מאת כתב COL

הסיפור הבא, שמרגש את ניו-יורק, חושף פן נוסף בהקרבה העצומה של שלוחי הרבי. הסיפור נחשף לראשונה ב"ידיעות אמריקה" בסוף-השבוע ושיאו תועד אמש (שני) על-ידי שליח COL מאיר דהן.

את הדלקת נר חנוכה חוגג השנה ישראל קונסטנטיני בסימן נס חנוכה פרטי שלו ושל בני משפחתו. ביום שלישי שעבר, זכה קונסטנטיני לכליה חדשה בניתוח השתלה, שעבר בהצלחה.

התורם ששמו הרב מענדי מאטלעס, שליח חב"ד באולבני שבניו-יורק, הנו אבא לשני ילדים שהתנדב לתרום את אחת מכליותיו, "כדי להציל יהודי". 
 
להלן הסיפור כפי שפורסם על-ידי העיתונאית אסתר שוורץ ב"ידיעות אמריקה":

קונסטנטיני (54) הגיע מהארץ לניו-יורק לפני שלושה חודשים, בתקווה למצוא תורם מתאים. הרקורד הרפואי שלו לא קל. הוא כולל שני התקפי לב קשים, ניתוח מעקפים בגיל 39, שבמהלכו הוא בעצם מת מוות קליני, שהוביל לאי-ספיקת לב קשה ולכן נזקק להשתלת לב. ההשתלה התבצעה בארץ בהצלחה רבה, לפני 15 שנים. הייתה זו אחת ההשתלות הראשונות בארץ. 
 
עם לב חדש חזר קונסטנטיני למסלול חיים נורמלי, הביא עוד שני ילדים לעולם, והחיים נראו מבטיחים וטובים. עד לפני שלוש שנים, כשכליותיו קרסו, כנראה בגלל התרופות שנטל נגד דחיית הלב המושתל. הוא מצא את עצמו נזקק לטיפולי דיאליזה קשים, כשהוא ממתין בתור לכליה חדשה. 
 
שלוש שנות המתנה לכליה מתאימה הביאו את קונסטנטיני להחלטה, לקחת את גורלו בידיו. בהתייעצות עם רבו מנתניה, הרב וולפא, הוא ואחיו שלמה, מנהל אגף המיסים בעיריית ראשון לציון, יצאו לניו-יורק, בחיפוש ובו תקווה לתורם ואיתו הישועה. 

הרב וולפא הפנה את קונסטנטיני לראש שלוחי חב"ד, הרב משה קוטלרסקי, שהצביע על אדם אחד, בו יוכלו להיעזר: הרב אברהם לידר מאירגון "אהבת חסד" שבקראון הייטס, האחראי על הנושאים הרפואיים בחב"ד.

שורת הסתבכויות

על כל מה שעבר במהלך שלוש השנים של הדיאליזות ועד היום שאחרי ניתוח השתלת הכליה, מספר ישראל קונסטנטיני: "הייתי אז רק בן שלושים ותשע, אבא לילד, כשנאלצתי לעבור ניתוח מעקפים, שהסתיים בכי רע. חודש לאחר אותו ניתוח, מצאתי את עצמי חלש ותשוש, בזמן שמבוגרים ממני יצאו מניתוח כזה ישר הביתה, כשהם עומדים על הרגליים. המשפחה לא סיפרה לי שאני מועמד להשתלת לב עד שנודע לי על כך מהרופא. חיפשנו לב בבלגיה. הייתי בהמתנה עד שבוקר אחד הגיעו כדי להכין אותי לניתוח השתלת לב, אותו תרם תורם אנונימי, שנהרג בתאונה ושהיה חתום על כרטיס תרומת אברים. קמתי מהניתוח בתחושת התחדשות והרגשתי כיצד הלב החדש פועם בתוכי עם אנרגיה חדשה.

"וככה עברו השנים, כמעט 12 שנה. הגוף עבד טוב. תפקדתי נהדר, הרחבנו את המשפחה, עבדתי. חמש שנים לפני שחליתי, התקרבתי לחב"ד וחזרתי בתשובה. גדלתי בתל-אביב במשפחה ממוצא יווני. את החזרה בתשובה עשיתי לבד. האמונה עזרה לי לעבור ימים קשים של חולי והתקרבתי מאוד למשנתו של הרבי מלובביץ'. 

