מערכת COL
|
יום ד' תמוז ה׳תשס״ד
23.06.2004
"לחיות עם משיח" עם COL
בשיחת פרשת אמור, ו' אייר תשנ"א, שבוע לאחר השיחה המרעישה של הרבי בה דרש "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש", אמר הרבי כי עיקר ההתעסקות צריכה להיות בלימוד בפועל של עניני גאולה ומשיח. COL מתכבד להציג בפני הגולשים פתגמים קצרים יומיים בעניני גאולה ומשיח, לחודש תמוז, באדיבות הועדה לעניני גאולה ומשיח שעל-ידי צעירי-אגודת-חב"ד. הפתגמים בענייני גאולה ומשיח לימי החודש - ב'כתבה מלאה'.
יום רביעי, ד' בתמוז
אֵין סִבָּה לְעַכֵּב אֶת הַגְּאֻלָּה
כֵּיוָן שֶׁהַגְּאֻלָּה הִיא "לֹא בְּכוֹחוֹתֵינוּ כוּ'" אֶלָּא עַל-יְדֵי "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יִתְבָּרֵךְ", הֲרֵי, מוּבָן וְגַם פָּשׁוּט, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר חָסֵר מַשֶּׁהוּ בְּ"מַעֲשֵׂינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ", אֵין זוֹ סִבָּה לְעַכֵּב, חַס-וְשָׁלוֹם וְחַס-וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד בִּלְבַד, אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁ"יִּגְאָלֵנוּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ כוּ' וְיוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ גּוֹאֵל-צֶדֶק לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן".
וְעַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה לְאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר "כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין" וּכְבָר נִסְתַּיְּמָה כָּל הָעֲבוֹדָה, גַּם "צִחְצוּחַ הַכַּפְתּוֹרִים", הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁהַגְּאֻלָּה צְרִיכָה לָבוֹא תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.
וְלָכֵן וּבְמֵילָא, צְרִיכָה לִהְיוֹת הַבַּקָּשָׁה וְהַדְּרִישָׁה שֶׁל הַגְּאֻלָּה בְּכָל הַתֹּקֶף – "עַד מָתַי"!
(שבת פרשת קרח, ג' תמוז, תשמ"ח;
תורת-מנחם התוועדויות תשמ"ח, כרך ג, עמ' 546)
יום חמישי, ה' בתמוז
כּוֹאֵב לוֹ בֶּאֱמֶת
כָּל יְהוּדִי הַנִּמְצָא בַּגָּלוּת, בֵּין אִם הוּא בּוֹכֶה בַּגָּלוּי וּבֵין אִם אֵינוֹ בּוֹכֶה בַּגָּלוּי, מַצָּבוֹ הוּא בִּבְחִינַת "תִּינוֹק הַבּוֹכֶה": מַדּוּעַ לֹא נִמְצָאִים בְּמַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, וּשְׁרוּיִים עֲדַיִן בַּגָּלוּת?!...
וְכֵיוָן שֶׁהוּא יְהוּדִי אֲמִתִּי, הֲרֵי כּוֹאֵב לוֹ, וּבֶאֱמֶת, עַד שֶׁהַדָּבָר גּוֹרֵם לְמַצָּב שֶׁל "בּוֹכֶה" – מַדּוּעַ נִמְצָאִים עֲדַיִן בַּגָּלוּת?!
(משיחת ה' תמוז תש"מ)
יום שישי, ו' בתמוז
תַּפְנִית אַחַת
תּוֹרַת-אֱמֶת אוֹמֶרֶת: "כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה". הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהַקֵּץ קַיָּם זֶה מִכְּבָר, וּזְקוּקִים רַק לְשַׁעֲתָא חַדָּא" וְ"רִגְעָא חַדָּא" – "שָׁעָה" מִלָּשׁוֹן שְׁעִיָּה – תַּפְנִית אַחַת שֶׁל תְּשׁוּבָה.
וְתַפְנִית אַחַת זוֹ לַה' וּלְתוֹרָתוֹ וּלְמִצְווֹתָיו מְבִיאָה אֶת הַ"לִישׁוּעָתְךָ" בְּאֹפֶן שֶׁל "מְהֵרָה תַּצְמִיחַ", מְהֵרָה מַמָּשׁ, "מִיָּד" כִּפְשׁוּטוֹ.
