"מאז בואו של הרב מנחם והילדים לשכונתנו, הכל השתנה אצלי. כעת אני כמו הסבא שלי...", הדובר הוא מר ייבגני וורשבסקי, יהודי קשיש תושב אחת השכונות במרכז במוסקבה.

הרב מנחם, הוא ר' מנחם גול, שליח חב"ד ומנהל בית היתומים במוסקבה. והילדים, הם כמובן עשרות ילדי 'בית היתומים' במוסקבה.

'בית היתומים – מוסקבה'. שם שמקפל בתוכו כל-כך המון. בעיקר, נשמות. נשמות יהודיות שנשלפו וניצודו ממקומות נידחים, שונים ומשונים.

כאשר המשותף של כולם, בהיותם נשמות יהודיות, אך גם משותף עגום, של שכול, כאב והמון יגון.

אך לא כעת! כעת הם חסים בצלו של מוסד מפואר זה, אחד מתוך המוסדות הרבים שהקים רבה של רוסיה השליח הרב בערל לאזאר במוסקבה וכאן הם מרגישים כביתם הראשון, בית שהוא משפחתם, שהוא הכל עבורם!

לפני כשנתיים נבנה למוסד מיוחד זה, קמפוס חדש ומפואר, עם כל התנאים הדרושים, כולל גם בית כנסת מפואר.

אך ר' מנחם לא מסתפק בפעילות הרבה והמקיפה בין כותלי המוסד. במאגר הרשומות של מאות אלפי יהודי מוסקבה, הרשומים בסדר מופתי במרכז היהודי-קהילתי 'מארינה רושצ'ה' – מצא הוא את יהודי השכונה החדשה – שכניו החדשים.

ביקורי בית רבים, פעילות אינטנסיבית וישירה, הביאה רבים מהם להיות אורחים קבועים, מתפללים ולומדים בבית הכנסת שב'בית היתומים'.

לא פלא הוא שמר ייבנגני וורשבסקי הנ"ל, נמנה גם הוא בין המתפללים החדשים.

מר ייבנגני, גנרל נכבד בעברו בצבא האדום, עטור אותות גבורה שונים, בן לאחד ממפקדי הצבא בזמן מלחמת העולם השניה, גאה כעת דווקא בסבו עליו השלום.

סבא, שהיה רב, תלמיד חכם חשוב, שכעת, שם במרומים, שמח כעת בנכדו הקובע עתים לתורה, מתפלל ומניח תפילין מדי יום.