כשהייתי ילד בן 7 הגעתי ל-770. זה היה במוצאי יום-טוב, והרבי מליובאוויטש עמד וחילק 'לחיים' מכוס של ברכה. אני כילד נדחפתי עם כולם, וקבלתי ממנו יין - והמשכתי לדרכי.

לפני כשלוש שנים, אני הולך ברחוב בפלטבוש, נעמד לידי אדם מבוגר מאוד. אומר לי: קוראים לי יוסי מלמד, ואני צלמתי אותך כשהיית קטן. הסתכלתי עליו, הנהנתי בראשי והמשכתי הלאה, כשאני חושב לעצמי: נו ברצינות, הוא צילם אותי ועוד כשהייתי ילד. לאחר כמה שבועות שוב פגשתי אותו ברחוב, ושוב הוא מסתכל עלי ואומר לי: אני בטוח שצלמתי אותך, מעולם לא טעיתי בזיהוי של האנשים שצלמתי.

הוא אמר לי: בא אלי הביתה, תראה את התמונה שצלמתי אותך. שוב הסתכלתי עליו במבט מוזר, והמשכתי לדרכי. אחרי הפעם השלישית בה נפגשנו ביחד שבה חזר ואמר לי שהוא בטוח שצילם אותי, אמרתי לו שאבוא אליו לביתו, רק כדי שיעזוב אותי. הגעתי אליו הביתה והוא בנתיים מספר לי שהוא היה צלם, מוציא קופסאות עם עשרות תמונות, מחטט באחת מהם, ומשם במלוא הדרה מוציא תמונה שלי, מקבל את ה'לחיים' של כוס של ברכה מהרב'ה. אני נורא התרגשתי מזה. את התמונה הזאת אני שומר צמוד איתי.