(לקוטי-שיחות כרך כ, עמ' 535)
שבת-קודש, פרשת חוקת, ז' בתמוז
דִּלּוּג עַל כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת
"חֻקַּת" – הוּא עִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה מִטַּעַם וָדַעַת. וְשַׁיָּכוּתוֹ לַגְּאֻלָּה – עַל-פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה "שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת... מָשִׁיחַ מְצִיאָה", שֶׁהַפֵּרוּשׁ שֶׁל "הֶסַּח הַדַּעַת", הוּא "לְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת"...
וְעַל-דֶּרֶךְ זֶה בְּנוֹגֵעַ לִזְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹפֶן שֶׁלְּמַעְלָה מִטַּעַם וָדַעַת – דִּלּוּג עַל כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁעַל-פִּי טַעַם וָדַעַת, כְּמֻדְגָּשׁ בְּהַגְּאֻלָּה שֶׁל חַג הַפֶּסַח (שֶׁגַּם בּוֹ נֶאֱמַר "זֹאת חֻקַּת הַפֶּסַח") שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "דִּלֵּג עַל הַקֵּץ".
וּמָה גַּם שֶׁכְּבָר הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגְּאֻלָּה אֲפִלּוּ מִצַּד הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַקִּצִּין, שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי רִבּוּי שָׁנִים כְּבָר "כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין", וְעַד עַכְשָׁו כְּבָר סִיְּמוּ כָּל עִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה, כּוֹלֵל גַּם "צִחְצוּחַ הַכַּפְתּוֹרִים".
(שבת פרשת חוקת ז' בתמוז ה'תש"נ;
תורת מנחם תש"נ כרך ג עמ' 411)
יום ראשון, ח' בתמוז
"הֶסַּח הַדַּעַת" - לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת
מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה שֶׁמָּשִׁיחַ בָּא "בְּהֶסַּח הַדַּעַת" אֵינוֹ בִּסְתִירָה חַס-וְשָׁלוֹם לְמַחְשָׁבָה וְהִתְבּוֹנְנוּת, בְּאֹפֶן שֶׁל דַּעַת, בְּעִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה...
"הֶסַּח הַדַּעַת" פֵּרוּשׁוֹ – לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת; דְּהַיְנוּ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁעִנְיָן זֶה חוֹדֵר בְּדַעְתּוֹ (עַל-יְדֵי הַמַּחְשָׁבָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת וְכוּ'), הֲרֵי זֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּאֹפֶן שֶׁל "הֶסַּח" וּלְמַעְלָה מִן הַדַּעַת.
(עפ"י שיחת ש"פ בלק תנש"א)
יום שני, ט' בתמוז
לִרְצוֹת אֶת הַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ
"דַּעַת" הוּא מִלְּשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת. עַל הָאָדָם לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַדְּבָרִים שֶׁהוּא קָשׁוּר בָּהֶם, עִנְיָנָיו הַגַּשְׁמִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וְלִרְצוֹת אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יֵעָשֶׂה "דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ". הָרָצוֹן וְהַתְּשׁוּקָה לְבִיאַת הַמָּשִׂיחַ צְרִיכִים לִהְיוֹת כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא מִצַּד עִנְיָנָיו הָאִישִׁיִּים שֶׁל הָאָדָם.
(שיחת ש"פ עקב תשי"ג)
יום שלישי, יו"ד בתמוז
הָעֵצָה - לִמּוּד עִנְיְנֵי מָשִׁיחַ
רוֹאִים שֶׁיֶּשְׁנוֹ קֹשִׁי לְהַחְדִּיר הַהַכָּרָה וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁעוֹמְדִים עַל סַף יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מַמָּשׁ עַד שֶׁיַּתְחִילוּ "לִחְיוֹת" בְּעִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאוּלָה...
וְהָעֵצָה לָזֶה – עַל-יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה, כִּי בְּכוֹחַ הַתּוֹרָה (חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁלְּמַעְלָה מֵהָעוֹלָם) לְשַׁנּוֹת טֶבַע הָאָדָם, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר מִצַּד הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ נִמְצָא עֲדַיִן חַס-וְשָׁלוֹם מִחוּץ לְעִנְיַן הַגְּאֻלָּה (כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָצָא עֲדַיִן מֵהַגָּלוּת הַפְּנִימִי) הֲרֵי עַל-יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעִנְיְנֵי הַגְּאֻלָּה מִתְעַלֶּה לְמַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל גְּאֻלָּה, וּמַתְחִיל לִחְיוֹת בְּעִנְיְנֵי הַגְּאֻלָּה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְהַכָּרָה וְהַרְגָּשָׁה שֶׁ"הִנֵּה זֶה בָּא".
