חגי עינב, ynet

בניגוד לסטיגמות הרווחות, מבקשים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה. אלא שבתנאים של היום, זקוקים גם הם לתואר אקדמי מוכר. "כרטיס הכניסה הוא לא ותק במקצוע", הסבירו. במכללת צפת הכינו עבורם מסלול "גלאט כשר".

חלק בלתי מבוטל מהביקורת המופנית כלפי המגזר החרדי עוסקת בסוגיית הפרנסה ובהסדר "תורתו - אומנותו". אבל בתקופה האחרונה, החליטו חרדים רבים לא להישאר רק באוהלה של תורה, ולמרות הסטיגמות - הם מנסים להשתלב בשוק העבודה.

"הדרך לפרנסה בכבוד - ללמוד ולעבוד" - זו כותרת מסלול הלימודים המיוחד שמציעה המכללה האקדמית בצפת לחרדים, שמסמלת אולי יותר מכל שינוי של ממש שהתחולל בתפישת בני המגזר בכל הקשור לאפשרות לשלב יחד עם לימודי תורה גם לימודים אקדמיים, בכוונה להשתלב במקצועות מבוקשים, ובהם בתחומי הכלכלה, משאבי האנוש ומינהל עסקים.

אחד מאלו שעברו את אותו שינוי הוא אריאל אשכנזי, חרדי בן 36, נשוי ואב לשלושה. "יש בציבור החרדי קושי גדול למצוא עבודה", סיפר ל-ynet. "בכל ראיון סיפרתי על העבר שלי, שכלל ניהול מוצלח של עובדים. אבל כשנשאלתי על תואר אקדמי, הבנתי שפה הסתיים הסיכוי שלי. הדלתות היו נטרקות בפניי ובפני חבריי, כי אני חרדי ללא תואר אקדמי. בישראל של היום, ברור שכרטיס הכניסה הוא לא ותק במקצוע, אלא קודם כל תואר של מכללה או אוניברסיטה".

אבל גם לאחר קבלת ההחלטה להצטרף לשורות האקדמיה, נראה כי הרצון לשלבם לצד אורח החיים החרדי אינו משימה פשוטה כלל. "כבעל משפחה אני חייב להעיד שלא קל לעשות את זה", סיפר ירמיהו זלמנוב בן 46, נשוי ואב לעשרה ילדים. "לשמחתי, נפתרו בעיות שהקשו עד היום על מימוש התוכנית האקדמית בקרב החרדים כמו צניעות, מזון ואיתור מסגרת זמן שתתאים לנו".

זלמנוב ציין כי לצד לימודי ה"חול", אלו "אינם מבטלים את המושג 'תורתו אומנותו', אבל ישנם רבים שהלימודים התכופים מקשים עליהם. בכל זאת, שילוב הלימודים האקדמיים יסייע להם למצוא פרנסה טובה".

"כך הסטיגמות יוכלו להיעלם"

היוזמה במכללת צפת ליצור לחרדים מסגרת אקדמית נוחה החלה בשנה שעברה, אז יצא לדרך מסלול לימודים ניסיוני שכבר השנה צבר תאוצה. יחד עם הסטודנטים מהשנה האחרונה צפויים, לשבת לאורך ספסלי הלימודים שם כ-100 סטודנטים חרדים, שלימודיהם מפוקחים על-ידי אוניברסיטת בר-אילן.

בניסיון לקדם את מסלול הלימודים הייחודי ככל שניתן, מעניקה קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) מלגות נדיבות לסטודנטים החרדים שיגלו עניין בהשתלבות באקדמיה. נשיא מכללת צפת ואחד מהוגי היוזמה, פרופ' אהרון קלרמן, הביע שביעות רצון מהצלחת הפרויקט. "אחרי שנתיים של עבודה בקרב הקהילות השונות בצפת ובסביבתה, יצרנו לכידות שאפשרה פתיחת מסלול אקדמי המותאם לתנאים של האוכלוסייה החרדית. הם לומדים במבנה נפרד מחוץ למכללה, שסמוך לו נמצא בית מדרש. זה מאפשר את השילוב בין לימודי התורה ללימודים לתואר אקדמי", הסביר.


אוכלוסיית הסטודנטים החרדית במוסד מורכבת מחברי חסידויות וזרמים שונים, ובהם חב"ד, ברסלב, גור, ליטאים, ש"ס ואחרים. פרופ' קלרמן הביע תקווה כי התוכנית שאותה הוא מקדם לא תסתכם רק בהקניית השכלה פורמאלית לחרדים, אלא תביא גם לקירוב לבבות בינם לבין הציבור החילוני. "הסטיגמות שנוצרו יכולות להיעלם בזכות הדרך החדשה שאנו סוללים פה. מדובר באנשים בעלי משפחות שהם מלאי רצון ללמוד ולדעת. הם רכשו בצעירותם את יכולת גבוהה ללימוד חומרים בעל פה משיעורי התורה והגמרא, וזה יסייע להם להשלים תוך זמן קצר את מה שדרוש כדי לקבל תואר אקדמי".

לנוכח ההצלחה הרבה, הביע קלרמן תקווה כי בתוך חמש שנים יוכל המסלול החרדי, המונה כיום כיתת לימודים אחת, להפוך לאבן שואבת עבור הקהילה החרדית ולאפשר לחבריה להשתלב בשוק העבודה ובמשק הישראלי.

יהל דהאן, בן 45 ואב ל-11 ילדים, מנהל את "מרכז אסנט" לקבלה וליהדות. "עבורי, הלימודיים האקדמיים לתואר נותנים רובד חשוב בעבודה היומיומית. זו הזדמנות שאסור לאף אחד לפספס. לרכוש ידע בתחום של ניהול צוות ורכישת ידע נרחב במינהל עסקים ובכלכלה נותן לי כלים לשפר את המערכת שבראשה אני עומד, לרווחת הקהל שבא לרכוש אצלנו ידע".

אבל אחת הבעיות הקשות העומדות לפני הסטודנטים החרדים היא העובדה שבניגוד לחבריהם מהמגזר החילוני, לא למדו בילדותם ובנעוריהם את "מקצועות הליבה", ובראשם אנגלית ומתמטיקה.

"אנשים מגיעים עם אפס ידע בתחומים האלה שאינם נלמדים בבתי הספר החרדים", סיפר אשכנזי. "למרות זאת, יש לנו יכולת זיכרון והפנמה כזאת שתוך זמן קצר ובמסגרת מכינה מרוכזת, אנו יכולים להדביק שנות לימוד רבות של התלמידים החילוניים באותם המקצועות".

ומה באשר לנשות המגזר? במקביל לגברים, נפתחה במכללה גם כיתה נפרדת עבור אלו המחזיקות בתעודת בגרות ומשמשות מורות מוסמכות. במסגרת תוכנית "אופק חדש", מתאפשר להן במקום להשלים את הלימודים לקראת קבלת תואר אקדמי.