מערכת COL
|
יום י"ד טבת ה׳תשע״א
21.12.2010
הסתה נגד חרדים אינה מעידה על דאגה לפרנסתם ● מאמר דעה
הזלזול בלימוד התורה, בתרומתו לאדם כפרט ולעם-ישראל ככלל אינו מבטא דאגה לציבור החרדי, אלא ניתוק מהמורשת היהודית ובוז לערכיה ● דווקא צה"ל מוכיח איך מתנהג גוף שבאמת רוצה את בני הציבור החרדי בשורותיו ● התוצאות נראות מיד, בעלייה התלולה של שיעור החרדים המתגייסים למסגרות המיוחדות שהוקמו בעבורם ● הרב מנחם ברוד, במאמרו השבועי ב'שיחת השבוע' למאמר המלא
חיילים חרדים, תמונת אילוסטרציה. (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
הרב מנחם ברוד
היה ברור מראש ששום הצעת פשרה לא תבלום את המסיתים המקצועיים, ובהם פוליטיקאים ואנשי תקשורת, העוסקים בליבוי שנאה כנגד הציבור החרדי. ההיגיון, השכל הישר והנתונים האובייקטיביים אינם ממלאים פה תפקיד. המטרה מסומנת מראש, והיא מוּנעת על-ידי עוינות לשמה.
איש מאותם צעקנים אינו פוצה פה כנגד תקציבי מדינה הניתנים לאוכלוסייה הערבית, אף-על-פי ששיעור הערבים המשרתים בצה"ל נמוך בהרבה משל הציבור החרדי, וגם תשלום המיסים של האוכלוסייה הזאת נמוך למדיי. עליהם אסור לדבר, ואם מישהו יעז לומר מילה – מיד יאשימו אותו בגזענות. רק כלפי יהודים שומרי מצוות מותר לומר הכול.
יש מי שרוצה באמת
המסיתים האלה מתעטפים באצטלה צדקנית, כאילו הם דואגים לציבור החרדי ורוצים להוציאו ממעגל העוני. אם זו מטרתם – מדוע הם משקיעים את כל מעייניהם בשלילת תקציבים מהציבור הזה, במקום בדאגה אמיתית לאפשרויות תעסוקה? מה הם עשו כדי לשלב חרדים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות? למה לא עולה על דעתם ליצור הפליה מתקנת, כשם שהיא קיימת לגבי המגזר הערבי?
זה מקרוב פורסמו נתונים חמורים על הקושי של יהודים חרדים להתקבל למקומות עבודה. למרבה הצער, יותר ויותר חברות וגופים פועלים כיום שבעה ימים בשבוע, והם מעדיפים עובדים שאינם שומרי שבת וחג. גם הנטייה הטבעית של מעסיקים היא לחפש עובדים בדמותם ובצלמם. מעטים יודעים להעריך את הכישרון, מוסר העבודה והיושר של הציבור החרדי. אבל הקשיים האלה אינם מטרידים איש.
דווקא צה"ל מוכיח איך מתנהג גוף שבאמת רוצה את בני הציבור החרדי בשורותיו. הצבא אינו אומר לחרדים שישנו את השקפתם ואת ערכיהם, אלא הוא פונה אליהם מתוך כבוד לאמונתם ולאורח-חייהם, ומתאים את עצמו לצורכיהם. התוצאות נראות מיד, בעלייה התלולה של שיעור החרדים המתגייסים למסגרות המיוחדות שהוקמו בעבורם.
צה"ל עושה את המאמץ הזה משום שהוא אינו מוּנע על-ידי פוליטיקאים ציניים. צה"ל יודע להעריך את תרומתם של בוגרי הישיבות, את כושר החשיבה והניתוח שלהם, את יכולתם לשבת שעות רצופות כדי לפתור בעיות בדרך מקורית. ואכן, המתגייסים החרדים מצדיקים את הציפיות, וזוכים לשבחים רבים.
סלידה מהעוינות
לעומת זה, בכל הקשור לשוק התעסוקה יש הרבה דיבורים ומעט מאוד עשייה. מקומות עבודה רבים חסומים לפני בוגרי ישיבות, רק מפני שהם דורשים תואר אקדמי. למה אין איש קורא לבטל את המשוכה הזאת? זה בסדר שמקומות העבודה מבקשים עובדים משכילים ואינטליגנטיים, אך האוּמנם עשר שנים או יותר של לימוד בישיבה מבוקר ועד ערב אינם הופכים אדם למשכיל ובעל יכולת לימוד וניתוח?
הזלזול בלימוד התורה, בתרומתו לאדם כפרט ולעם-ישראל ככלל אינו מבטא דאגה לציבור החרדי, אלא ניתוק מהמורשת היהודית ובוז לערכיה. האוּמנם האברכים המקדישים את חייהם ללימוד התורה, בשלמם על כך מחיר של חיי עוני ומחסור, הם 'משתמטים' ו'פרזיטים'? האם לא ברור שהם, על-פי ערכיהם והשקפת עולמם, דווקא מקריבים את עצמם למען ערך שהם רואים בו חשיבות עליונה לקיום היהודי? למה אי-אפשר לכבד זאת?
