מאת כתב COL

רק קרוב לשעה 4.00 לפנות בוקר, קרוב מאוד לשעת עלות השחר בסמטאותיה הצרים של שכונת מאה שערים, הסתיימה לה ההתוועדות בת למעלה משש השעות, שחתמה את אירועי והתוועדויות י"ט כסליו בכל רחבי העולם.

אם ארץ ישראל היא לב העולם וירושלים היא לבה של ארץ ישראל – הרי ששכונת מאה שערים היא לבה של ירושלים, ובית הכנסת החב"די הוותיק בשכונה - הוא לב-לבה של ירושלים. ראוי הוא אפוא המקום הזה שיאסוף ויחתום את מאות ואלפי אירועי י"ט כסליו שנערכו בכל קצוות תבל.

המקום: ההיכל העתיק של בית הכנסת חב"ד, ('מאה-שערים-חב"ד' או 'בעל התניא שוה'ל'), ברחוב בעל התניא 6 שבשכונת מאה שערים בירושלים. העיתוי: מוצאי שבת כ"ף בכסליו. המספרים: אלפי יהודים מכל חוג וזרם אפשרי שגדשו את היכל בית הכנסת ומבואותיו, ואף צבאו על פתחיו וחלונותיו.

מכל החוגים

צרים היו כותלי בית הכנסת חב"ד שבמאה שערים מהכיל את אלפי הבאים. אי לכך, רבים-רבים היו אלו שצבאו על הפתחים. מערכת רמקולים העבירה את הנעשה והנשמע בתוך היכל בית הכנסת אל עבר הרחובות הסמוכים.

ואילו בתוך בית הכנסת עצמו, הצטופפו המונים ושתו בצמא את דברי החסידות ששפעו מפיותיהם של משפיעי בית הכנסת הקבועים ושל האורחים הדגולים שהגיעו לחוג את התוועדות י"ט כסליו הנערכת במקום ברצף של עשרות רבות של שנים, אולי למעלה ממאה. כאן התוועדו זקני החסידים מירושלים ומחוצה לה, לפני שנות דור.

מגוון המשתתפים היה רחב: מירושלמים מקומיים עוטי שיראין, שנוכחותם בלטה במיוחד, ועד לחובשי כיפות סרוגות מקרוב ומרחוק. מבני ישיבות ליטאיים שבלטו אף הם, ועד ל'תמימים' שביקשו להשתתף באחת ההתוועדויות הייחודיות והוותיקות בדברי ימי חב"ד בארץ הקודש.

בראש השולחן ישב האורח הגה"ח הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי נשיא דורנו, כ"ק האדמו"ר מבוסטון וכ"ק האדמו"ר מסטרופקוב, לצד המשפיעים הגאונים החסידים: הרב שמעון אליטוב, ראש ישיבת עוז מאיר וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים, הרב זאב דוב סלונים, רב מרכז העיר ורב בית הכנסת, והמשפיע הרב אליהו לנדא, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית, לצד משפיעי בית המדרש, הרב אהרן-מרדכי זילברשטרום, הרב פנחס-לייבוש הרצל, הרב שמעון יעקובוביץ’, הרב דוד ברנד, והרב עידו וובר-ארליך, תלמידו של זקן המשפיעים ומשפיע בית הכנסת עשרות בשנים, הגה"ח רבי משה וובר זצ"ל.

את ההתוועדות הנחה, כמדי שנה, הרב בנימין זילברשטרום, יו"ר ספריית היכל מנחם.

על הצד המוסיקלי הופקד ר' יוסי כהן, האיש והקלידים והקול המעורר, המוכר לרבים מאיתנו מאירועי שמחת בית השואבה המרכזיים הנערכים מדי לילה של חול המועד סוכות, ברחוב קינגסטון, סמוך לחצרות קודשנו 770.

שביבי הוד מהקודש פנימה

ההתוועדות נפתחה בדבר מלכות אותו נשא המשפיע הגרפ"ל הרצל, המשיכה בסיום הש"ס ובהתחלתו, שערך הגר"ש יעקובוביץ’, ובסיום ספר התניא, על ידי הגר"ד ברנד. את ההדרן על הש"ס נשא רב בית הכנסת ומרכז העיר, הגרז"ד סלונים.

