע״א 26.12.2010

תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...

"היום בהתוועדות", אמר הרב גרונר בטלפון, "הרבי דיבר בסערת נפש ובהתרגשות הכי גדולה נגד הקטרוג על יהודים, נגד הפחדה ואיומים על יהודים, והרבי זעק בחריפות חזקה בקשר לנאום המפורסם של פלוני אלמוני. לכן כדאי להתארגן כבר ולדאוג לכך שהעיתון של השבוע שיוצא עוד שלושה ימים יעסוק בכל השטורעם בעניין הזה" ● גיליון מיוחד נגד קטרוג על יהודים – השבוע לפני 20 שנה ● "מאחורי הקלעים", מאת הרב אהרן-דב הלפרין, עורך "כפר-חב"ד" לסיפור המלא
תגלית: גיליון
סדאם על רקע מלחמת המפרץ. בקטן: שבועון "כפר חב"ד" דאז (צילומים: CNBC וארכיון)
אהרן דב הלפרין

זה קרה בדיוק השבוע לפני 20 שנה. במוצאי שבת פרשת ויחי, אור לי"א טבת. קרוב לשתיים לפנות בוקר צלצל הטלפון, ומעברו השני של הקו היה הרב יהודה לייב גרונר, ממזכירי הרבי.

"היום בהתוועדות", אמר הרב גרונר, "הרבי דיבר בסערת נפש ובהתרגשות הכי גדולה נגד הקטרוג על יהודים, נגד הפחדה ואיומים על יהודים, והרבי זעק בחריפות חזקה בקשר לנאום המפורסם של פלוני אלמוני. לכן כדאי להתארגן כבר ולדאוג לכך שהעיתון של השבוע שיוצא עוד שלושה ימים יעסוק בכל השטורעם בעניין הזה. את השיחה שהרבי מגיה לעיתון תקבל כנראה כרגיל ברגע האחרון, ביום שלישי בבוקר, אבל, כדאי להתארגן כבר מעכשיו שכל הנושא הזה יקבל ביטוי חזק מאד בעיתון השבוע".

על מה היה מדובר?

ובכן, היו אלו הימים שקדמו לתחילת מלחמת המפרץ. ארצות-הברית הציבה אולטימאטום לשליט העיראקי, סדאם חוסיין, לסגת מכווית, ואילו הוא מצידו איים שברגע שארצות-הברית תפתח נגדו במלחמה הוא ישגר טילים לערי ישראל.

האולטימאטום אמור היה לפקוע בעוד כשלושה שבועות ובישראל התייחסו לאיום העיראקי ברצינות רבה מאד. חולקו מסכות נגד גז, ניתנו הוראות והדרכות לעורף, והאווירה הציבורית שבאה לידי ביטוי בתקשורת היתה של פחדים וחששות.

באותם ימים יצא צדיק הדור ומנהיגו במסע גדול של עידוד לעם היושב בציון, שאין מה לפחד כלל, תוך שהוא מכריז את דברי ה'ילקוט' "בניי אל תתייראו", ומבטיח בהבטחה ברורה שארץ ישראל הוא המקום הבטוח ביותר וכי כולם יראו בעיני בשר שהקב"ה יחולל ליהודים בארץ-הקודש נסים ונפלאות ממש.

דברי הרבי שהתפרסמו בתקשורת זרעו אור מעודד של אמונה וביטחון והביאו להתעוררות גדולה. לעומדים בדוכני מבצע תפילין בכל רחבי הארץ – כך דווח אז – היתה עבודה כפולה מתמיד...

סערה ציבורית

והנה לפתע, סערה בתקשורת: דבריו של ראש ישיבה ליטאי מפורסם שעמד בראש מפלגה חרדית חדשה שייסד - והיווה מפתח מרכזי לקיום הממשלה - צוטטו בהרחבה בעיתונות הכתובה והמשודרת, וחוללו סערה ציבורית, לא במובן החיובי...

