הגיש לדפוס ב'כפר חב"ד': מ. ספרן

פרשת 'יציאת מצרים' של חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית, בשנת תש"ז, ידועה ומפורסמת לכל פרטיה. מה שקטע אז את אותה בריחה דרך העיר לבוב (בדרכונים פולניים) היה גל מעצרים שבו נאסרו חסידים ובהם מארגני ההברחה.

מאז גל המעצרים שקטע את ההברחה בשנת תש"ז, חלפו כמה שנים של שקט. החסידים הרבים שהצליחו כבר לברוח לפולין המשיכו משם הלאה ויצאו לחופשי, ואילו אותם חסידים שלא הספיקו לברוח נשארו להתגורר מאחורי מסך הברזל לתקופה מאוד ארוכה של כעשרים שנה.

כעבור ארבע שנים של שקט, לפני שישים שנה בדיוק, בשנת תשי"א, חסידי ליובאוויטש הוכו שנית. גל מעצרים גדול התבצע ברחבי ברית המועצות, ועשרות חסידים – גברים וגם נשים – נעצרו ורובם הועברו לחקירה בלנינגרד (פטרבורג).

בגלל ההיקף האדיר של המעצרים, והעובדה שהם התבצעו באזורים מרוחקים זה מזה, אין תיעוד מסודר של פרשיה כאובה זו, מלבד מה שמסופר פה ושם על מעצרים כאלו ואחרים במחוזות שונים.

לראשונה מזה שישים שנה, מתפרסם כאן הסיפור המלא של פרשת המעצרים תשי"א, כפי שיופיע בספר שעתיד לצאת לאור בשבוע הבא על העיר פטרבורג (לנינגרד), ובו גם עדויות רבות וציטוטים מתיקי הק.ג.ב.

ה'מוסרים'

המעצרים החלו אמנם בשנים תש"ח-תש"ט (1948-1949). תחילה נעצרו בודדים, עם הזמן נעצרו רבים, ובחורף תשי"א (1951) הגיע גל מעצרים גדול מאוד, שעורר אצל כולם זיכרונות שחורים משנים קודמות.

חלל גדול ושחור היה בקהילה במשך מספר שנים, מאז נעצרו עשרות גברים ונשים, ועד לשחרורם בשנים תשט"ו-תשט"ז (1955-1956). באותה תקופה, שני הרבנים של לנינגרד חסרו לקהילה, וגם עסקנים חשובים ורבים, אשר פעלו ללא לאות למען הקהילה, סבלו בגלות הרחק מביתם וקהילתם.

קרוב לארבעים יהודים היו עצורים בבית הסוהר שפולרקע בלנינגרד, באשמת רצונם לצאת מרוסיה או עזרה לאלו שרצו לצאת. למעשה, די היה בכך שליוו את היוצאים לרכבת, כלומר ידעו על תכנית הבריחה, ולא דיווחו. כולם נשפטו יחד. בין העצורים היו רבני פטרבורג הרב לובנוב והרב עפשטיין, החסיד הרב יונה כהן מראשי חב"ד בברית המועצות בתקופה ההיא, וגם כמה מראשי הקהילה החב"דית בעיר בימים ההם.

הרב בערל ריקמן, שנאסר בגין אותה פרשה במוסקבה, סיפר כי בקרב השלטונות היו חילוקי דעות האם כדאי לפתח את הנושא לפרשיה בקנה מידה בין לאומי, ולהכין עלילה עם משפט ראווה ועדים מרכזיים שיעידו על הבריחות, ולהאשים את כל הנוגעים בדבר בכוונה להחריב את המדינה ולארגן מרד נגד השלטונות. בסופו של דבר, ידם של השוללים גברה והחקירות התנהלו בין כותלי בתי הסוהר האימתניים ולא בצורה של משפט ראווה פומבי.

כך או כך, השלטונות התייחסו לנושא בחומרה רבה ונקטו בצעדים חריגים של מעצרים המוניים במקומות שונים ברחבי ברית המועצות, וגם צעד נדיר ביותר – יהודים אשר הואשמו בעבר בניסיונות בריחה דרך לבוב וצ'רנוביץ הובאו לשפולרקע, נחקרו ואף עומתו עם אסירי לנינגרד.

המעצרים בלנינגרד, החלו בעקבות מעצרו של אחד מאלה ששהו בלבוב בעת הבריחה, הכיר את הנפשות הפועלות וגם הכיר היטב את הקהילה הלנינגרדית. בתחילת שנת תש"ח (סוף 1947), הוא נעצר על ידי השלטונות והללו איימו עליו: אם יספר את הידוע לו על הבריחה ישוחרר, ואם לאו – יישב בבית הסוהר. הלה נכנע לאיומים וללחצים האדירים שהופעלו עליו וסיפק מידע רב על ניסיונות הבריחה ועל זהות המארגנים, הבורחים וגם אלה שניסו לברוח ולא הספיקו.

