ראש 'המוסד': "העם היהודי חייב הרבה מאד לשלוחים" ● מיוחד
שי לביא
"השלוחים ממלאים תפקיד מאוד-מאוד משמעותי בהמשך קיומו של העם היהודי כעם". את ההצהרה הזו משמיע מי שהיה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בין השנים תשנ"ב-תשנ"ח, אפרים הלוי. הלוי, שנולד באנגליה למשפחה דתית והוא מתייחס למשפחתו של הנצי"ב מוולוז'ין ("היחסים של משפחתו ושל חב"ד היו מורכבים"), מלא הערכה לפעילות השלוחים בעולם והוא הביע אותה בארוכה בראיון שהעניק לסרט 'אמונה וביטחון' של JEM.
גם כיום, כשהוא עומד בראש המוסד למחקרים אקדמאיים 'שאשא' לא קל היה לאנשי ההפקה "המפגשים שלי עם הרבי" ובראשם הרב יחיאל קייגן להשיג את הראיון עם הלוי, במיוחד לאור העובדה שנושאי הליבה שלו הם קשריו עם הרבי במסגרת פעילותו החשאית. לקראת 'כינוס השלוחים' קיבלנו לידינו את תמליל השיחה המלא, שמטבע הדברים מכיל הרבה מעבר לקטעים הקצרים שפורסמו במתכונת הסרט 'אמונה וביטחון'.
הוא תכליתי וחד, דיבורו רהוט וחסכני וחף מטרחנות או ציוריות, אך מביע דיו את הערכה שרוכש האיש שהחזיק בסמכויות כה רבות הנוגעות לביטחונם של יהודי ארץ ישראל והעולם לרבי, לשלוחיו ולתנועת חב"ד.
הרבי מתנגד לעמדת ה'מוסד'
ההיכרות של הלוי עם חב"ד הינה ארוכת שנים, כפי שהעיד בעצמו: "בזמן ששירתי בשגרירות ישראל בוושינגטון בשנים תש"ל – תשל"ד. במסגרת השירות הזה ביקרתי לא פעם בניו-יורק עם משפחתי, וביקרנו בחצר הרבי. נכחנו בהתוועדות של הרבי, הכרנו את פעילותה של חב"ד, ואת ההשפעה. בתקופה הזו ביקר בארה"ב מי שהיה נשיא המדינה, זלמן שז"ר, שבא ממשפחה חב"דית. אני ידעתי על הביקורים שלו בחצר הרבי ועל המגעים שלו עם הרבי".
בשנת תשמ"ב היה הלוי אחראי על פעולות ההצלה של המוסד, תחום שמשמעותו המעשית הייתה דאגה לביטחונם של יהודים ברחבי העולם. במסגרת זו, לעיתים הועלו יהודים בסיכון לארץ. סביב עיסוק זה הוא זכה ל'יחידות' הראשונה עם הרבי, שנמשכה כשעתיים ועסקה בדילמה בוערת שהרבי היה מעורב בה, והדאיגה את מערכת הביטחון הישראלית.
היה זה בסתיו של אותה שנה. אז ניהל צה"ל בלבנון את מלחמת שלום הגליל, במהלכה פלשו כוחות רבים לתוך שטח לבנון והגיעו עד לפאתי בירות, ולאחר מכן אחזו בשטח זמן רב (הפינוי הסופי מלבנון בוצע בשנת תש"ס). המלחמה פרצה בעקבות ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב הי"ד (ארגוב נפצע אנושות ונפטר בתשס"ג), וכוונה כנגד קיני מחבלי אש"ף בראשות הצורר יאסר ערפאת ימ"ש.
המלחמה שינתה את המפה הגיאו-אסטרטגית במזרח התיכון והשפעותיה ניכרו לדורות.
אחת מנקודות המפנה בה הייתה ההגליה המאולצת של עשרות אלפי מחבלי אש"ף ומפקדותיהם מלבנון לתוניסה. גורמי הביטחון הישראליים העלו חשש שבעקבות העזיבה הזו והמעבר לתוניסיה, שהקלה אולי את לחץ הטרור על תושבי הארץ, יכנסו לסכנה יהודי תוניסיה, וה'מוסד' החל לפעול באינטנסיביות, באמצעות שליחים, לעידוד הקהילה היהודית לעלות ארצה. "הסיבה היא שממשלת ישראל רואה את עצמה כנושאת באחריות לביטחונם של כל היהודים בעולם, ובמקרה שישנה קהילה במצוקה, למדינה יש את הזכות וגם את החובה לפעול".
אלא שמהר מאוד נתקלו סוכני ה'מוסד' בהתנגדות לא צפויה. "זיהינו כוח בקרב הקהילה היהודית בתוניס שמתנגד לתוכניות שלנו ומניא את היהודים מלשתף פעולה איתנו. חקרנו אודותיו, והתברר שזהו לא כוח מקומי-שלטוני, אלא רב בתוניס, שליח של הרבי מליובאוויטש בשם הרב ניסן פינסון, שמאיץ ביהודים לא לעזוב את תוניס. בנוסף הבנו שהכוח של הרב פינסון נובע מהרבי מליובאוויטש, מנהיג חב"ד. הגענו למסקנה שנכון יהיה להגיע אל הרבי, לדבר איתו, להסביר לו במה דברים אמורים ולהגיע איתו להבנה, שיאפשר מבחינתו ליהודים לצאת מתוניס".
את הפגישה עם הרבי ארגן נפתלי לביא (אחיו של הרה"ר הרב ישראל מאיר לאו), שהיה הקונסול הכללי של ישראל, ולדברי הלוי "היו לו קשרים רבים מאוד עם חצר הרבי". הפגישה נקבעה בשעה שתיים בלילה.
"המתנתי בחדר הקבלה, יחד עם אורחים נוספים שהיו שם ובוא לצורך התייעצות עם הרבי, או לקבל ממנו הנחיה לצרכים אישיים, בנושאי עבודה ויחסי משפחה ועוד. בשלב מסוים נקראתי פנימה, ונפגשתי עם הרבי. איש מלבדי ומלבד הרבי לא נכח בחדר, והפגישה ארכה כשעתיים. היא החלה, כצפוי, בנושא הזה של יהודי תוניסיה. הרבי אמר מייד שהוא זה שנתן את ההוראה ליהודים לא לצאת, וכן שיש לו מערכת איסוף אינפורמציה ממקומות שונים – כולל בארה"ב ובממשל האמריקאי, הוא בדק את הידיעות והגיע למסקנה שאין נשקפת סכנה ליהודים במקום, ולכן הוא נתן את ההוראה לא לצאת. כך פסק הרבי, על סמך מעמדו, סמכותו ותבונתו".
הרבי התייחס גם לעמדה הישראלית, שביטא הלוי, ופסק "אני לא חושב כך, ולכן אני מחליט שאני לא אתן את ידי לזה, אלא להיפך – דעתי היא שיש צורך לקיים כל קהילה יהודית בשורשה בעולם. אני מכיר בצורך של מדינת ישראל לעליה, ואני אישית תומך בעליה וגם פוסק כך לפעמים למשפחות, וכן הלאה, כך יש לי שיקולים כאלו ואחרים: מי כן ומי לא, מתי איך ומדוע, ולא צריך לחסל קהילה".
העובדה הברורה היא, גם 30 שנים אחרי, שהרבי צדק לגמרי
המשך הראיון החושפני השבוע 'ב'כפר חב"ד'
מאפשרים לכם לקבל