תוכן דבריו (שבאו בהמשך לנאום שנשא כמה חודשים קודם לכן ונודע בכינויו "נאום השפנים והחזירים") היה שכל יהודי 'חילוני' שאינו דבק במורשת אבותיו ואינו מקיים תורה ומצוות – ובפרט בני הקיבוצים – אינו זכאי להיקרא 'יהודי', הוא מוכרח להאבד לנצח. ההנהגה הזאת היתה סיבה לשואה ולכן גם היום היא עלולה ח"ו להביא עלינו שואה נוספת.

המלים הללו, במיוחד בתקופה שהעם היושב בציון היה מתוח ומבוהל מאיומי הטילים העיראקיים – הביאו, כצפוי, לתגובות שטנה בציבור הרחב, שאי-אפשר היה להגזים בתוצאותיה.

מי שנחרד והזדעזע מהדברים, יותר מכל, היה צדיק הדור, רועה ישראל ומנהיגו, שהקטרוג הקשה על עם ישראל - שקיבל הד ציבורי כל-כך גדול – לא נתן לו מנוחה. בשבת הקרובה, כפי שהרב גרונר דיווח לי בטלפון עם צאת השבת בניו-יורק, דיבר הרבי על העניין בסערת נפש, מתוך התרגשות גדולה וזעקה חריפה.

כשהרב גרונר אמר לי בטלפון שלדעתו צריך לעשות בגיליון הקרוב – של שבת פרשת שמות – 'שטורעם' גדול מכל העניין – אף שלא היתה זו 'הוראה מגבוה' – החלטתי כי השטורעם הכי גדול יהיה בכך שאקדיש לנושא זה השבוע את כל העיתון, על שלל מדוריו וכתבותיו, למרות שלרשותנו עמדו רק יומיים כדי להכין את זה.

לתועלת הקוראים שלא קראו את העיתון לפני עשרים שנה, או שכבר הספיקו לשכוח, אביא כאן אי-אלו ראשי פרקים, לפי הסדר, שזכו ב"ה להדים רבים מאד.

תינוקות שנישבו

שיחת-הקודש של השבת האחרונה, שהרבי הגיה עבור העיתון, הגיעה לידינו ביום שלישי בבוקר. זו היתה שיחה עמוקה ומקיפה שהסבירה בהרחבה רבה ויסודית את הגישה הנכונה לעם ישראל ולכל יהודי, והיו בה לכל אורכה דברי סנגוריה של רועה ישראל ומנהיגו על בניו של הקב"ה, במיוחד בימינו. (על השיחה המיוחדת ראה בהרחבה בגיליון זה – עמוד 40 - מאמר נפלא של הרב מנחם-מענדל ברונפמן).

נביא כאן רק אי-אלו קטעים בודדים כדי 'לטעום' מאותה שיחת קודש ארוכה:
"כיוון שאלה שאינם מקיימים תורה-ומצוות בדורנו הם "כתינוק שנשבה... שהוא כאנוס" – הרי "אונס רחמנא פטריה"; ולאידך, כאשר אותם "תינוקות שנשבו" מקיימים אפילו מצווה אחת בלבד (ועל-אחת-כמה-וכמה כמה מצוות, והעידו חז"ל שאין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות), הרי זה חשוב ויקר ביותר וביותר אצל הקב"ה!

"ועוד וגם זה עיקר: דווקא בדורנו זה גדולה ביותר ההתעוררות של אותם "תינוקות שנשבו" לשוב לדרך התורה ומצוות, עד כדי כך, שעשרות אלפי יהודים התקרבו ונעשו שומרי תורה ומצוות בפועל ממש, ומוסיף והולך ביתר שאת וביתר עוז.

"ומי הוא זה ואי זה הוא אשר ימלאו לבו לשקול בדעתו (דעת בשר ודם) חשבון העוונות, ולא עוד אלא להעלות על דל שפתיו שבגלל שבדורנו זה ישנם כמה וכמה מישראל שלעת עתה אינם מקיימים תורה ומצוות לכן יבואו עונשים הכי מבהילים, ר"ל היל"ת – היפך "דעתו של א-ל דעות" המפורשת בתורה שיהודים אלה דינם "כתינוק שנשבה.. שהוא כאנוס", ש"רחמנא פטרי'ה"!

