מערכת COL
|
יום כ"ח אלול ה׳תש״ע
07.09.2010
פותחים שנה עם ברכה מהרבי ● "שנת מילוי משאלות לבבות"
עם פרוס השנה החדשה מגיש COL את ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, בתאריך כ"ט אלול ה'תש"נ, ערב ראש השנה ה'תנש"א - לפני 20 שנה בדיוק ● תרגום חפשי בלתי מוגה ● בפנים: האזינו כיצד הרבי מונה אחת לאחת את הברכות לשנה החדשה, לפי סדר הא'-ב', לצד תמליל בעברית לסיפור המלא
להאזנה לשיחה לחצו כאן
מפני טורח הציבור אין זה הזמן לקרוא את הפדיונות, במילא הנה "כלפי שמיא גליא", יודעים הכל בפרטיות מה נכתב כאן, ו"שומע ברכות עמו ישראל" בטח יקיים תפילת עמו ישראל" – "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", בכל הענינים שאודותם נכתב כאן, עד לענין הכי כללי – גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.
ובדרך ממילא נכלל בזה גם מילוי כל הבקשות הפרטיות, הן בגשמיות והן ברוחניות, והן ברוחניות והן בגשמיות, וגם ברוחניות ובגשמיות גם יחד –
שתהא שנת אורה, ושנת ברכה, ושנת גאולה, ושנת דיצה, ושנת הוד והדר, ושנת וִעוּד טוב, ושנת זכיות גדולות, ושנת חיים טובים וארוכים, ושנת טובות גדולות, בטוב הנראה והנגלה, ושנת יעוד טוב, ושנת כלכלה, ושנת לימוד בהצלחה מופלגה, ושנת מילוי משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל (עם כח הציבור), ושנת נסים גדולים – פרטיים וגם כלליים, ושנת סייעתא דשמיא בכל הענינים, הן בגשמיות והן ברוחניות, ושנת עוז והדר לכאו"א מישראל ולכלל ישראל, בחייו הפרטיים ובחייו הכלליים, וביהדותו ביתר שאת וביתר 'עוז', ושנת פדות, ושנת צדקה, ושנת קדושה, ושנת קוממיות, ושנת רוממות, ושנת שמחה ושנת ששון, ושנת תורה, ושנת תפילה, ושנת תשובה, ושנת תהילה, ושנה – כאמור לעיל – של מילוי משאלות לבב כל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", עד ל"מילוי משאלות" – וג"כ של כל אחד ואחת – דהיינו השאלה ובקשה הכי עיקרית, ("קוינו כל היום") – גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ויוליכנו קוממיות לארצנו – בארצנו הקדושה, "בנערינו ובזקנינו... בבנינו ובבנותינו", וכל אלה שהגישו כאן פדיונות (כפשוט –) בתוכם, ביחד עם כל בני-הבית והמשפחות והמושפעים והמושפעות שלהם, ולהיות, כאמור, בנערינו ובזקנינו... בבנינו ובבנותינו" בארץ הקודש, ושם גופא – ירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש, עד בקודש הקדשים, ב"מקדש אד' כוננו ידיך", "הוי' ימלוך לעולם ועד", בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
ואז נחגוג ראש-השנה, בתוך כלל ישראל בכל ארבע קצוות תבל, בארצנו הקדושה, והרי גם בארץ ישראל חוגגים, בהתאם לעדוּת אימתי נתקבלה, פעמים שני ימים ופעמים יום אחד, אבל לעולם זהו כ"יומא אריכתא דמי".
עד שזה נעשה "יומא אריכתא" – התחלה תיכף ומיד לחיים נצחיים, בלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים דוקא, "והקיצו ורננו שוכני עפר", ונשיא דורנו בתוכם ובראשנו, וכל זה – בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, וב"מקדש אד' כוננו ידיך", בבית-המקדש, בקודש הקדשים, ותיכף ומיד ממש.
מפני טורח הציבור אין זה הזמן לקרוא את הפדיונות, במילא הנה "כלפי שמיא גליא", יודעים הכל בפרטיות מה נכתב כאן, ו"שומע ברכות עמו ישראל" בטח יקיים תפילת עמו ישראל" – "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", בכל הענינים שאודותם נכתב כאן, עד לענין הכי כללי – גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.
ובדרך ממילא נכלל בזה גם מילוי כל הבקשות הפרטיות, הן בגשמיות והן ברוחניות, והן ברוחניות והן בגשמיות, וגם ברוחניות ובגשמיות גם יחד –
שתהא שנת אורה, ושנת ברכה, ושנת גאולה, ושנת דיצה, ושנת הוד והדר, ושנת וִעוּד טוב, ושנת זכיות גדולות, ושנת חיים טובים וארוכים, ושנת טובות גדולות, בטוב הנראה והנגלה, ושנת יעוד טוב, ושנת כלכלה, ושנת לימוד בהצלחה מופלגה, ושנת מילוי משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל (עם כח הציבור), ושנת נסים גדולים – פרטיים וגם כלליים, ושנת סייעתא דשמיא בכל הענינים, הן בגשמיות והן ברוחניות, ושנת עוז והדר לכאו"א מישראל ולכלל ישראל, בחייו הפרטיים ובחייו הכלליים, וביהדותו ביתר שאת וביתר 'עוז', ושנת פדות, ושנת צדקה, ושנת קדושה, ושנת קוממיות, ושנת רוממות, ושנת שמחה ושנת ששון, ושנת תורה, ושנת תפילה, ושנת תשובה, ושנת תהילה, ושנה – כאמור לעיל – של מילוי משאלות לבב כל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", עד ל"מילוי משאלות" – וג"כ של כל אחד ואחת – דהיינו השאלה ובקשה הכי עיקרית, ("קוינו כל היום") – גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ויוליכנו קוממיות לארצנו – בארצנו הקדושה, "בנערינו ובזקנינו... בבנינו ובבנותינו", וכל אלה שהגישו כאן פדיונות (כפשוט –) בתוכם, ביחד עם כל בני-הבית והמשפחות והמושפעים והמושפעות שלהם, ולהיות, כאמור, בנערינו ובזקנינו... בבנינו ובבנותינו" בארץ הקודש, ושם גופא – ירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש, עד בקודש הקדשים, ב"מקדש אד' כוננו ידיך", "הוי' ימלוך לעולם ועד", בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
ואז נחגוג ראש-השנה, בתוך כלל ישראל בכל ארבע קצוות תבל, בארצנו הקדושה, והרי גם בארץ ישראל חוגגים, בהתאם לעדוּת אימתי נתקבלה, פעמים שני ימים ופעמים יום אחד, אבל לעולם זהו כ"יומא אריכתא דמי".
עד שזה נעשה "יומא אריכתא" – התחלה תיכף ומיד לחיים נצחיים, בלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים דוקא, "והקיצו ורננו שוכני עפר", ונשיא דורנו בתוכם ובראשנו, וכל זה – בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, וב"מקדש אד' כוננו ידיך", בבית-המקדש, בקודש הקדשים, ותיכף ומיד ממש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
