מערכת COL
|
יום י"ב חשוון ה׳תשע״א
20.10.2010
רב שכונה יחויב להתגורר במקום, וידווח מדי חודש על פעולותיו
מהפכה בנהלי פעולתם של רבני השכונות: המשרד לשירותי דת מכין בימים אלו נוהל חדש שיגדיר את תפקידו של רב שכונה, יקבע את התקן למספר תושבים הזכאים לרב, ימנע בחירת קרובי משפחה של הרב המקומי – ולראשונה גם יסדיר נוהל דיווח חודשי לרב העיר ולראש המועצה הדתית לסיפור המלא
בעקבות דו"ח מבקר המדינה על עבודת רבני שכונות והפיקוח עליהם – מתגבש נוהל שיגדיר סמכויות הרב השכונתי, שעות הפעילות וכיצד נבחרים לתפקיד.
מהפכה בנהלי פעולתם של רבני השכונות: המשרד לשירותי דת מכין בימים אלו נוהל חדש שיגדיר את תפקידו של רב שכונה, יקבע את התקן למספר תושבים הזכאים לרב, ימנע בחירת קרובי משפחה של הרב המקומי – ולראשונה גם יסדיר נוהל דיווח חודשי לרב העיר ולראש המועצה הדתית. כך נחשף הבוקר, בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשותו של ח"כ עתניאל שנלר (קדימה).
הנוהל החדש, כפי שהוצג ע"י השר לשירותי-דת יעקב מרגי, גם קובע כי רב שכונה יחויב להתגורר במקום כהונתו, ולא יקבל משכורת בטרם עשה זאת. הנוהל מתגבש בימים אלו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על תפקידי רבני השכונות. בביקורת התברר עוד כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים במהירות ובצורה ניכרת, ומשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. כך ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת ל-2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. המבקר מצא לדוגמא עיר בה מכהנים שני רבנים בלבד, ולידה עיר בעלת אותו מספר-תושבים ועם חמישה ושישה רבנים.
מנכ"ל המשרד לשירותי-דת אביגדור אוחנה ציין, כי מעתה התקן שייקבע הוא רב אחד לכל 15,000 תושבים כשלא התחום הגיאוגרפי של השכונה הוא הקובע אלא מספר התושבים. נציג ארגון רבני השכונות, הרב משה ראוכברגר, טען בתגובה כי הדבר איננו מספק וכי יש להעמיד את התקן על רב אחד לכל 12,000 תושבים. הרב ראוכברגר גם דרש להוציא ממספר התקנים את רב העיר, כי יש לו תפקידים אחרים ואין הוא ממלא כלל את תפקיד רב השכונה.
בבדיקת המבקר נטען עוד כי מינוי חלק מהרבנים לא בוצע באמצעות מכרז חיצוני, המבטיח כי האדם המוכשר לתפקיד אכן יזכה בו גם ללא קשרים פוליטיים או קשרי-משפחה. בתגובה הודיע המנכ"ל אוחנה כי לתנאי הסף לרב שכונה יתווסף כי למועמד לא תהיה קרבת משפחה לרב המקומי בעיר. זאת, בנוסף לתעודת הסמכה לרבנות ולהסכמת רבני העיר לכהונתו. כמו-כן מליאת המועצה הדתית תכהן כועדת מכרזים שתראיין את המועמדים השונים, ותזמן את נציגי בתי הכנסת באזור הבחירה. נקבעה שהות של 90 יום בין מועד המכרז לבין תחילת הראיונות - כדי לאפשר למועמדים לפעול למען בחירתם. המשרד יארגן מדי שנה ארבע השתלמויות בנושאים שונים שכל רב יחויב להשתתף בשלוש מהן. המכרז עד גיל פרישה (67), אך אין גיל מינימום להתמודדות במכרז. מי שנבחר לפני שנת 75', שנת התיקון לחוק, יוכל לכהן עד גיל 70, ולפי הסכמת הרבנות הראשית עוד חמש שנים נוספות – עד גיל 75.
בדיון הדגיש ח"כ עתניאל שנלר, כי מחד שכרו הממוצע של רב איננו מספק, ומאידך המדינה מצפה ממנו לעבודה מלאה 24 שעות, כולל בשבתות וחגים. "יש עיוות מהותי בין שכר הרבנים שהממשלה מאשרת - לבין התפקיד הרחב, האינטנסיבי והאחראי שמצפים מהם ודורשים מהם", הוסיף. שנלר שיבח את פעילות משרד הדתות להגדרת נהלים ופיקוח על עבודת הרבנים בסטנדרטים גבוהים – כדי להעניק שירות מקסימאלי לאזרחים, ו"כדי לקבוע האם הרב הוא רק של בתי הכנסת או גם של בתי הקפה והמתנ"ס?", כהגדרתו.