"תיאורו של הקב"ה כמי שיושב ומחשב חשבון העונות וממתין (ר"ל ור"ל) עד שתתמלא הסאה, ואינו זז משם עד שגובה עבור כל העונות, וחוזר ומתחיל חשבון חדש של עונות וממתין ר"ל ור"ל עד שתתמלא הסאה כו' – הוא היפך הכבוד כלפי מעלה, כיון שזהו כמשל מלך אכזרי שמחכה ורוצה להפרע.. בה בשעה שהמציאות היא להיפך ממש – שהקב"ה הוא "אב הרחמים".

"דורנו זה, שארית הפליטה מהשואה שבה נהרגו על קידוש השם ששה מליון יהודים השם יקום דמם, הוא בבחינת "אוד מוצל מאש", "כאוד שניצל משריפה". וחלילה וחס לקטרג עליהם, ועל-אחת-כמה-וכמה בקטרוג חמור, שהנהגתם עלולה להביא שואה נוספת, ר"ל, היל"ת, "לא תקום פעמיים צרה".

"דבר זה חמור שבעתיים – כשהקטרוג על דורנו זה, "אוד מוצל מאש", נעשה תוך כדי חילול כבודם של הקדושים שנהרגו על קידוש השם, על-ידי הצדקת השואה בכך שנתמלאה הסאה של העונות.

"ובודאי שדברי שטנה אלו לא יעשו שום רושם כלל וכלל, ויקויים המשך הכתוב: "ראה העברתי מעליך עונך והלבש מחלצות.. וישימו הצניף הטהור על ראשו", ובהמשך הענין: "וישב המלאך הדובר בי ויעירני.. ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו'" – שרואים בפועל ובגלוי שלימות מעלתם כולה של בני-ישראל כולם שמאירים ב"נר מצוה ותורה אור".

מפריעים לחזרה בתשובה...

הידיעה על כך שהרבי תקף ומחה בחריפות נגד הקטרוגים והאיומים על עם ישראל, התפרסמה בתקשורת כבר למחרת השבת, ביום ראשון, וזכתה לתהודה ציבורית גדולה ביותר.

למחרת, ביום שני, יצא ה'עיתון מטעם' של אותו חוג, במתקפה על דברי הרבי, תוך שימוש בשיטה הישנה של 'ההגנה הכי טובה היא ההתקפה'. כך נאמר שם בין היתר: "בחב"ד "חששו" שמא הדברים שנאמרו יעוררו לבותיהם של יהודים לתשובה, ועל כן מיהרו "לקרר" את תוקפם ועוצמתם של דברי ה"תורה" וה"תשובה" (בבחינת "אשר קרך"), על ידי הרעפת דברי עידוד ונחמה ואהבה וחיבה לעם היהודי"...

כן, קראתם נכון.

ב'דבר העורך', שנכתב למחרת, היתה, בין היתר, התייחסות גם ל'טענה חזקה' זו.

להלן קטעים קצרים מתוך 'דבר העורך' של אותו גיליון:

"ושוב – "אראנו נפלאות". רק מחצית עברה מהשבוע וכל יום בו מאופיין בכותרות העיתונים במשפט אחד: נס ופלא. וכמו כותרת הענק שזעקה השבוע מעמודו הראשון של עיתון ערב נפוץ: "יש אלוקים"!

כבר ביומיים הראשונים של השבוע, אנו מתבשרים על גל עליה עצום שלא היה כמותו – 5000 ו-6000 עולים ליום! ואז מגיע העולה המאתיים אלף, ועם ישראל זועק: ניסים! אראנו נפלאות!

ואת העם הזה, המתעורר בעוצמה שלא היתה כמותה לנוכח ניסי ה' ונפלאותיו, החליט מי שהחליט שצריך לקרב על-ידי... איום בשואה נוספת רח"ל היל"ת, וכשיוצאים חוצץ נגד דברי הקטרוג האומללים, זועקים הללו: מפריעים לנו לקרב יהודים...

בשיא ההיתממות הם באים ומשמיעים טענה: "אתם מפריעים לנו! אנו רוצים לקרב את העם לתשובה על-ידי איום בשואה שנייה – רח"ל היל"ת – ואתם עוצרים בעדנו!"... אם הדבר לא היה כל כך עצוב, יכולנו כולנו לצחוק ללא הפוגות.

