זה קרה בדיוק לפני עשר שנים, ביום ראשון, ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994. ברגע הנורא מכול, כאשר נטמן ארונו של הרבי מליובאוויטש בחלקת ה'ציון' הקדוש, הפרה לפתע את הדממה קריאה שהרעידה את כל הלבבות: "רבי! בשם חבריי השלוחים אני מבטיח, אני נשבע, שנמשיך את עבודת השליחות, נשמור על המוסדות של הרבי, נפתח ונרחיב אותם"... הקול היה קולו של הרב שלמה קונין, השליח הראשי של הרבי מליובאוויטש בקליפורניה. הרב קונין החל את שליחותו בקליפורניה בשנת תשכ"ה-1965. במרוצת השנים הצטרפו אליו כשלוש מאות משפחות של שלוחים, וביחד הקימו כחמישים בתי חב"ד בערי קליפורניה, שסביבם משגשגות קהילות יהודיות תוססות, שבהן אלפי יהודים שאת הניצוץ שבליבם הדליקו. עשר שנים חלפו מאז אותה הבטחה. עשר שנים של כאב צורב, של געגועים עזים, של דבקות עיקשת ושל התמודדות מול אתגרי המציאות. אבל אם נבחן את ההבטחה, שבקעה מתוך תמצית הנפש, באותו רגע נורא, אין ספק כי זו אכן עמדה במבחן המציאות, ואף מעל ומעבר לכל התחזיות. הראשון לממש אותה לא היה אלא הרב קונין בעצמו, שהזדרז ופתח את בית-חב"ד הראשון בעולם לאחר ג' בתמוז. בית חב"ד החדש נפתח עוד באותו יום, בעיר מליבו שבקליפורניה. מספר הרב קונין: "זה היה כאשר חזרתי מבית העלמין בברוקלין לקליפורניה. הרגשתי אבוד לגמרי. ישבתי עם בני ביתי על הארץ, כבנים על אביהם. מיררנו בבכי. פתאום חשתי התעוררות פנימית עזה מטלטלת אותי. פניתי לאחד מבניי שישב לצידי, ואמרתי לו: 'כיצד הדריך אותנו הרבי לנהוג כאשר נתקלים בקשיים מיוחדים? מגבירים את העשייה! קום ונצא לדרך. אנחנו עומדים היום לפתוח בית-חב"ד חדש!'". במרוצת עשר השנים שחלפו הוקמו ברחבי תבל מאות בתי חב"ד חדשים. למעלה מאלפיים זוגות צעירים נענו לאתגר השליחות והצטרפו לצבא האדיר שהקים הרבי. בשנים האחרונות הוקמו בתי חב"ד חדשים בטוקיו שביפן, בקטמנדו שבנפאל, באסטוניה, בדבלין שבאירלנד, באתונה שביוון, בבייג'ין בירת סין, בגואטמלה, בניו-זילנד, בבולגריה, בקפריסין ובעוד עשרות נקודות על-פני כדור הארץ. יש כוח אחד ויחיד שדוחף את הזוגות הצעירים הללו לצאת לנקודות נידחות וליטול על עצמם את המשימה החלוצית להפריח חיים יהודיים במדבר שממה - הרבי. שלוחי הרבי נשבעו בדם-ליבם להמשיך את מפעל האדירים של השליחות שייסד הרבי, לפתחו ולהפריחו, והם נחושים לקיים את השבועה, עד ביאת המשיח. בשנת תשמ"א-1981 פנה אל הרבי אחד היהודים העשירים באמריקה וביקש להתקבל אצלו לפגישה אישית. באותם ימים חדל הרבי לקבל אנשים לפגישות אישיות, והחל לקבל את המבקרים רק בקבוצות גדולות. אולם אותו עשיר הסביר שחלה במחלה קשה והוא חייב להיפגש לשיחה אישית עם הרבי. הוא הבטיח לתרום שני מיליון דולר למוסדות חב"ד אם תיענה בקשתו. ענה לו הרבי: "כאשר באים לכאן מארץ ישראל יהודים, שהוציאו את פרוטותיהם האחרונות על הנסיעה, ואיני יכול לקבלם, איך אוכל לקבל יהודי רק משום שיש לו יותר כסף!". אגב, אותו עשיר התפעל מאוד מעמדתו של הרבי ובימי החנוכה בא לבקרו ועמד עם כל הקהל בבית-המדרש, ואז נפנה אליו הרבי ובירכו. פעם אחת שאלה אישה את הרבי: "אני עומדת בתור כשעתיים ומרגישה שכוחי אוזל, ואיך הרבי יכול לעמוד כך שש ושבע שעות?". השיב לה הרבי: "כשסופרים אבנים טובות - לא מרגישים עייפות"... יום ההילולא של הרבי, ג' בתמוז, הוא יום של התבוננות בדמותו של הרבי ובמופת המנהיגות המופלא שהוא מסמל. זה גם יום להתבוננות במסר המרכזי של הרבי לדורנו – זה דור הגאולה, הדור שצריך לקבל בפועל את בואו של משיח-צדקנו, ועל כן יש לחזק את האמונה בגאולה הקרובה, לצפות לה ולהכין את עצמנו לקראתה על-ידי הוספה במצוות ובמעשים טובים.