ואם בכך לא היה די, התווסף באותם ימים עוד 'מוסר' שאף הוא לא עמד בלחצים ושיתף פעולה עם מלאכי הרשע.

מלכודת מוות

ראשון העצורים היה החסיד הרב יונה כהן (קוגן), מראשי ועד הבריחה בלבוב ומראשי חב"ד בברית המועצות. ר' יונה המכונה "יונה פולטאבער", ניהל משנת תרצ"ו (1936) את כל הרשת המחתרתית של ישיבות תומכי תמימים. הוא היה חשוך בנים, והתמסר לתלמידי התמימים כאילו היו בניו: הוא דאג למקומות לימוד מחתרתיים, לר"מים ומשפיעים, למקום שינה, לאוכל ולביגוד. הוא נסע ממקום למקום כדי לבקר את סניפי הישיבות, לחזק את התלמידים ולסייע להם ככל יכולתו. אנשי המשטרה החשאית, ניסו ללוכדו במשך כמה שנים ולא עלתה בידם.

בתום מלחמת העולם השנייה, היה ממארגני הבריחה הגדולה בלבוב, וכאשר החלו המעצרים בלבוב, הצליח למצוא מקום סתר במוסקבה, וכונה בפי כולם 'שילם' כדי להסתיר את זהותו האמיתית. אבל הנ.ק.וו.ד. הצליח לפתות אותו למלכודת מוות.
בערב יום כיפור תש"ח (1947), הגיע אחד ה'מוסרים' אל ביתו של ר' שמואל ברזין מחשובי החסידים הפעלתנים בלנינגרד. הוא הסביר כי הגיע לעיר מטעם מקום עבודתו וביקש להתארח ביום הקדוש בבית המשפחה, שם התקיים מניין חשאי. בעל הבית ר' שמואל ברזין לא ידע משהו מחשיד על האורח הבלתי קרוא והלה גלגל שיחה, תוך כדי ניסיון לשמוע פרטים על 'המבוקשים' מלבוב אשר מסתתרים, ובין השאר אמר כי ידוע לו שר' יונה כהן נמצא במוסקבה אבל לא הצליח להירשם בצורה מסודרת, ולכן אולי כדאי שיעבור ללנינגרד.

ר' שמואל לא חשד במאומה, אולם כאשר המתפללים באו, על מנת לשהות בביתו במשך כל היום הקדוש, היו מהם אשר ידעו כי הלה הוא 'מוסר', אלא שבלית ברירה נותרו בבית וקיימו את התפילות כרגיל. משום מה החסידים לא חשבו לנקוט בצעד זהיר, ור' יונה עבר בתקופה הבאה ללנינגרד. הוא הצליח להירשם אמנם בשם אחר, אבל עד מהרה נתפס.

היה זה כחודשיים לאחר אותו יום הכיפורים. בבית משפחת ברזין התכוננו להתוועדות י"ט כסלו, בהשתתפות חסידי חב"ד מקומיים, ולפתע ניצב לו בדלת מיודענו ה'מוסר'! ושוב טען כי נמצא במקום לרגל נסיעת עבודה ובא להשתתף בהתוועדות, ואף הביא עמו בקבוק משקה. הפעם בעל הבית ידע את האמת על ה'אורח', אבל בלית ברירה נאלץ לקבלו, כי אחרת יהיה רק יותר גרוע.

ליד השולחן ישבו כבר כמה חסידים ובהם ר' יונה כהן שהקדים לבוא, ואילו חסידים אחרים עוד טרם באו. ר' שמואל לא השתהה לרגע, ומיד לחש לאחד מבני ביתו שירוץ לתחנת האוטובוס, ויודיע לחסידים הבאים לא להיכנס לביתו. השליח רק יצא לדרכו, וכעבור מספר רגעים נכנסו הביתה שלושה אנשי נ.ק.וו.ד. הציגו עצמם בפני המסובים וביקשו מהם לראות תעודות. לאחר בדיקה זריזה, הוחזרו התעודות לכל הנוכחים מלבד שניים: ה'מוסר' ור' יונה כהן אשר הצטוו להתלוות לאנשי הנ.ק.וו.ד.

הנ.ק.וו.ד. היה מתוחכם, אבל גם אנשיו נקטו לעיתים בצעדים לא זהירים. הללו הלכו עם ר' יונה ועם ה'מוסר' ליד התחנה בה עמדו החסידים אשר להם נודע כי אין לבוא לבית משפחת ברזין, והנה הללו רואים כי אנשי הנ.ק.וו.ד. מחזירים ל'מוסר' את תעודתו ואילו ר' יונה נלקח למעצר!