גם מי שיושב ספון בחדרו ואינו עוסק בקריאת עיתונים, אינו זקוק לפיקחות יתר כדי לתאר לעצמו את הרושם השלילי שחוללו דברי הקטרוג שפורסמו בפרהסיה והועברו לתקשורת הגויית, הבינלאומית. גם מי שלא הזדעזע מעצם זריעת הייאוש והקדרות בקרב אנשים תמימים, עם קרובו של הקב"ה, דווקא בתקופה שה' מראה ניסיו ונפלאותיו במימדים שלא היו כמותם זה עידן ועידנים - כברכתו-הבטחתו של צדיק הדור שליט"א משך זמן לפני זה – לא יכול היה שלא להיחרד מחילול שם שמיים הגדול כאשר מציגים רח"ל את אבינו אב הרחמן, שומר ישראל, כמי שבא להרע, היל"ת, לעמו וצאן מרעיתו ששתה בדור האחרון את כוס היגון והתרעלה, וששה מליון מבניו, אנשים נשים וטף, הובלו לעקידה הנוראה.

דברים כאלה אסור היה שיעברו עליהם לסדר היום. אי אפשר היה לעבור עליהם לסדר היום. טבעי שעשה זאת בלב כואב ובנחרצות תקיפה ביותר, רבם מאורם ואוהבם של כל ישראל שליט"א, שמשליך עצמו מנגד כבר עשרות שנים, ובמסירות נפש שאין לה דמיון הקדיש כל ימיו ולילותיו לקירובם של כל אחד ואחת מישראל.

אי אפשר לחשות, כאשר דברי השטנה עלולים חלילה לשמש אבן נגף לכל הפעולות לקירוב יהודים לתורה ומצוות. רבם של כל בני הגולה, שבזכותו נשמרת גחלת הקודש של אמונת ישראל בכל פינות העולם ועד למרוחקות ביותר; צדיק הדור שליט"א, שמהוה כתובת לרבבות ואלפי ונפלאות, ואשר נושא ברמה את דגל הבעש"ט הקדוש – ששלל מכל וכל את מנבאי השחורות על יהודים – עשה את המוטל עליו כרעיא מהימנא קדישא, לבטל מכל וכל כל ניסיון של קטרוג על עם הקודש למוד הייסורים. העם הזה, שאין מובחר ממנו בכל העמים – ואשר גם עם התועים שבו אין לבוא חשבון לאחר כל מה שעבר עליהם ועל אבותיהם – הגיע לכל הדעות ל"כלו כל הקיצין" והוא מעותד בעזרת ה' לגאולה וישועה גדולה בקרוב".

הס קטגור

מאמר מיוחד כתב עבורנו אותו שבוע הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה של תל-אביב-יפו, תחת הכותרת "אוהבם של כלל ישראל". את מאמרו סיים במלים אלו:

"לא לחינם, כאשר הזוהר הקדוש רוצה לציין מנהיג אמת של עם ישראל בכל הדורות, הוא משתמש במטבע הלשון "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". רק מי שניחן בתכונותיו של משה, באהבת ישראל אין סופית ובנכונות למסירות נפש עבור כל יחיד וכל פרט – הוא המשה רבנו שבכל דור ודור".

בשני עמודים בעיתון, שבראשם נכתב "דעת תורה טהורה" - והכותרת הגדולה היתה "הס קטגור וקח סנגור מקומו!" – הובאו קטעים רבים מרבותינו מאורי הדורות נגד המקטרגים על עם ישראל.

כך, למשל, הובא מהספר "פרי חיים" על מסכת אבות:

"כתב בספר תולדות יעקב יוסף בפרשת קדושים, על תלמידים חכמים ראשי עם מוכיחים בשער בת רבים, שצריך ליזהר בתוכחת מוסר כו', ולא ידברו דברי קטרוגין על ישראל לעורר דינים ח"ו לעורר מדנים בין ישראל לאביהן שבשמים, וכתב שם בשם הבעל שם טוב זלה"ה: זה פירוש הפסוק (במדבר כא, ו): "וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל", על אותם מוכיחים שמלשינים את ישראל ומדברים דברי קטרוגין ומנשכים את ישראל בארס שבפיהם וגורמין רעה ח"ו בתוכחתם".