העוינות המותזת בעת האחרונה כלפי הציבור החרדי מגביהה חומות במקום לפעול לקירוב הלבבות. היא מעוררת תחושה קשה שלפנינו סוג של אנטישמיות יהודית. היא יוצרת שסע מסוכן בעם, דווקא בשעה שאנחנו נדרשים לאחדות מול ההתקפות הקשות עלינו מבחוץ. הציבור כולו צריך לבטא סלידה מההתקפות האלה, ולחתור להידברות ולהגברת ההבנה והכבוד בין חלקי העם. וראוי לזכור שרק מתוך אחדות הלבבות נזכה לגאולה השלמה בקרוב.
היה ברור מראש ששום הצעת פשרה לא תבלום את המסיתים המקצועיים, ובהם פוליטיקאים ואנשי תקשורת, העוסקים בליבוי שנאה כנגד הציבור החרדי. ההיגיון, השכל הישר והנתונים האובייקטיביים אינם ממלאים פה תפקיד. המטרה מסומנת מראש, והיא מוּנעת על-ידי עוינות לשמה.
איש מאותם צעקנים אינו פוצה פה כנגד תקציבי מדינה הניתנים לאוכלוסייה הערבית, אף-על-פי ששיעור הערבים המשרתים בצה"ל נמוך בהרבה משל הציבור החרדי, וגם תשלום המיסים של האוכלוסייה הזאת נמוך למדיי. עליהם אסור לדבר, ואם מישהו יעז לומר מילה – מיד יאשימו אותו בגזענות. רק כלפי יהודים שומרי מצוות מותר לומר הכול.
יש מי שרוצה באמת
המסיתים האלה מתעטפים באצטלה צדקנית, כאילו הם דואגים לציבור החרדי ורוצים להוציאו ממעגל העוני. אם זו מטרתם – מדוע הם משקיעים את כל מעייניהם בשלילת תקציבים מהציבור הזה, במקום בדאגה אמיתית לאפשרויות תעסוקה? מה הם עשו כדי לשלב חרדים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות? למה לא עולה על דעתם ליצור הפליה מתקנת, כשם שהיא קיימת לגבי המגזר הערבי?
זה מקרוב פורסמו נתונים חמורים על הקושי של יהודים חרדים להתקבל למקומות עבודה. למרבה הצער, יותר ויותר חברות וגופים פועלים כיום שבעה ימים בשבוע, והם מעדיפים עובדים שאינם שומרי שבת וחג. גם הנטייה הטבעית של מעסיקים היא לחפש עובדים בדמותם ובצלמם. מעטים יודעים להעריך את הכישרון, מוסר העבודה והיושר של הציבור החרדי. אבל הקשיים האלה אינם מטרידים איש.
דווקא צה"ל מוכיח איך מתנהג גוף שבאמת רוצה את בני הציבור החרדי בשורותיו. הצבא אינו אומר לחרדים שישנו את השקפתם ואת ערכיהם, אלא הוא פונה אליהם מתוך כבוד לאמונתם ולאורח-חייהם, ומתאים את עצמו לצורכיהם. התוצאות נראות מיד, בעלייה התלולה של שיעור החרדים המתגייסים למסגרות המיוחדות שהוקמו בעבורם.
צה"ל עושה את המאמץ הזה משום שהוא אינו מוּנע על-ידי פוליטיקאים ציניים. צה"ל יודע להעריך את תרומתם של בוגרי הישיבות, את כושר החשיבה והניתוח שלהם, את יכולתם לשבת שעות רצופות כדי לפתור בעיות בדרך מקורית. ואכן, המתגייסים החרדים מצדיקים את הציפיות, וזוכים לשבחים רבים.
סלידה מהעוינות
לעומת זה, בכל הקשור לשוק התעסוקה יש הרבה דיבורים ומעט מאוד עשייה. מקומות עבודה רבים חסומים לפני בוגרי ישיבות, רק מפני שהם דורשים תואר אקדמי. למה אין איש קורא לבטל את המשוכה הזאת? זה בסדר שמקומות העבודה מבקשים עובדים משכילים ואינטליגנטיים, אך האוּמנם עשר שנים או יותר של לימוד בישיבה מבוקר ועד ערב אינם הופכים אדם למשכיל ובעל יכולת לימוד וניתוח?
הזלזול בלימוד התורה, בתרומתו לאדם כפרט ולעם-ישראל ככלל אינו מבטא דאגה לציבור החרדי, אלא ניתוק מהמורשת היהודית ובוז לערכיה. האוּמנם האברכים המקדישים את חייהם ללימוד התורה, בשלמם על כך מחיר של חיי עוני ומחסור, הם 'משתמטים' ו'פרזיטים'? האם לא ברור שהם, על-פי ערכיהם והשקפת עולמם, דווקא מקריבים את עצמם למען ערך שהם רואים בו חשיבות עליונה לקיום היהודי? למה אי-אפשר לכבד זאת?
העוינות המותזת בעת האחרונה כלפי הציבור החרדי מגביהה חומות במקום לפעול לקירוב הלבבות. היא מעוררת תחושה קשה שלפנינו סוג של אנטישמיות יהודית. היא יוצרת שסע מסוכן בעם, דווקא בשעה שאנחנו נדרשים לאחדות מול ההתקפות הקשות עלינו מבחוץ. הציבור כולו צריך לבטא סלידה מההתקפות האלה, ולחתור להידברות ולהגברת ההבנה והכבוד בין חלקי העם. וראוי לזכור שרק מתוך אחדות הלבבות נזכה לגאולה השלמה בקרוב.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