ר' יונה הועבר למוסקבה שם נעצרו באותם ימים חמישה חסידים, אשר היו קשורים אליו וקיבלו ממנו הוראות בתקופת לבוב והם: הרב בערל ריקמן, הרב מרדכי גוראריה, הרב בערל לברטוב, הרב משה חיים דובראווסקי והרב חיים אלעזר גורביץ.

בחודשים הבאים הוגש כתב אישום נגד כל הקבוצה מלבד ר' יונה והם הואשמו כחברים בארגון 'חוסידוב' שר' יונה היה ממנהליו, בפעילות בלתי ליגלית של ארגון ישיבות ברחבי ברית המועצות, והברחת יהודים דרך לבוב. בשל 'פשעים חמורים' אלה, הם הוגלו לסיביר. כולם שבו למעט ר' בערל לברטוב שנפטר בגלות.

ואילו נגד ר' יונה הוגש כתב אישום ב-8 במרץ 1948 (כ"ז אדר א' תש"ח) וב-17 באפריל (ח' ניסן), נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט (21 בפברואר 1949).

'יש לך קרובים חשובים'

כמעט שנה חלפה מהמעצר בי"ט כסלו תש"ח, אבל ר' שמואל ברזין ידע גם ידע, כי היום השחור הפרטי שלו מתקרב. הוא הבין כי אם עצרו את ר' יונה בביתו, הנ.ק.וו.ד. כבר בעקבותיו. ואכן, במוצאי שמחת תורה תש"ט (26 באוקטובר 1948), נשמעו דפיקות חזקות על דלת הבית וכולם כבר ידעו שהגיהינום מתחיל ברגעים אלו.
את המעצר, תיארה בתו הגב' הינדה פרוס:

"נכנסו הביתה שלושה או ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. הם חיפשו וחיטטו בכל הבית, ובתום החיפוש הודיעו לאבא כי הוא עצור. הם נתנו לאבא מעט זמן להתארגנות, ובינתיים הוא אמר לאחים שלי לברוח ולהסתתר, וכך הם אכן עשו לאחר המעצר".

במהלך מעצרו נערך חיפוש בכל הבית ובין השאר נמצאו גם תמונות של נשיאי חב"ד. השוטרים פנו אל ר' שמואל ושאלו: מי האנשים הללו? והוא השיב: זה הסבא שלי, וזה הדוד הזקן, ההוא קרוב משפחה רחוק, וכדומה. נענה אחד מהם ואמר בציניות: "יש לך קרובים חשובים מאוד. אם אתה קרוב משפחה שלהם, מן הראוי היה שיהיה להם חסיד יותר טוב ממך"...

בתקופה הבאה היו עוד ועוד מעצרים. בין העצורים: ר' יוסף נימויטין, יליד לנינגרד, אשר נעצר באלמא אטא הרחוקה והועבר למאסר בשפולרקע.

גם ר' שניאור זלמן פרידמן מחסידי חב"ד בלנינגרד נאסר באותם ימים. היה זה ימים בודדים לאחר לידת בנו אך הרשעים לא ידעו גבולות. יומיים לפני הברית נתקבל בבית המשפחה מברק שנשלח כביכול מהאבא, בו הוא מביע התנגדות לעריכת ברית מילה לבנו. האם הבינה את התרגיל, התעלמה ובנה נימול ללא אביו בחשאיות מחוץ לעיר, ונקרא שמו: אלכסנדר סנדר על שם הסבא, מחשובי חסידי חב"ד בלנינגרד.

שנתיים חלפו ובחורף תשי"א (1951), החלו עוד מעצרים בלנינגרד ובערים אחרות ברחבי ברית המועצות. בסוף שבט תשי"א, נעצרו בלבוב חסידים נוספים בחשד של קשר לבריחה, ובהם האחים החסידים הנודעים הרב אברהם אהרן והרב דוד לייב חן, ואילו אחיהם השלישי החסיד המפורסם הרב בערק'ה חן, הצליח לחמוק מהבית רגעים לפני שהנ.ק.וו.ד. הגיע.

בחודשים הבאים, נשות שני העצורים נסעו ללנינגרד כדי לברר מה עלה בגורל בעליהן. במהלך הבירורים נאסרה מינה חן רעייתו של ר' אברהם אהרן ונחקרה על ההברחות מלבוב בכלל, ועל מקום הימצאה של דודתה 'מומע שרה' בפרט. 'מומע שרה' הוא כינויה של גב' שרה קצנלבויגן שהיתה ממארגני הבריחה (והיא אחות אביה של גב' מינה חן הרב יצחק רסקין הי"ד, אשר נאסר ונרצח בלנינגרד בגל המעצרים של שנת תרצ"ח).

המשך הכתבה – השבוע ב'כפר חב"ד'