וקטע נוסף מדברי ה"מאור עיניים" בפרשת חוקת:
"כי הבעש"ט נבג"מ אמר שהצדיק הגמור שאין רע בקרבו אין רואה שום רע על שום אדם, אך מי שרואה שום רע בחברו, העניין הוא כמו שמסתכל במראה, אם פניו מטונפים רואה גם כן במראה כך, ואם פניו נקיים אינו רואה במראה שום דופי. כמו שהוא, כך הוא רואה".

וקטע שלישי לדוגמא מהספר "אמרי פנחס" (מקוריץ):

"מרבי גדליהו מליניץ (בעל "תשואת חן") בשם רבו "המוכיח" ז"ל: "אדם שיכול ללמד זכות על כל הברואים הוא בחינת "משיח", כי צדיק קטן אוהב רשעים קטנים וצדיק גדול אוהב רשעים גמורים, ומשיח אוהב אפילו הרשעים הגמורים הגדולים".

גם לתמימות יש גבול

הד גדול ביותר היה לראיון המאלף שהבאנו בנושא עם ה'חוזר', הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א.

כך נפתח הראיון: "אברך כולל בניו יורק, משומעי לקחו של הגאון החסיד רבי יואל כהן שליט"א, הואיל להמציא לנו רישומי דברים משיחה שקיים השבוע עם הגה"ח שליט"א. ותודתנו נתונה לו".

נביא כאן רק את הקטע הראשון של שאלה ותשובה מתוך הראיון הארוך.

* אני נמנה עם אותם יהודים תמימים" – פתח האברך בשאלתו – "שמנסים להבין את אירועי השבת האחרונה באובייקטיביות, בלי לערב שום דעות קדומות או נטיות אישיות וכדומה, ויש דבר אחד שאני באמת לא מבין:
"בלי להיכנס לפרטים של דברי המוסר שנאמרו בישיבת פוניבז', הרי הטענה שלהם היא שבסך הכל תוכן הנאום היה דברי התעוררות ליהודים לשוב בתשובה, ואם יוצאים במתקפה על נאום שכזה, הרי סוף סוף, מקררים את ההתעוררות. הם אפילו השתמשו ח"ו בביטוי "אשר קרך"!

על כך השיב הגה"ח הרב יואל כהן שליט"א:
"אני רואה שאתה באמת נמנה עם התמימים, ופשוט אינך יודע מה קורה בעולם. מצורת השאלה שלך מובן, שאתה משוכנע כי בעקבות הנאום החלו המוני יהודים להניח תפילין ולשמור שבת, או לפחות להתעניין ביהדות. אבל האמת היא, למרבה הצער, שהנאום הזה רק הכעיס את אלו שכלפיהם הוא כוון. כמעט כל יהודי שאינו שומר מצוות ל"ע, ששמע את תוכן הנאום, הגיב ספונטנית – "אם זו היהדות, אינני רוצה בה". יתירה מזו, לא רק שאיש לא התקרב ליהדות בגלל הדברים האלו, אלא שבעקבות הנאום הזה נאמרו ונכתבו דברי נאצה על הקב"ה ועל תורת ישראל במידה שגרמה לחילול שם שמים נורא, ואם שלילת הנאום הזה "קיררה" את חילול השם שהנאום גרם, זוהי קרירות חיובית מאוד.

זאת ועוד:
אם דיבורים על כך שלא ייתכן כי עם ישראל נתחייב בשואה ר"ל היל"ת הם "כפירה בעקרון שכר ועונש", הרי כל הצדיקים בכל הדורות שלימדו סניגוריא על עם ישראל הופכים ל"כופרים" ר"ל"...

כותרת הסיפור השבועי של ר. פרידמן, דיברה השבוע בעד עצמה ללא צורך בהסברים: "ועמך כולם צדיקים!"...

דור זכאי

כמה מאמרים חשובים מגדולי הרבנים התפרסמו אותו שבוע ב'כפר חב"ד' בקשר לפרשה זו. נביא כאן כמה קטעים קצרים.