"לפני שלוש שנים, כשנתבשרתי על כך שאני נזקק להשתלת כליה, התאכזבתי מאוד אבל חשבתי לעצמי, שאת הנורא מכל כבר עברתי עם השתלת לב, שהשתלת כליה קטנה עלי. אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בטיפולים קשים הכוללים שלוש דיאליזות בשבוע. קשה לעבוד לפני הטיפולים וקשה לעבוד אחריהם. הרופאים אמרו לי שאני מסכן את הלב שלי. 

"המשפחה שלי נרתמה למשימה. אחותי בת הארבעים עברה את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות בארץ לצורך התאמת תרומה ונמצאה מתאימה מאוד. אבל ברגע האחרון, לפני ההשתלה, ראו שמדדי לחץ הדם שלה משתנים והיא נמצאה לא מתאימה. 

"אחי, שלמה, ואני ניתחנו את המצב ובהתייעצות עם הרב שלי, הגענו למסקנה שבארץ אצטרך לחכות לתרומה עוד כמה שנים, בגלל שאין מודעות לתרומת איברים וזה נדיר למצוא תורמים שיתרמו רק בגלל המצווה או כאלה שחתמו על כרטיס אדי.

"התור ארוך מאוד ויש הרבה ממתינים לפני. אז נפל לי האסימון. הבנתי שהייתי בעל מזל כשזכיתי לקבל לב בתרומה. וכך הגענו לרב לידר בניו-יורק. הוא דיבר איתנו בטלפון ואמר לי, 'תגיע, אני אטפל בך ואעשה הכל כדי לנסות ולמצוא לך תורם'. סידרתי את כל העניינים שלי עם קופת חולים בארץ, כדי שתממן חלק מהטיפולים שלי פה, והגעתי לניו-יורק, היישר לשכונת קראון הייטס לידיו של הרב לידר. הוא העניק לי יחס של מלאכים: שיכן אותי בביתו, נתן לי אוכל ודאג לכל הטיפולים הרפואיים שלי, שכללו טיפולי דיאליזה. באותו זמן הוא תלה מודעות בשכונת קראון הייטס, שמחפשים תורם כליה, וגם פרסם על כך באתרים של חב"ד. חוץ ממני, יש עוד אבא לעשרה ילדים הזקוק לתרומת כליה והוא משכונת קראון הייטס. 
 
"ואז הגיעה הישועה שלי. בחור בשם מנדי פנה אל הרב לידר ואמר שלו יש סוג דם 'או', כמו שלי, ושהוא מוכן להיבדק כדי לראות אם הוא מתאים. הוא נסע עם הרב לידר לבדיקות. פגשתי אותו במקרה בבית החולים 'מאונט סיני' ולא ידעתי שהוא מועמד לתרום לי כליה. הרופאים וגם הרב לידר לא ממליצים בשלב הראשון להיפגש עם התורם כדי שלא יהיו אלו שהם לחצים עליו, במקרה שיחזור בו. לפני שבועיים זכיתי לשמוע את הבשורה שהכל מתאים ושמנדי יתרום לי את הכליה. גם אותי בדקו ועשו לי הערכה רפואית של כמה רופאים ומצאו שהלב שלי יעמוד בניתוח. 
 
"ביום שלישי, לפני שבוע בדיוק, הגענו לבית החולים 'מאונט סיני' בחמש וחצי בבוקר. מנדי הלך בבוקר לטבול במקווה וניגש לשליח של 'הרבי' כדי לבקש ברכה. וגם אני. הוא הגיע לבית החולים עם אמו, ואני עם אחי שלמה, שהגיע מהארץ ועם בת דודתי שחיה פה". 
 
בחדר ההמתנה, בבית החולים 'מאונט סיני' במנהטן, ישבו בני משפחת התורם ובני משפחת מקבל התרומה ואיתם ישב הרב אברהם לידר, שניסה לעודד את המשפחות. על הרגעים המרגשים האלו מספר הרב לידר: "אמו של התורם הייתה בסערת רגשות. היא לא כל כך קיבלה את החלטת בנה, להיכנס לניתוח ולתרום את הכליה שלו. כמו כל אמא, היא חששה לבנה אבל ידעה שהוא החליט לעשות זאת ושאף אחד לא יוכל לעמוד בדרכו. 

