מנדי ריזל, COL

הנקישות הרכות על דלת ביתה של משפחת ישורון ברחוב החוזה מלובלין בעיר ביתר-עילית, אמש בשעות הערב, היוו את תחילתם של 35 דקות שנראו גורליות ונצחיות.

בפתח עמד הרב חיים-יעקב גוטשטיין, שרק לפני שבוע איבד את כלתו, נכדו, ומשפחת ברנשטיין - מחותניו. ליווה אותו חתנו ר' אפרים בורשטיין.

את הדלת פתח, במבט מושפל ומבויש, ר' יעקב ישורון, חסיד ביאלא, שהיה נהג המיניבוס שהסיע את בני המשפחה, זה שהמשטרה טוענת שהוא האשם בתאונה הקטלנית.

על הקיר הלבן התנוססה תמונתו המאירה של הרבי, כמו משקיפה על בני הבית והמפגש הטעון.

במשך רוב דקות המפגש, שהתחיל ב-9:15 בערב והסתיים ב-9:50, היתה דממה מתוחה בחלל הסלון.

נהג המיניבוס שחזר את שאירע. הוא טען שהכביש שהוביל למסילה התעקל והראות בו לא היתה טובה, כך שהמסילה נגלתה לעיניו רק ממרחק זעום.

הוא הבחין מבעוד מועד במחסום המורד וכשבלם ונעצר על המסילה, האוטו כבה (תוצאה של עצירת הרכב בפתאומיות כשהוא על הילוך חמישי).

לדבריו, הוא הרגיש כיצד ידיו קופאות ולא מצליחות לבצע את הפעולה הפשוטה של להניע את המיניבוס ולהמלט מהמסילה.

ל-COL נודע כי הנהג האשים את קטר הרכבת וטען שזה יכל לעצור מבעוד מועד, כיוון שהמיניבוס היה תקוע על המסילה כחצי דקה - זמן יקר ומספיק לעצירתה של הרכבת.

הצלם אלי סגל, שתיעד בלעדית את המפגש, אישש את טענתו של הנהג וסיפר לו שגם הוא, כשהגיע לזירת התאונה, הבחין בתוואי הדרך הקשה ובראות הלקויה בכביש המוביל למפגש עם מסילת הברזל.

הרב גוטשטיין ניצל את הפגישה הנדירה ואמר לישורון כי הוא ובני משפחתו אינם כועסים עליו ואין להם שום טינה כלפיו.

הרב גוטשטיין אף ביקש מישורון לספר לו את הרגעים האחרונים לפני התנגשות הרכבת. ישורון התחמק ונראה כי התקשה נפשית לשחזר את שאירע, אך הסכים לומר שכל בני משפחת ברנשטיין, שישנו במשך רוב הנסיעה, התעוררו כתוצאה מהחריקה: "הם התעוררו בבהלה ואז התחילו צעקות נוראיות והיסטריה גדולה בתוך המיניבוס, כשראינו את הרכבת שועטת לעברנו. ניסתי לעשות משהו אבל פשוט הרגשתי שאני לא מסוגל לזוז. ראיתי איך באה הרעה ולא היה לי כח למנוע את זה".

ישורון גם חשף בפני הנוכחים המועטים בחדר, כי לפני שנרדם, אמר הרב אריה ברנשטיין 'וורטים' ודברי תורה. "הוא פתאום אמר", כך ישורון, "שהקב"ה זורע את התרופה לפני שהוא נותן את המכה.

"אני בטוח", הוסיף ישורון", שגם במקרה זה הקב"ה זרע את התרופה לפני המכה ואני מחכה שהיא תגיע".

לפני שקם ללכת, שאל הנהג את הרב גוטשטיין לשלומו של בנו דוצי (דוד-צבי), שכנו מהקומה העליונה, שהיה היחיד ששרד בנוסף אליו.

אביו של גוטשטיין עדכן אותו כי מצבו משתפר פיזית, אך נפשית קשה לו מאוד. "הוא צריך שיהיו לידו אנשים כל הזמן כי אחרת כל הכאב פורץ החוצה", הוסיף רגע לפני שהמפגש הסתיים.