(שבת פרשת בלק, י"ז בתמוז, התנש"א;
ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 692)
יום רביעי, י"א בתמוז
לְהַתְחִיל לִחְיוֹת עִם הַזְּמַן
הַמְּדֻבָּר בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בְּנוֹגֵעַ לַהוֹסָפָה הַמְּיֻחֶדֶת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעִנְיְנֵי גְּאֻלָּה וּמָשִׁיחַ – לֹא (רַק) בְּתוֹר "סְגֻלָּה" לְמַהֵר וּלְקָרֵב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה, אֶלָּא (גַּם וּ)בְעִקָּר כְּדֵי לְהַתְחִיל "לִחְיוֹת" בְּעִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה, "לִחְיוֹת עִם הַזְּמַן" דִיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, עַל-יְדֵי זֶה שֶׁהַשֵּׂכֶל נַעֲשֶׂה מְמֻלָּא וְחָדוּר בַּהֲבָנָה וְהַשָּׂגָה בְּעִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה, וּמֵהַשֵּׂכֶל מִתְפַּשֵּׁט וְחוֹדֵר גַּם בְּרֶגֶשׁ הַלֵּב, וְעַד לְהַנְהָגָה בְּפֹעַל בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן הַמַּתְאִים לִזְמַן מְיֻחָד זֶה, שֶׁעוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאֻלָּה וּמַרְאִים בָּאֶצְבַּע שֶׁ"הִנֵּה זֶה (הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ) בָּא".
(שבת פרשת בלק, י"ז בתמוז, התנש"א;
ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 691)
יום חמישי, חג הגאולה י"ב בתמוז
זְמַן מְסֻגָּל וּמֻכְשָׁר בְּיוֹתֵר
מִכֵּיוָן שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַגְּאֻלָּה – "שֵׁם גְּאוּלָה עֲלָהּ" – שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה, הֲרֵי מוּבָן, שֶׁהַגְּאֻלָּה שֶׁל י"ב-י"ג תַּמּוּז – גְּאֻלָּה שֶׁל נְשִׂיא הַדּוֹר, שֶׁבִּגְאֻלָּתוֹ נִגְאֲלוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹר – שַׁיֶּכֶת (גַּם) לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
וּבְפַשְׁטוּת – שֶׁעַל-יְדֵי הַגְּאֻלָּה שֶׁל י"ב-י"ג תַּמּוּז נִתְוַסֵּף בְּהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וְחִזּוּק הַדָּת כוּ', "מַעֲשֵׂינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ" שֶׁמְּמַהֲרִים וּמְזָרְזִים וּפוֹעֲלִים אֶת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, כּוֹלֵל וּבִמְיֻחָד – הַהוֹסָפָה בַּהֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת חוּצָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה קָא אָתִי מַר, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא.
וּמִזֶּה מוּבָן שֶׁיְּמֵי הַגְּאֻלָּה י"ב-י"ג תַּמּוּז הֵם זְמַן מְסֻגָּל וּמֻכְשָׁר בְּיוֹתֵר לִפְעֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת לְקֵרוּב וְזֵרוּז הַגְּאֻלָּה.
(שבת פרשת בלק, י"ד בתמוז תשמ"ז;
תורת-מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 16)
יום שישי, חג הגאולה י"ג בתמוז
לִמּוּד חֲסִידוּת מְעוֹרֵר הָאֱמוּנָה
כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים בְּכָל י"ג הָעִקָּרִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם גַּם הָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן, כְּדֵי שֶׁהָאֱמוּנָה לֹא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיף, אֶלָּא תָּאִיר בִּפְנִימִיּוּת וְתִפְעַל בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם בְּמַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה – שֶׁיִּהְיוּ חֲדוּרִים בַּהֲכָנָה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ – הֲרֵי זֶה עַל-יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, לִמּוּד תּוֹרַת הַחֲסִידוּת דַּוְקָא.