השר מרגי ציין, כי למרות תנאי השכר הנמוכים, נעשית עבודת קודש ע"י רבני השכונות. לדבריו, "רב בישראל אמור לתת לכל אזרח יהודי - ולא משנה מה הרקע שלו ומה השקפת עולמו. הדו"ח הוא אמנם חמור אך לא באשמת רבני השכונות אלא ההיסטוריה והנוהג".
מרגי הוסיף כי במשרדו הייתה דילמה קשה בצורך וביכולת להגדיר את תפקיד רב השכונה. הוא ציין כי תפקידיו המסורתיים של רב יישמרו כמו מסירת שיעורים, שלום בית, עריכת חופות, ביקורי חולים, ניחום אבלים, הדרכת חתנים, וע"פ תנאים מסוימים הוא יוכל לעבוד גם בעבודה נוספת. הוא הדגיש כי מעתה רב השכונה יחד עם רב העיר יגדירו תוכנית עבודה חודשית, כדי שהרב, הציבור והמועצה הדתית, ידעו למה לצפות. הרב יצטרך לדווח מדי חודש לרב המקומי ולמועצה הדתית. רבני השכונות יצאו בדיון נגד הדיווח, בפרט לאור העובדה כי בהסכם הקיבוצי שנחתם עימם בשנת 88', נאמר במפורש כי הם פטורים מכך. הם הסכימו לדיווח בעל-פה.
ח"כ חיים אמסלם (ש"ס), בעצמו רב שכונה בעבר, ציין כי לרבני ערים ושכונות רבים יש מוסדות תורה במקום כהונתם, ועליהם לגייס מדי-פעם תרומות עבורם בחו"ל.
שלמה שטרן, ראש חטיבת עובדי חינוך ודת בהסתדרות הכללית, טען כי ההסתדרות לא שותפה באף אחד מהדיונים בנושא, לא במשרד המבקר ולא בישיבות המתקיימות כיום במשרד לשירותי דת לגיבוש הנוהל החדש. הרב דוד קדוש מחיפה הוסיף כי לא ניתנים לרבנים פיצויי שחיקה ויש עיכוב רב בהעברת תשלומי פנסיה, למרות פסקי בית המשפט בעניין.
יו"ר הישיבה, ח"כ שנלר, קרא לבחון - תוך הידברות עם נציגי ארגון רבני השכונות וההסתדרות - את פתיחת ההסכם הקיבוצי משנת 88', ובכך גם להעלות משמעותית את שכר הרבנים, דרש דיווח כתוב של רבני השכונות על פעילותם, ודרש לקבל בתוך שלושה חודשים את הנוהל המוסכם. שנלר הבטיח כי הוועדה תשוב ותעקוב אחרי ביצוע הנוהל. שנלר ציין כי שקיפות מלאה בפעולתם של הרבנים –תחזק את מעמדם ותגביר את השפעתם בחברה הישראלית.
מהפכה בנהלי פעולתם של רבני השכונות: המשרד לשירותי דת מכין בימים אלו נוהל חדש שיגדיר את תפקידו של רב שכונה, יקבע את התקן למספר תושבים הזכאים לרב, ימנע בחירת קרובי משפחה של הרב המקומי – ולראשונה גם יסדיר נוהל דיווח חודשי לרב העיר ולראש המועצה הדתית. כך נחשף הבוקר, בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשותו של ח"כ עתניאל שנלר (קדימה).
הנוהל החדש, כפי שהוצג ע"י השר לשירותי-דת יעקב מרגי, גם קובע כי רב שכונה יחויב להתגורר במקום כהונתו, ולא יקבל משכורת בטרם עשה זאת. הנוהל מתגבש בימים אלו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על תפקידי רבני השכונות. בביקורת התברר עוד כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים במהירות ובצורה ניכרת, ומשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. כך ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת ל-2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. המבקר מצא לדוגמא עיר בה מכהנים שני רבנים בלבד, ולידה עיר בעלת אותו מספר-תושבים ועם חמישה ושישה רבנים.
מנכ"ל המשרד לשירותי-דת אביגדור אוחנה ציין, כי מעתה התקן שייקבע הוא רב אחד לכל 15,000 תושבים כשלא התחום הגיאוגרפי של השכונה הוא הקובע אלא מספר התושבים. נציג ארגון רבני השכונות, הרב משה ראוכברגר, טען בתגובה כי הדבר איננו מספק וכי יש להעמיד את התקן על רב אחד לכל 12,000 תושבים. הרב ראוכברגר גם דרש להוציא ממספר התקנים את רב העיר, כי יש לו תפקידים אחרים ואין הוא ממלא כלל את תפקיד רב השכונה.