תחת הכותרת "לך בכוחך זה והושעת את ישראל", כתב 'אחד הרבנים' בין היתר: "שלא לפתוח פה לשטן, זהו ציווי של חז"ל (ברכות י"ט, א ועוד), וכן הלכה פסוקה (!) בשולחן-ערוך (יו"ד סי' שע"ו) .

ובשולחן-ערוך רבנו הגדול הל' שמירת גוף ונפש סעיף י"ב נאמר: "אסור להוציא מפיו דבר פורענות על אדם מישראל וכו' וכן בכל כיוצא באלו צריך ליזהר מאוד מהרגל הלשון". וגדולי הפוסקים הזהירו מאוד ליזהר בזה, כל שכן שלא לדבר סרה ח"ו בכלל ישראל כולו .

יתירה מזו: בספרים קדושים עוררו על החובה לדחוק את המקטרגים למיניהם על-ידי אמירת נוסח מיוחד, ובו לימודי זכות על עם ישראל. החיד"א ז"ל שם הביא גם משם "הרב ש"ך על התורה פרשת תצוה", שהזהיר ביותר בעניין זה (עיין שם).

כיום אין אדם צריך לעמוד במדרגתו של רבנו לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, כדי למצוא זכות בדורנו. אין ספק גם כי בימינו קל היה לו בהרבה להרה"ק רבי אהרן רוקח זי"ע מבעלזא לשמור בהקפדה על נוהגו שלא לשמוע שום דיבור רע אף על הגרוע שבגרועים. גם אין צורך להגיע לאותה מדריגת קודש שרבנו הק' כ"ק אדמו"ר שליט"א מתייחד בה שלא להזכיר שום ביטוי שלילי, כדי לראות בטוב וביפה שבכל אחד ואחד מיהודי דורנו, וכל שכן בכלל כולו שזכויותיו עולות באין ערוך על חובותיו במידה וישנן כאלו.

שכן, היכן היה עוד כדור הזה שעם ישראל הידר בו כל כך במצוות, כגון במצוות ד' מינים, או בכשרות [די לציין כי גם אותו חוג, שבהיותו בחו"ל וגם בארץ מעולם לא התעניין כל כך בנושא הכשרות, דווקא בדורנו נעשה לגורם פעיל ואף לוחם בעניין זה..]; דומה שמעולם בדברי ימי ישראל, ובודאי שלא בארצות ליטא פולין ורוסיא של הדורות האחרונים, לא ניכרה הקפדה גדולה כל כך על דיני הצניעות, כפי שזכינו דווקא בימינו; מעולם לא נשמר יום הכיפורים כבצביונו כיום בארץ הקודש ת"ו, שכולה שובתת ודוממת, ורוב תושביה ממלאים אלפי בתי כנסת, וכשבכל עיר יש הכרח להוסיף אולמות כדי לאכלס את מאות אלפי המתפללים; עוד לא ראו שמחת יהודים בספר התורה בראש כל חוצות, כפי שזו נראית דווקא בארץ ישראל ודווקא בדור האחרון, בכל מוצאי שמחת תורה. לא. בשום פנים לא תינתן כל דריסת רגל לשום מסטין ומקטרג להטיח בוץ וכתם בעם קדוש ומופלא זה, שארית פליטתנו".

דרשת הרב מפוניבז' זצ"ל

מאמר נוקב נוסף, תחת הכותרת "דברים חדשים שלא שיערום אבותינו" כתב הגאון רבי ברוך גבירצמן.

כך הוא כתב בין היתר:
"דומה, כי איש לא היה מעלה בדעתו, בחלום הגרוע ביותר, כי גם נושא כאוב ומקודש כמו השואה הנוראה (שגדולי ישראל, חסידיים וליטאיים כאחד, לא עסקו בו אלא בלית ברירה, מחמת עומק המושג וקוצר המשיג, בהיות אירוע נורא ובלתי נתפס זה נשגב ומופלא מאתנו להסבירו) ישמש כקרדום תקשורתי ר"ל, ואפילו מתוך כוונות רצויות.
אותה שואה איומה ונוראה, שכמותה לא היתה מאז בריאת העולם הכחידה בצורה אכזרית ומפלצתית נוראה שישה מיליונים מבני עמנו, ובהם גדולי עולם וקדושי עליון, אדמו"רים, ראשי ישיבות, אדירים שבאדירים, מיליון וחצי תינוקות של בית רבן, אלפי ישיבת ותלמודי תורה, וגידעה אילנות ושושלות, חצרות צדיקים ומרכזי תורה. עד כה לא העז שום אדם להסבירה או להבינה במושגי אנוש ח"ו. עם ישראל, איתן האמונה התמימה בהשי"ת, קיבל את השחיטות והסקילות והחניקות האלו כגזירת שמים הנשגבה מתבונת אנוש, ועלה על המוקד בגבורה עילאית של קידוש השם, גם כשלא היה שום הסבר לשואה מחרידה זו".