גַּם כַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים חֲסִידוּת יָכוֹל לִהְיוֹת לִפְעָמִים שֶׁלֹּא יוֹעִיל הַדָּבָר לִפְעֹל שֶׁהָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תַּחְדֹּר בִּפְנִימִיּוּת, אֲבָל לְלֹא לִמּוּד הַחֲסִידוּת בְּוַדַּאי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תַּחְדֹּר בִּפְנִימִיּוּת. וְכַאֲשֶׁר לוֹמְדִים חֲסִידוּת, הֲרֵי סוֹף-סוֹף פּוֹעֵל הַדָּבָר, וְהַיְנוּ, שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים צַעַד אַחַר צַעַד עַד שֶׁהָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ מַתְחִילָה לְהָאִיר בִּפְנִימִיּוּת בַּמֹּחַ וּבַלֵּב, וּפוֹעֶלֶת בְּמַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל.
(חג הגאולה י"ב בתמוז תשי"ג)
שבת-קודש, פרשת בלק, י"ד בתמוז
לְלֹא כָּל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵקָא
עַל-פִּי כָּל הַסִּימָנִים שֶׁבְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה אוֹדוֹת דָּרָא דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, דּוֹרֵנוּ זֶה הוּא דּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַגָּלוּת וּ(בְמֵילֶא) דּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגְּאֻלָּה...
בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לְלֹא כָּל סָפֵק וּסְפֵק-סְפֵקָא שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה "כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין" וְגַם עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה (כְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲמָר "וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה") הָיָה כְּבָר בִּשְׁלֵמוּת.
(משיחת ש"פ בלק ה'תנש"א; ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 690)
יום ראשון, ט"ו בתמוז
הָאַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עַל כָּל יְהוּדִי
עַל כָּל יְהוּדִי מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה עֲבוּר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ...
וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת: בְּעָמְדֵנוּ קָרוֹב וְסָמוּךְ מִיָּד לַגְּאֻלָּה – צָרִיךְ כָּל יְהוּדִי לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לַגְּאֻלָּה, וּלְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּב וְרֶגֶשׁ שֶׁל גְּאֻלָּה, עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת יוֹמוֹ הַפְּרָטִי לְ"יוֹם שֶׁל גְּאֻלָּה" (פְּרָטִית), וַעֲשִׂיַּת הַמָּקוֹם הַפְּרָטִי – לְ"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".
(שבת פרשת פינחס, כ"ד תמוז תנש"א;
ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 707)
יום שני, ט"ז בתמוז
עַל סַף הַתְחָלַת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ
כְּבָר רָאוּ בְּפֹעַל "נִפְלָאוֹת" הַמְּעִידִים שֶׁזּוֹהִי הַ"שָּׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה בּוֹ", וְעַד לַ"שָּׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא . . וְהוּא מַשְׁמִיעַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עֲנָוִים הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם (כְּדִבְרֵי הַיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי), וְעַד לַהַכְרָזָה שֶׁ"הִנֵּה זֶה (הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ) בָּא", שֶׁכְּבָר בָּא, הַיְנוּ שֶׁעוֹמְדִים כְּבָר עַל סַף הַתְחָלַת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, עַל סַף הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה, וְתֵכֶף וּמִיָּד הַמְשָׁכָתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ.
(שבת פרשת בלק תנש"א; ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 690)
יום שלישי, י"ז בתמוז
לִמּוּד מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹקְקוּת
כֵּיוָן שֶׁעוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאֻלָּה שֶׁבָּאָה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ, מוּבָן, שֶׁלִּמּוּד הִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה בְּשָׁנָה זוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי:
לְכָל לָרֹאשׁ – שֶׁהַלִּמּוּד הוּא לֹא מִצַּד הִתְגַּבְּרוּת רֶגֶשׁ הָאֲבֵלוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת לְתַקֵּן הַחִסָּרוֹן דְּחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא (גַּם לוּלֵי הַחֻרְבָּן) מִצַּד הַכֹּסֶף וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַמַּעֲלָה וְהַשְּׁלֵמוּת דְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי...
וְעוֹד וְעִקָּר – שֶׁהַלִּמּוּד הוּא מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְהַכָּרָה בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה שֶׁאֵין זֶה "הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא", כִּי אִם, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בְּפֹעַל בָּרֶגַע שֶׁלְּאַחַר-זֶה, כֵּיוָן שֶׁמִּקְדַּשׁ הֶעָתִיד שֶׁאָנוּ מְצַפִּין בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל (כְּבָר עַתָּה לְמַעְלָה, וְתֵכֶף) יִגָּלֶה וְיָבוֹא מִשָּׁמַיִם בְּרֶגַע כְּמֵימְרָא!