"מנדי הוא שליח חב"ד באולבני. הוא בן עשרים ושש, אבא לשניים. אלי הוא פנה במטרה לתרום כליה, אחרי שקרא את הסיפור על ישראל ועל עוד תושב אחד בשכונה, שנזקק לכליה. כשהוא פנה אלי, הכוונה שלו הייתה טהורה נטו, מתוך אהבת ישראל אמיתית ומתוך כוונה להציל את חייו של יהודי אחר. התרשמתי ממנו מאוד כאיש של אמת, חסיד אמיתי. ביום של ההשתלה הוא התנהג בביטחון, נכנס לניתוח בשמחה ובביטחון. 

"חוץ מבדיקות רפואיות, התורמים עוברים גם מבדקים פסיכולוגים כדי לבדוק, אם הם חזקים מספיק כדי לעשות את הדבר ושהם לא מגיעים לתרום אבר בגלל אינטרס. כדי לעודד אותו, הגיעו עוד שני צעירים מחב"ד שתרמו גם הם בעבר כליה בשל המצווה שבדבר. 

"בחדר ההמתנה קירבתי בין המשפחות שהתחבקו והחליטו להיות משפחה אחת. אחרי הניתוח היה מרגש במיוחד. מנדי, התורם, התאושש מהר. כולנו ביקרנו אותו. ביום שלמחרת היה מחזה מרגש במיוחד כשישראל, שקיבל את התרומה, קם מהמיטה וחיפש במחלקה את מנדי. הוא נכנס אליו לחדר בוכה ומתרגש וביקש מכולם לעזוב אותו לבד איתו". 

זה שכרי

"סגרתי את הדלת שבחדר ורציתי להגיד לו כמה דברים לבד", מספר ישראל קונסטנטיני מה קרה מאחורי הדלת הסגורה. "אמרתי לו שהוא אדם אצילי, מלאך, טוב. סיפרתי לו איך הוא הציל אותי מכאבים של טיפולי הדיאליזה, איך הוא הציל אותי מחיים קשים וכאובים ומוגבלים, איך הוא נתן לי חיים. איך הוא נתן תקווה לי ולכל בני משפחתי. הוא היה מאוד צנוע ואמר לי שהוא עשה זאת מתוך אמונה שכך צריך לנהוג ושצריך תמיד לחשוב על האחר, על הכאב של האחר. הוא אמר, 'לי יש שתי כליות ואני יכול לחיות חיים מלאים עם כליה אחת. אני בריא ואני לא הראשון בעולם שעושה זאת. לראות אותך בריא', הוא אמר לי, 'זה שכרי'.

"קשה להאמין שיש אנשים כאלו בעולם. הלוואי שיירבו. אנשים טהורים, חסידים אמיתיים של הרבי. אני מתאר לעצמי איזו עבודה נהדרת הוא עושה כשליח של חב"ד באולבני. לעולם לא אוכל להחזיר לו טובה בסדר גודל שכזה, מה גם שהוא מסרב לקבל מתנה קטנה. 

"השבוע הרב לידר עורך לכבודי מסיבת הודיה, בנר ראשון של חנוכה. בחג החנוכה הזה, אני חוגג נס פרטי שלי, שקיבלתי את חיי בחזרה בכך שזכיתי בתרומת כליה. יש אנשים בעולם שמחכים שנים לתרומת כליה. נס קרה לי.

"נס שהגעתי לרב לידר, נס שבחור מקסים כמו מנדי נרתם למבצע. יצאתי מבית החולים ומנדי יצא לביתו באולבני. אני מרגיש טוב ומתקשר אליו כל הזמן כדי לשמוע איך הוא מרגיש".

עד כאן הכתבה מ"ידיעות אמריקה".

מסיבה מרגשת

אמש נחגג במסעדת "אהבת חסד" סעודת ההודיה המרגשת, בארגון הרב לידר. במשך שעה ארוכה סיפר ישראל את סיפורו האישי וריגש את המשתתפים.

אף עין לא נשארה יבשה בקהל, כשהתורם והנתרם - התחבקו יחד דקות ארוכות.

"אנחנו גאים במעשי החסד של 'אהבת חסד', ומקווים לעשות רק טוב בשכונה שלנו", אומר ל-COL הרב לידר, "מלאך החסד" של שכונת קראון-הייטס בניו-יורק.