נשא את ראשו
הצנזור הצבאי
ויברק מבטו, חושד וחד,
ויפנה כה וכה
וישאל חשאי:
שטו טקויה (מה זה) חב"ד ?

אז גנח המזכיר: נחפש בתיבות
ונבדוק בתיקים אלפא-ביתיים.
אח... רבים וסבוכים הם ראשי-התבות
של מוסדות-השלטון הסובטיים ...

הם צצים בימינו אחד לאחד
ואתה את שמותם פענח ...
ולשאל לא-נעים ... תכשל בחב"ד
וספגת מידי המפקח !

אז נכנס קצין הגורדיה דוד שניאורסון,
וירמז לו הצנזור: הקשב נא, דודקה !
אין כמוך בקי בסבכי השלטון,
אנא, מה זה חב"ד ? נא, היה לי ידיד כאן !

ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר,
עת הושיט את הכתב את היד,
וידבר: אי חב"ד, חבר צנזור יקר,
אי חב"ד, חבר צנזור, חב"ד !

שמע גריגורי, שמע גרישה אחי, בן אגנצי,  
תבינה אם אזן לי תט.    
הוי חב"ד ! קודם כל הוא ארגון אנטי-נאצי,  
אנטי-נאצי, אחי, בהחלט!  

הם אינם מכירים ביאוש וכניעה   
וחמים הם כאש מתלקחת !   
(לו היתה בידיהם החזית השניה,   
היא היתה כבר, אחי, נפתחת).   

וחזק בטחונם מכל צר ואסון   
ושוה בטחונם בטליונים !    
כך צוה עליהם מנהיגם שניאורסון,   
ואני מאותם שניאורסונים ...   

ובדברי עליהם
בלבבי ארגישה
כי אותו הניצוץ לא יכבה בי לעד !
ולא פעם בקרב, האמינה לי, גרישה,
מתלקחת בי אש-להבה של חב"ד !

אז גרגורי אמר: כן, דוד, אני גוי
אבל בנתי לך, איני פתי.
גם אנחנו זוכרים את דימיטרי דונסקוי,
אף כי אין הוא יליד המשטר הסובייטי.

כי עבר והווה מצטרפים לאחד
באומה העומדת באש.
וכן מני לוב עד חזית סטלינגרד
לא ביישו את חב"ד נכדיהם של חב"ד ...
סלח דודקה, אני מתרגש.

כך הצנזור דבר ופתאם הושיט יד
כחולם שקראו לו: עורה ...
ויטביע בקצה המברק של חב"ד
את אשור הצנזורה.