מערכת COL
|
יום ה' תשרי ה׳תשע״א
13.09.2010
"בערל'ה אינו בזכרון. בערל'ה הוא בלב. חי" ● מאמר פרידה
"בערל'ה ז"ל?" אפעס, זה לא הולך יחד. בערל'ה אינו בזכרון. בערל'ה הוא בלב. חי. אי אפשר שלא לשמוע משם את צחוקו המתגלגל והמידבק. תשאלו את כל מי שהכיר אותו ● ר' מנחם זיגלבוים נפרד מר' שלום דובער חנזין ע"ה שהלך בשבוע שעבר לעולמו למאמר
בערל'ה
איי איי, בערל'ה בערל'ה.
כמה שבלוני לפתוח במילים ש"גדולה האבדה", ו"אין מילים". כותב שורות אלו לא נחשד במי שהמילים נעלמו ממקלדתו, אבל מסתבר שבכל מה שקשור לבערל'ה, הכול יכול להיות.
בערל'ה – הלא הוא ר' שלום דוב בער ע"ה חנזין – הוא דמות שליוותה אותי, ועוד עשרות שכמותי, ילדי ובחורי קהילת חב"ד "צמח צדק" בפתח תקווה מיום היוולדנו ועד היום בו גדלנו ופרחנו מן הקן החמים והנעים, שרק בוגרי בית הכנסת הפתח תקוואי יודעים על מה מדובר.
בערל'ה היה חלק בלתי נפרד מבית הכנסת. בית הכנסת ובערל'ה – חד הם.
בערל'ה, מי שהכיר ומי שידע, לא היה דמות רגילה. הוא היה מיוחד. שלא כדרך אנשים מלומדה, הוא חייך תמיד. הקביל ב'שלום עליכם' לבבי. יכולתו לשמח את האנשים ולהשרות אווירה נעימה, הייתה נדירה.
הוא גם היה חייל של הרבי. חייל במלוא מובן המילה. אומרים שיותר מארבעים שנה עמד בדוכן הקבוע שלו בחצר בית הכנסת "שונה הלכות" בטבורה של פתח תקווה. כל שבוע, כל שישי, בערל'ה על משמרתו, ורק החיילים שעמו מתחלפים. אי אפשר היה לסרב לבקשה שלו להניח תפילין. הוא היה פונה עם החיוך הגדול והמתוק שלו, עם הצחוק הנלבב.
הפרגון שלו לזולת היה 'נשפך' ממנו. גם כשהיה עומד עם צעירים ממנו בעשרות שנים בדוכן התפילין, תמיד דאג להם לשתיה קרה, מאיץ בהם לטעום רוגאלע טרי וחם "שיצא ממש עכשיו מהתנור". הוא היה מאלו שדאגו תמיד לשתיה קרה (תמיד בטעמים מגוונים, שכולם ייהנו) במוצאי צום למתפללי בית הכנסת הפתח תקוואי. היה מעורכי הקידושים לצדו של ר' ינון מלמד שיחיה.
זכה ונטמן ליד אביו הדגול, מי שכיהן עשרות שנים כמשפיע וכדמות הרבנית של קהילת חב"ד בפתח תקווה, הלא הוא הגאון הרב דוד חנזין, וליד אחיו, גאון בפני עצמו, הרב יעקב משה ע"ה. בערל'ה שלא ידע מהו חטא שבין אדם לחברו (ו"בין אדם למקום" מי יירד בסוד כבשונו של אדם?!) ועל כך יעידו כל מכריו, בוודאי הגיע למקום השמור לאנשים עם נשמות טובות ונפלאות כמותו, ופגש באביו זצ"ל, ובאחיו מאיר הפנים, ובגבאי הוותיק ר' צבי ליפסקר, בר' משה מזרחי, ובאבי הכ"מ ר' אליעזר זיגלבוים, וברב משה צבי נאה, ובעוד דמויות מהמניין הראשון ומהמניין השני, חלקם הלכו לעולמם בטרם עת.
אח אח בערל'ה. עשית הרבה דברים, אבל קשה למצוא את ההגדרה המתאימה לך. אולי, אני מנסה, מהסס, להגדיר אותה בשתי מילים: היית יהודי חי. לעבעבדיקער. כל ישותך אמרה חיים. חיות ואור.