"לא נלך רחוק", ממשיך הרב גבירצמן במאמרו: "באותו מקום שבו הושמעו הדברים, באולם ישיבת פוניבז', עמד בזמנו ראש הישיבה הגאון הרבי שמואל רוזובסקי זצ"ל והביא מדבריו של מייסד וראש אותה ישיבה, הגאון מפוניבז' זצ"ל, איך הוא ראה את החורבן הנורא של השואה. וכך אמר:
"הרב זצ"ל נשא תמיד את זכר החורבן הנורא של בית ישראל על לבבו, הן את חורבן הכלל והן את חורבן הפרט. לבבו כאב ודאב ושתת דם מצער החורבן, וזכורני דרשה אחת אשר הרב זצ"ל נשא מעל הבימה הזאת. הוא הביא את דברי רש"י בתהלים (מב, ב-ג) על הכתוב: "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים; צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים" - "האיילה הזאת חסידה שבחיות, וכשהחיות צמאות למים הן מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום. ומה היא עושה? חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה, והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים. כאיל תערוג – כאיילת תערוג לא נאמר וכאייל יערוג לא נאמר, אלא כאיל תערוג, דיבר הכתוב בזכר ובנקבה. הזכר עורג על עסק המים כמו שפירשנו, הנקבה כשהיא כורעת לילד והיא צועקת הקב"ה מרחם עליה, ועיין במדרש (ילקוט תהלים רמז תשמ"א): "איילת זו כשיושבת על המשבר מצטערת ועורגת להקב"ה והוא עונה אותה ומזמין לה נחש ומכישה בבית הרחם ומיד בית הרחם נפתח", ואמר הרב זצ"ל כי החורבן הנורא והאיום אשר ירד על בית ישראל היה בבחינת הכשת נחש מאוימת ונוראה אשר פתחה את הרחם הצר של כנסת ישראל למען לידתו של דור הגאולה! ודורנו אנו, דור הראוי ומעותד לגאולה הוא ללא כל ספק, ולא ח"ו וח"ו שתקום פעמיים צרה ר"ל!

ובירושלים ת"ו ידוע – והזכיר זאת השבוע חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי אפרים פישל רבינוביץ שליט"א מפי הרה"ג ר' אהרן פרוש ז"ל – כי בעת ההפגזות על ירושלים במלחמת השחרור נכנסו אל הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ושאלוהו: "מה יהיה?" והשיב: "יהיה טוב!" ושוב שאלוהו ושוב ענה שיהיה טוב, וכששאלו אחד: "על סמך מה רבנו כה בטוח בזה?" השיב הגאון: "לא יעלה על הדעת שח"ו הקב"ה קיבץ את שארית פליטת עמו ישראל לארץ ישראל כדי לעשות בהם כלה (היל"ת)!"

לסיכום: אפשר בהחלט להבין את ה"בעל דבר" המתבונן אל דורנו המופלא ועיניו כלות, הנוכח בניסי השי"ת אשר מרעיף בשפע רב על דורנו זה, בזכותם של צדיקי הדור אוהבי ה' ועם קדשו, ויוצא לגמרי מכליו, ועל כן מבקש בכל עוז ותעצומות, ברגעים האחרונים של הגלות, לקלקל לבני ישראל את החגיגה.