בבדיקת המבקר נטען עוד כי מינוי חלק מהרבנים לא בוצע באמצעות מכרז חיצוני, המבטיח כי האדם המוכשר לתפקיד אכן יזכה בו גם ללא קשרים פוליטיים או קשרי-משפחה. בתגובה הודיע המנכ"ל אוחנה כי לתנאי הסף לרב שכונה יתווסף כי למועמד לא תהיה קרבת משפחה לרב המקומי בעיר. זאת, בנוסף לתעודת הסמכה לרבנות ולהסכמת רבני העיר לכהונתו. כמו-כן מליאת המועצה הדתית תכהן כועדת מכרזים שתראיין את המועמדים השונים, ותזמן את נציגי בתי הכנסת באזור הבחירה. נקבעה שהות של 90 יום בין מועד המכרז לבין תחילת הראיונות - כדי לאפשר למועמדים לפעול למען בחירתם. המשרד יארגן מדי שנה ארבע השתלמויות בנושאים שונים שכל רב יחויב להשתתף בשלוש מהן. המכרז עד גיל פרישה (67), אך אין גיל מינימום להתמודדות במכרז. מי שנבחר לפני שנת 75', שנת התיקון לחוק, יוכל לכהן עד גיל 70, ולפי הסכמת הרבנות הראשית עוד חמש שנים נוספות – עד גיל 75.
בדיון הדגיש ח"כ עתניאל שנלר, כי מחד שכרו הממוצע של רב איננו מספק, ומאידך המדינה מצפה ממנו לעבודה מלאה 24 שעות, כולל בשבתות וחגים. "יש עיוות מהותי בין שכר הרבנים שהממשלה מאשרת - לבין התפקיד הרחב, האינטנסיבי והאחראי שמצפים מהם ודורשים מהם", הוסיף. שנלר שיבח את פעילות משרד הדתות להגדרת נהלים ופיקוח על עבודת הרבנים בסטנדרטים גבוהים – כדי להעניק שירות מקסימאלי לאזרחים, ו"כדי לקבוע האם הרב הוא רק של בתי הכנסת או גם של בתי הקפה והמתנ"ס?", כהגדרתו.
השר מרגי ציין, כי למרות תנאי השכר הנמוכים, נעשית עבודת קודש ע"י רבני השכונות. לדבריו, "רב בישראל אמור לתת לכל אזרח יהודי - ולא משנה מה הרקע שלו ומה השקפת עולמו. הדו"ח הוא אמנם חמור אך לא באשמת רבני השכונות אלא ההיסטוריה והנוהג".
מרגי הוסיף כי במשרדו הייתה דילמה קשה בצורך וביכולת להגדיר את תפקיד רב השכונה. הוא ציין כי תפקידיו המסורתיים של רב יישמרו כמו מסירת שיעורים, שלום בית, עריכת חופות, ביקורי חולים, ניחום אבלים, הדרכת חתנים, וע"פ תנאים מסוימים הוא יוכל לעבוד גם בעבודה נוספת. הוא הדגיש כי מעתה רב השכונה יחד עם רב העיר יגדירו תוכנית עבודה חודשית, כדי שהרב, הציבור והמועצה הדתית, ידעו למה לצפות. הרב יצטרך לדווח מדי חודש לרב המקומי ולמועצה הדתית. רבני השכונות יצאו בדיון נגד הדיווח, בפרט לאור העובדה כי בהסכם הקיבוצי שנחתם עימם בשנת 88', נאמר במפורש כי הם פטורים מכך. הם הסכימו לדיווח בעל-פה.
ח"כ חיים אמסלם (ש"ס), בעצמו רב שכונה בעבר, ציין כי לרבני ערים ושכונות רבים יש מוסדות תורה במקום כהונתם, ועליהם לגייס מדי-פעם תרומות עבורם בחו"ל.
שלמה שטרן, ראש חטיבת עובדי חינוך ודת בהסתדרות הכללית, טען כי ההסתדרות לא שותפה באף אחד מהדיונים בנושא, לא במשרד המבקר ולא בישיבות המתקיימות כיום במשרד לשירותי דת לגיבוש הנוהל החדש. הרב דוד קדוש מחיפה הוסיף כי לא ניתנים לרבנים פיצויי שחיקה ויש עיכוב רב בהעברת תשלומי פנסיה, למרות פסקי בית המשפט בעניין.
יו"ר הישיבה, ח"כ שנלר, קרא לבחון - תוך הידברות עם נציגי ארגון רבני השכונות וההסתדרות - את פתיחת ההסכם הקיבוצי משנת 88', ובכך גם להעלות משמעותית את שכר הרבנים, דרש דיווח כתוב של רבני השכונות על פעילותם, ודרש לקבל בתוך שלושה חודשים את הנוהל המוסכם. שנלר הבטיח כי הוועדה תשוב ותעקוב אחרי ביצוע הנוהל. שנלר ציין כי שקיפות מלאה בפעולתם של הרבנים –תחזק את מעמדם ותגביר את השפעתם בחברה הישראלית.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