(שבת פרשת בלק, י"ז בתמוז, התנש"א;
ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 691)
יום רביעי, י"ח בתמוז
הַכָּרָה בָּעֲלִיָּה הָעֲצוּמָה
שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת מְעוֹרְרִים וּמְחַזְּקִים כָּל יְהוּדִי, שֶׁאֲרִיכוּת הַגָּלוּת אֵינָהּ צְרִיכָה לִגְרֹם לְיֵאוּשׁ חַס-וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה – לְהַכָּרָה בָּעֲלִיָּה הָעֲצוּמָה (עֲלִיָּה לְמַעֲלְיוּתָא) שֶׁתִּצְמַח מֵהַגָּלוּת.
הַכָּרָה זוֹ צְרִיכָה לְהִתְבַּטֵּא בְּפֹעַל בְּתוֹסֶפֶת-חִזּוּק אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל עִנְיְנֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת (אֵלֶּה הַמִּצְווֹת גוֹ'), וּבְהוֹסָפָה שֶׁלֹּא עַל-דֶּרֶךְ הָרָגִיל (לְעֻמַּת הַיְּרִידָה שֶׁלֹּא עַל-דֶּרֶךְ הָרָגִיל שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת וְהַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה), מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאֵין מָה לְהִתְפַּעֵל מֵחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת, וְאַדְּרַבָּה – עַל-יְדֵי הַהוֹסָפָה בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת יְבַטְּלוּ לְגַמְרֵי אֶת הַגָּלוּת, וְיָבִיאוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
(שבת פרשת מטות-מסעי תש"נ;
ספר השיחות תש"נ כרך ב' עמ' 593)
יום חמישי, י"ט בתמוז
תַּפְקִידוֹ הַמְּיֻחָד שֶׁל דּוֹרֵנוּ
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁל נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד, וְגַם בְּהַתְחָלַת נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת מוֹרִי-וְחָמִי אַדְמוֹ"ר, הָיְתָה עִקַּר הַהַדְגָּשָׁה עַל הֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת, וְלֹא כָּל-כָּךְ עַל הֲבָאַת הַמָּשִׁיחַ (אַף שֶׁבִּכְלָלוּת הָיָה יָדוּעַ שֶׁפְּעִילוּת זוֹ מְבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה, כַּמַּעֲנֶה הַיָּדוּעַ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב);
מַה-שֶּׁאֵין-כֵּן מֵאָז הַהַכְרָזָה הַמְּפֻרְסֶמֶת "לְאַלְתַּר לִתְשׁוּבָה לְאַלְתַּר לִגְאֻלָּה" – הַהַדְגָּשָׁה הִיא עַל הֲבָאַת הַגְּאֻלָּה. וְעַד שֶׁכָּל פְּעֻלָּה חֲדוּרָה בַּכַּוָּנָה – לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁזֶּהוּ תַּפְקִידוֹ הַמְּיֻחָד שֶׁל דּוֹרֵנוּ זֶה.
(ספר השיחות תשמ"ח ח"ב, עמ' 628)
יום שישי, כ' בתמוז
מַבָּט שֶׁל מָשִׁיחַ
לְאַחֲרֵי שֶׁנְּשִׂיא דּוֹרֵנוּ הִכְרִיז "לְאַלְתַּר לִגְאֻלָּה", וְהוֹדִיעַ שֶׁהַמַּצָּב הוּא שֶׁ"הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כָּתְלֵנוּ . . וְכֹתֶל זֶה אֵינוֹ בְּאֹפֶן שֶׁל מְחִיצָה כוּ', שֶׁכֵּן יֵשׁ בּוֹ "חַלּוֹנוֹת" וַ"חֲרַכִּים", וּמְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים", וַהֲרֵי פְּשִׁיטָא שֶׁ"מַּבָּט שֶׁל מָשִׁיחַ" ("מָשִׁיחַ'סְ אַ קוּק") פּוֹעֵל פְּעֻלָּתוֹ...
