כתב COL

הקביעות של השנה י"ט-כ' כסלו החלים בימים שישי ושבת היא קביעות מאוד נדירה. בפעם הקודמת קביעות שכזו חלה בשנת תשע"א, תשנ"ד, ובשנת תשד"מ.

בהתוועדות כ' כסלו תשד"מ, לפני 30 שנה, דיבר הרבי בהתוועדות על הפעם הפנימי שבעריכת התוועדות חג הגאולה גם במוצאי י"ט כסלו, השייך לכ' כסלו, שעיקר הגאולה שייך גם עם כ' כסלו.

"ואם הדברים אמורים בכל שנה ושנה, הרי שעל אחת כמה וכמה הוא בכ' כסלו שחל להיות בשבת, שאז נוסף גם העלוי של שבת... ומזה מובן שמעלת קביעות כ' כסלו שחל בשבת, שהיא פעם בכמה שנים (ולא בכל שנה) - צריכים להמשיכה לא רק על ימי שנה זו, אלא גם על הימים שבשנים הבאות, עד לפעם הבאה שתהיה הקביעות דכ' כסלו ביום השבת.

ולכן: ההתוועדות דליל כ' כסלו שבכל שנה, הוצרכה להיות בשנה זו ביתר שאת - הן מפני עצם העילוי שנוסף מצד הקביעות דיום השבת, והן מפני שצריכים להמשיך עילוי על משך כמה שנים.

ואף שבקביעות כזו נהגו רבותינו נשאינו, מטעמים מובנים, לסדר את ההתוועדות בליל י"ט כסלו (ולא בליל כ' כבכל שנה), ובהתאם לזה היתה ההתוועדות הראשית כאן בליל י"ט בכסלו, מ"מ, היתה התקווה חזקה שהחסידים בוודאי יארגנו התוועדויות (בינם לבין עצמם) גם בליל כ' כסלו, כבכל שנה ושנה.

ובהתאם לכך, היה צריך להיות הסדר, שלאחרי "שטורעמ'דיקע קבלת שבת", יערכו החסידים "שטועמ'דיקע התוועדויות", כראוי להתוועדות דכ' כסלו, כמידי שנה בשנה, ואדרבה - ביתר שאת כו'.

אמנם לדאבוננו, הנה בפועל ממש לא היה מצב הדברים כן: במקום לערוך התוועדות חסידית הלך כל אחד לביתו, כדי לסעוד את סעודת השבת.. היה מתאים שחסידים יערכו התוועדות חסידית, ולא ירוצו לסעוד סעודת שבת!

ועיקר הטענה היא למנהיגי הקהל, ל"משפיעים" (לא רק מי שבשם משפיע יכונה, אלא אפילו מי שבשם משפיע יכונה", ולראשי הישיבה וכו' - היתכן שהם לא מצאו לנכון לארגן התוועדות חסידית בליל כ' כסלו!

והטענה שלא פנו אליהם בבקשה להתוועד, ובוודאי שלא באו לנפץ את חלונות ביתם כדי לעוררם משנתם (כפשוטה, או ברוחניות), שיתוועדו - אינה במקומה, שהרי תפקידו של משפיע הוא לא להמתין עד שיבואו אליו בבקשה להשפיע, אלא אדרבא, עליו להשתדל להשפיע מעצמו, ובלשון חז"ל: "יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"!