דורון לינדמן, מנחה זוגות ומשפחה

נדרשים אנו לשאלה, האם כדאי להקים כיתה למחוננים, כלומר לילדים כאלו, אשר כישוריהם ויכולותיהם עולים בהרבה על הממוצע בבני גילם.

יש להקדים ולחלק בין השאלה המהותית לבין השלכות נלוות וסתיגמות.

לעצם בשאלה יש להבין כאשר ילד מחונן יושב בכיתה רגילה ומיד בהסבר הראשון של הרב/המורה קלט את העניין. כאשר הרב חוזר שוב על ההסבר ושוב ושוב על מנת שהלימוד יגיע לכולם הילד המחונן מאבד עניין. אשר זה קורה כל הזמן רף התסכול שלו וחוסר שביעות הרצון עולה ועד שאינו יכול לסבול ומתחיל לחפש "תעסוקות" בשיעור להפריע להציק ובעצם מילד מחונן הופך לילד מפריע-קשה כשלמעשה הפרעותיו מהוות קריאת תיגר "רע לי-לוחץ לי".

(יחשוב כל הורה לעצמו איך היה מתנהג במידה והיתה מוטלת עליו משימה שכלל לא תואמת את כישרונותיו ויכולותיו ועוד אומרים לו אתה מחויב לעשותה ורק כך ולא אחרת).

ולאידך, במידה והילד המחונן יושב במסגרת התואמת ליכולותיו הרי שהנה מהחומר הנלמד וממהירות ההספק ישאף לאתגרים חדשים ופשוט יפרח.

למעשה ישנו עוול במערכת החינוך כיום שמשימה בכיתה אחת ילדים בכישרונות שונים ויכולות שונות ורק מפני שהגיל שלהם תואם. (לשם המחשה מישהו מוכן לסגור שידוך רק בגלל שהגיל זהה?)

חשוב להדגיש! כאשר מדובר על ילד מחונן זה אומר שחוכמתו עומדת לו לרועץ ומפריע לו להתנהג כרגיל בכיתת בני גילו, הרי לא תשמעו מאף הורה הצהרה: "כן, הילד שלי לא חכם", ומחמת שיכלו וההתנהגות השלילית שהוא מפתח מאלצת אותנו לתור ולחפש לו מסגרת חלופית ולכן ניראה שברמת העיקרון לטובת הילד יש לשאוף להקמת מסגרות מותאמות לילדים אלו.

אבל, וכאן מגיע אבל גדול כאשר נפתחת מסגרת כזו עלולות להתפתח תופעות שליליות.

אחת: מודה חברתית: "מה הבן שלי לא יהיה בכיתת המצוינים"? וכן גאווה: הבן שלי נמצא בכיתת המצוינים", וכן סטיגמות חברתיות הרי אנו בחב"ד שואפים לאחדות ולא ליצור מעמדות.

ולכן על מנת למנוע או עכ"פ למזער תופעות אלו יש לקבוע הגדרות ברורות ומוחלטות
לגבי ילדים במסגרת זו:

א. מדובר בילדים שחוכמתם הרבה מחבלת ביכולת לישב בכיתה רגילה ולהשתתף ולהיות חלק מהשיעור הרגיל ביחד עם בני גילם והם פונים לתעסוקות שליליות ואז סרה הטענה:למה הילד של פלוני כן שם וילדי לא, בדיוק כמו שלא תישמע טענה זו למה הילד של פלוני עובר טיפול שיניים וילדי לא-כי אין צורך.

ב. המסגרת תפורסם בהדגשת הצורך של הילדים בכיתה כזו, ולא ככיתת הישגית "הנה הוא כבר במצוינים".

ג. עלות כספית מעבר לצורך, לממן מורה לכיתה כזו מהווה בוחן לרצינות וחשיבות הנושא לגבי ההורים וילדיהם.