וְאִם כֵּן, בְּוַדַּאי שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִפְעֹל שֶׁהַגְּאֻלָּה תָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְלֹא רַק מָחָר אוֹ לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא הַיּוֹם מַמָּשׁ, שַׁבָּת פָּרָשַׁת פִּינְחָס... וּבְשַׁבָּת זוֹ עַצְמָהּ – לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה, וּבְפַשְׁטוּת – שֶׁבְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ פּוֹקְחִים אֶת הָעֵינַיִם וְרוֹאִים שֶׁמְּשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ נִמְצָא עִמָּנוּ בְּבֵית-כְּנֶסֶת וּבֵית-מִדְרָשׁ זֶה, בָּשָׂר וָדָם, נְשָׁמָה בְּגוּף, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים!
(שבת פרשת פינחס תשד"מ;
תורת-מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2214)
שבת-קודש, פרשת פינחס, כ"א בתמוז
הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד
אֱמֶת שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִמְצָאִים עֲדַיִן בְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת מַמָּשׁ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן, מִכֵּיוָן שֶׁכְּלָלוּת עִנְיַן הַגָּלוּת הוּא "חֲלוֹם" שֶׁעִנְיָנוֹ חִבּוּר הֲפָכִים – הֲרֵי בְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל הַמַּצָּב לְהִתְהַפֵּךְ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, הַיְנוּ, שֶׁיּוֹצְאִים מֵ"חֲלוֹם" הַגָּלוּת וּבָאִים לַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית – גְּאֻלָּה בְּפֹעַל מַמָּשׁ!
וְהַ"מַּפְתֵּחַ" לְכָךְ – בְּיָדוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַיְנוּ, לֹא רַק בְּיָדוֹ שֶׁל רֹב הַקָּהָל, כִּי-אִם בְּיַד כָּל אֶחָד וְאַחַת מַמָּשׁ, כַּמּוּבָא בְּמַאֲמָר שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן "אִיתָא בְּתִקּוּנִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיָה צַדִּיק אֶחָד ["וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"] חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּדוֹרוֹ הָיָה מִיָּד בָּא מָשִׁיחַ", וּפְסַק-דִּין בָּרוּר בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם: "עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת, וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה"!
(שבת פרשת פינחס תשד"מ;
תורת-מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2214)
יום ראשון, כ"ב בתמוז
בִּנְיַן הַמִּקְדָּשׁ - שֹׁרֶשׁ הַכֹּל
הֲגַם שֶׁבַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה יִהְיוּ כַּמָּה וְכַמָּה עִנְיָנִים, וְעַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, מִכָּל-מָקוֹם עִקַּר הַהַדְגָּשָׁה הִיא בִּ"כְבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן", כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הָעִנְיָנִים יִהְיֶה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶהוּ גַּם מֵהַטְּעָמִים שֶׁהַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מָשִׁיחַ (לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה "בְּחֶזְקַת מָשִׁיחַ") הִיא בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחַר-כָּךְ.
(קונטרס שבת נחמו תש"נ)
יום שני, כ"ג בתמוז
שְׁתֵּי תְּקוּפוֹת בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ
אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ שְׁתֵּי תְּקוּפוֹת וְדַרְגוֹת: א) לִפְנֵי שֶׁהוּא בּוֹנֶה אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאָז הוּא עֲדַיִן "בְּחֶזְקַת מָשִׁיחַ", בְּדֻגְמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא בָּנָה אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ; ב) לְאַחַר שֶׁ"בָּנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁאָז הוּא "מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי". אֵלֶּה לֹא רַק שְׁתֵּי תְּקוּפוֹת, אֶלָּא שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת בְּמָשִׁיחַ עַצְמוֹ.
(עפ"י ליקוטי-שיחות כרך חי, עמ' 281)
יום שלישי, כ"ד בתמוז
לֹא יֶחְרַב לְעוֹלָם
אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, אֶצְלֵנוּ נָתַתָּ תּוֹרָתְךָ, שֶׁנִּשְׁמֹר אוֹתָהּ, וּכְבוֹדְךָ נָתַתָּ בָּעֶלְיוֹנִים? הֵיכָן שֶׁנָּתַתָּ תּוֹרָתְךָ – תֵּן כְּבוֹדְךָ.
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לְשֶׁעָבַר, עַל-יְדֵי שֶׁנִּבְנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי בָּשָׂר-וָדָם, לְפִיכָךְ חָרֵב וְשָׁמֵם וְסִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִתּוֹכוֹ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֶבְנֶנּוּ וְאַשְׁכִּין שְׁכִינָתִי בְּתוֹכוֹ, וְאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם.