לאחר מסכת הסיומים וההדרנים, החל לנסר בחלל בית המדרש ניגונו של האדמו"ר הזקן. או אז החלה אווירה מחשמלת להינשא באוויר. הטונים עלו, ההתעוררות גאתה, ומה נהדר היה המחזה לראות את מזכירו של הרבי, זקני החסידים ואלפי אברכים ותלמידים מכל החוגים, מצטרפים לחטיבה אחת של דבקות בניגון שהובטח עליו שאין מי שישורר אותו מבלי שהרהור תשובה יפלח את כליותיו. מי שלא היה שם, לעולם לא יבין זאת. הריל"ג שהיה שם, ביטא לאחר מכן בהתפעמות רבה את שחווה והרגיש.

גולת הכותרת בהתוועדות ההמונים היתה דרשתו של מזכיר הרבי ויד ימינו עוד מיום קבלת הנשיאות ואף לפני זה, הגה"ח רבי יהודה לייב גרונר.

הוא פתח, בבת שחוק, ב'גמר חתימה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות', והחל מספר סיפור מופת שראה אצל הרבי, באומרו שמוצאי שבת הוא זמן מסוגל לסיפורי צדיקים. את הלקח מאותו מעשה שהיה, היטב לבאר עוד שעה ארוכה.

הריל"ג סיפר גם, כי בעת שנפתחה היחידות של כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל אצל הרבי נשיא דורנו, "ביקשתי לצאת מהחדר, ולאפשר לאדמו"ר מתולדות אהרן לשוחח עם הרבי בארבע עיניים. אולם הרבי רמז לי שאשאר.

"ואז פנה הרבי לאדמו"ר מתולדות אהרן ואמר לו: 'שמעתי שיש לכם ישיבה. האם יש שם סדר חסידות?'. האדמו"ר השיב שלא, הבחורים לומדים חסידות במהלך היום, ללא סדר מיוחד. הרבי ביקש ממנו שיתקין סדר מיוחד ללימוד חסידות, והוסיף: 'אינני מתכוון דווקא לחסידות חב"ד – שזה בוודאי טוב. אפשר ללמוד בספר מאור ושמש, נועם אלימלך או כל ספר חסידי. העיקר שיהיה סדר חסידות'".

קולו של הריל"ג הלך וגבר, והתרגשות עצומה ניכרה בקולו. בשלב מסוים, הוא ממש זעק: "מלך המשיח אמר להבעש"ט, במענה לשאלת 'אימתי קאתי מר' – 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'. הרבי גילה לנו כי כל אחד מאיתנו יכול לקרב את הגאולה על ידי הוספה בלימוד חסידות.

"דאס מיינט מען מיר, און דאס מיינט מען דיר, און דיר, און דיר, און דיר", זעק הריל"ג, ולא הותיר מקום לספקות.

שירת 'אימתי קאתי מר', שהתפרצה לאחר מכן בספונטניות מפי האלפים כאשר התזמורת מגבה ומשלהבת את האווירה, ביטאו היטב עד להיכן חלחלו דבריו של מזכיר הרבי. עד לעמקי-העמקים של נימי הלב.

בין לבין נשמעו דברי ברכה על ידי האדמו"רים מבוסטון ומסטרופקוב.

עד עלות השחר

את חלקה הרשמי של ההתוועדות, שנערכה כמדי שנה על ידי גבאי בית הכנסת בסיוע 'כולל חב"ד' מיסודו של בעל הגאולה, חתם הרה"ח הרב עידו וובר-ארליך, ממשפיעי בית הכנסת, שדלה והשקה מתורת רבו, המשפיע הבלתי נשכח הגה"ח רבי משה וובר זצ"ל, בעניינו של יום י"ט כסליו. הרב וובר העלה את הצורך להשקיע בעבודת התפילה ('געוואלד, געוואלד', כדברי האדמו"ר הזקן בפרק האחרון של אגרת הקודש).

עד לשעה ארבע לפנות בוקר הצטופפו המונים סביב המשפיע הגה"ח רבי אליהו לנדא, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והאזינו בצמא לדבריו המאלפים. הרב לנדא, שאביו, הגר"י לנדא זצ"ל רבה של בני ברק נוהג היה להתוועד כאן מדי שנה בשנה עד לשנתו האחרונה, המשיך במסורת אביו, וריתק המוני מבקשי דעת וצמאי חסידות עד שכמעט והאיר השחר. הוא ניתח את דרכו של הבעש"ט והאדמו"ר הזקן, ביאר, באותיות מעשיות ובדוגמאות מאלפות, מה חידשה החסידות בעולם, והפך את התמונה לבהירה יותר.

והיו החסידים יושבים בבית הכנסת על שם בעל התניא במאה שערים מספרים ביציאת פטרבורג כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידים ואמרו: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.