"בערל'ה ז"ל?" אפעס, זה לא הולך יחד. בערל'ה אינו בזכרון. בערל'ה הוא בלב. חי. אי אפשר שלא לשמוע משם את צחוקו המתגלגל והמידבק. תשאלו את כל מי שהכיר אותו.
מנחם זיגלבוים
איי איי, בערל'ה בערל'ה.
כמה שבלוני לפתוח במילים ש"גדולה האבדה", ו"אין מילים". כותב שורות אלו לא נחשד במי שהמילים נעלמו ממקלדתו, אבל מסתבר שבכל מה שקשור לבערל'ה, הכול יכול להיות.
בערל'ה – הלא הוא ר' שלום דוב בער ע"ה חנזין – הוא דמות שליוותה אותי, ועוד עשרות שכמותי, ילדי ובחורי קהילת חב"ד "צמח צדק" בפתח תקווה מיום היוולדנו ועד היום בו גדלנו ופרחנו מן הקן החמים והנעים, שרק בוגרי בית הכנסת הפתח תקוואי יודעים על מה מדובר.
בערל'ה היה חלק בלתי נפרד מבית הכנסת. בית הכנסת ובערל'ה – חד הם.
בערל'ה, מי שהכיר ומי שידע, לא היה דמות רגילה. הוא היה מיוחד. שלא כדרך אנשים מלומדה, הוא חייך תמיד. הקביל ב'שלום עליכם' לבבי. יכולתו לשמח את האנשים ולהשרות אווירה נעימה, הייתה נדירה.
הוא גם היה חייל של הרבי. חייל במלוא מובן המילה. אומרים שיותר מארבעים שנה עמד בדוכן הקבוע שלו בחצר בית הכנסת "שונה הלכות" בטבורה של פתח תקווה. כל שבוע, כל שישי, בערל'ה על משמרתו, ורק החיילים שעמו מתחלפים. אי אפשר היה לסרב לבקשה שלו להניח תפילין. הוא היה פונה עם החיוך הגדול והמתוק שלו, עם הצחוק הנלבב.
הפרגון שלו לזולת היה 'נשפך' ממנו. גם כשהיה עומד עם צעירים ממנו בעשרות שנים בדוכן התפילין, תמיד דאג להם לשתיה קרה, מאיץ בהם לטעום רוגאלע טרי וחם "שיצא ממש עכשיו מהתנור". הוא היה מאלו שדאגו תמיד לשתיה קרה (תמיד בטעמים מגוונים, שכולם ייהנו) במוצאי צום למתפללי בית הכנסת הפתח תקוואי. היה מעורכי הקידושים לצדו של ר' ינון מלמד שיחיה.
זכה ונטמן ליד אביו הדגול, מי שכיהן עשרות שנים כמשפיע וכדמות הרבנית של קהילת חב"ד בפתח תקווה, הלא הוא הגאון הרב דוד חנזין, וליד אחיו, גאון בפני עצמו, הרב יעקב משה ע"ה. בערל'ה שלא ידע מהו חטא שבין אדם לחברו (ו"בין אדם למקום" מי יירד בסוד כבשונו של אדם?!) ועל כך יעידו כל מכריו, בוודאי הגיע למקום השמור לאנשים עם נשמות טובות ונפלאות כמותו, ופגש באביו זצ"ל, ובאחיו מאיר הפנים, ובגבאי הוותיק ר' צבי ליפסקר, בר' משה מזרחי, ובאבי הכ"מ ר' אליעזר זיגלבוים, וברב משה צבי נאה, ובעוד דמויות מהמניין הראשון ומהמניין השני, חלקם הלכו לעולמם בטרם עת.
אח אח בערל'ה. עשית הרבה דברים, אבל קשה למצוא את ההגדרה המתאימה לך. אולי, אני מנסה, מהסס, להגדיר אותה בשתי מילים: היית יהודי חי. לעבעבדיקער. כל ישותך אמרה חיים. חיות ואור.
"בערל'ה ז"ל?" אפעס, זה לא הולך יחד. בערל'ה אינו בזכרון. בערל'ה הוא בלב. חי. אי אפשר שלא לשמוע משם את צחוקו המתגלגל והמידבק. תשאלו את כל מי שהכיר אותו.
מנחם זיגלבוים
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