(מדרש תהילים צ,יט)
יום רביעי, כ"ה בתמוז
שָׁלוֹם יִהְיֶה בְּיָמָיו
בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי יִבָּנֶה עַל-יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ", כִּי אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה בְּיָמָיו. עַל-כֵּן נִקְרָא 'רְחוֹבוֹת', כִּי אָז יַרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלָם.
(כלי יקר בראשית כו,יט)
יום חמישי, כ"ו בתמוז
מִיהוּ חָסִיד - הַמַּאֲמִין בְּמָשִׁיחַ
כְּשֶׁהִלְשִׁינוּ עַל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, שָׁלְחָה הַמַּלְכָּה אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה לַחְקֹר אֶת פָּרָשַׁת חַיֵּי אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. שְׁמוֹ שֶׁל הַשַּׂר הָיָה "דֶּערְזְשָׁאוִוין", שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר וְשׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל.
דֶּערְזְשָׁאוִוין כָּתַב אָז לַמַּלְכָּה, שֶׁחֲסִידִים מַאֲמִינִים בְּמָשִׁיחַ, וַאֲשֶׁר יָבוֹא בְּקָרוֹב, וּמִכֵּיוָן שֶׁיִּצְטָרְכוּ אָז מָמוֹן הַרְבֵּה כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אוֹסֵף אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן כֶּסֶף כְּבָר עַתָּה לְמַטָּרָה זוֹ.
רוֹאִים מִכָּאן, שֶׁגַּם גּוֹי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֲשֶׁר מִיהוּ הַנִּקְרָא חָסִיד – הַמַּאֲמִין בְּמָשִׁיחַ, וַאֲשֶׁר יָבוֹא בִּמְהֵרָה, וּבְמֵילֶא מֵכִין אֶת עַצְמוֹ כְּבָר עַתָּה לְבִיאָתוֹ.
(שבת פרשת שמיני ה'תשי"ג
תורת-מנחם ה'תשי"ג חלק ב (ח) עמ' 135)
יום שישי, כ"ז בתמוז
חָסֵר מַעֲשֶׂה אֶחָד
נִמְצָאִים אָנוּ בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהָעֻבְדָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא אֵינָהּ, חָלִילָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמַן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן חָסֵר מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה.
הֶכְרַח הַשָּׁעָה מְחַיֵּב אֵפוֹא, שֶׁכָּל יְהוּדִי, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, "יַחְשֹׁב" אוֹדוֹת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, וְיִפְעַל לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה, הֵן בְּעַצְמוֹ וְהֵן שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עַל זוּלָתוֹ.
(שיחת ט"ו אדר תשמ"ז)
שבת-קודש, פרשת מטות-מסעי, כ"ח בתמוז
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל תַּהֲפֹךְ אֶת הַיָּמִים
בְּעָמְדֵנוּ בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים מְנַחֵם-אָב... הֲרֵי זֶה הַזְּמַן הַמַּתְאִים לְעוֹרֵר עַל כָּל הַפְּעֻלּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת עִם אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל וְאַחְדוּת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ כְּלָלוּת הָעִנְיָן שֶׁל "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֶהֳבוּ", שֶׁעַל-יְדֵי זֶה פּוֹעֲלִים שֶׁיַּהַפְכוּ יָמִים אֵלֶּה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים...
וְזוֹהִי הַהֲכָנָה לַמַּעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא.
(שבת מטו"מ תשמ"ז. התוועדויות תשמ"ג כרך ד, עמ' 1825)
יום ראשון, כ"ט בתמוז
הָעִקָּר - שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ
חֹדֶשׁ אָב נִקְרָא "מְנַחֵם אָב" – כְּמוֹ הַשֵּׁם שֶׁנִּקְבַּע עַל-יְדֵי מִנְהַג יִשְׂרָאֵל, וּבְאֹפֶן שֶׁמַּקְדִּימִים "מְנַחֵם" לְ"אָב"...
כִּי הָעִקָּר הוּא – "מְנַחֵם", שְׁמוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, וְרַק אַחַר-כָּךְ מוֹסִיפִים וּמַזְכִּירִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "אָב", אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
(ליל ראש-חודש אב תשמ"ט.
התוועדויות תשמ"ט כרך ד, עמ' 83)
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
מדוע אין את א-ג בתמוז?
כ"ג תמוז ה׳תשס״ד
מדוע אין את א-ג בתמוז?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