ואולם אין לנו ספק שהפעם לא יצלח. כבר הקדימו שקלים לשקליו. בחסד ה' על דורנו, זה כיובל שנים פועל רבם ומאורם של ישראל ואוהבם האמיתי, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ללא ליאות, ומפיץ תורה ואמונה בכל פינות העולם, עד שאין היום נקודה אחת בתבל כולה ששם שמים אינו שגור שם, ואלפי שלוחיו הפזורים בכל העולם כולו מקיימים בתי תורה וטהרה, קדושה וחסידות. פעלים קדושים אלו, ואתם עמם מפעליהם של חכמי ישראל גדולי התורה והחסידות מקימי עול תורה ומרביציה, הכשירו את הקרקע לגאולה הקרובה לבוא, וגם הבעל דבר עצמו בעל כרחו יענה אמן, בעזרת השי"ת הרחום והצדיק, אוהב עמו ישראל".

מהשמים סיבבו

הרב יחיאל מיכל בראון, כותב תחת הכותרת "לדבוק בחסידות ובדרכיה":
"לדעתי מהשמים סיבבו את כל מהומת הדברים האחרונה, כדי שסוף סוף יבינו בני המשפחות החסידיות שלצערנו עדיין לומדים בישיבות הליטאיות, עד כמה תלושים הם ממקורותינו.

ראשית, מי שיש לו ידיעה קלה בספרי תלמידי האריז"ל ותלמידי הבעש"ט, יודע שהתוכחה אינה אלא ברכות, וממש כל ספרי החסידות מדברים מזה, שהרב ש"ך – בעל "שפתי כהן" על התורה - שהיה מגדולי תלמידי האריז"ל - מפרש כידוע בספרו על דרך הפשט את כל דברי התוכחה, לטובתם של ישראל.

טוב וכדאי שהכל יראו מה בין בני וכו', ומי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, יקח מזה מוסר השכל, וידבוק בתורת החסידות, לטוב לו בזה ובבא".

הרב א. מ. ר. תחת הכותרת "כה אמר...", כותב בין היתר:
"השתתפתי השבוע במסיבת רעים באחד מבתי החסידים בתל-אביב, ומישהו סיפר, בשמו של הגה"צ ר' ברוך מנדלבוים זצ"ל שנפטר לאחרונה, כי זקנו היה הרה"ק ר' נחום מטוראוו זצ"ל, שהיה גם למדן וגם בעל מדריגה, והיה לו שכן למדן "מתנגד" שדיבר רח"ל על כל הצדיקים והחסידים. פעם אחת, תוך כדי שיחה ידידותית, פנה הלמדן המתנגד אל ר' נחום ושאל אותו: אולי יכול להסביר לי, מדוע אם כבודו מברך או מבטיח לאיש זה מתקיים, ואילו אני אין בכוחי לעושת אף על פי שאני עמל בתורה תמיד? השיב לו ר' נחום זצוק"ל: באמת כל יהודי חביב בשמים והקב"ה רוצה לעשות ככל דיבוריו, ואולם זה בתנאי שהיהודי נזהר בלשונו ואינו משתמש בפיו לריק, אבל אתה שאינך מפסיק לדבר, איך הקב"ה יקיים כל מה שאתה מדבר?

ולכן הציע המספר, שבמקום להתפעל כל-כך מדברים שעלולם לגרום לקטרוגים ח"ו, יש עצה פשוטה – לפרסם ברבים את כל הדרשות והנבואות של השנים הקודמות, שבהן הבטיח ש"בעוד כמה שנים יקום באמריקה היטלר חדש" וש"בעוד כמה שנים יגרשו את כולנו לסיביר", או ש"כיום אי אפשר להינצל כיון שבארץ ישראל אין יערות", וכך אפשר לצטט מתוך הקלטות (מה טוב – לפני השיפוץ...), ואז גם מלאכי חבלה יתבלבלו"..

***

באותו יום שישי, ערב שבת פרשת שמות, זכיתי לקבל שיחת טלפון מאחד מגדולי ענקי הדור. מי ששנה וחצי לאחר מכן הוכתר לאדמו"ר מגור, כ"ק הרה"ק ה"פני מנחם" זצוק"ל, שאמר לי בזה הלשון: "את העיתון של השבוע צריך להפיץ בכל בית יהודי. זכיתם להסיר קטרוג ולקדש שם שמיים, ובזכות זה נזכה כולנו למה שביקשו המוני יהודים לא מכבר בעשרה בטבת: אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטרגינו".
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.