סבלתם מרעש המטוסים מנמל התעופה בן-גוריון? ייתכן שתקבלו פיצוי על הפגיעה באיכות החיים והסביבה שלכם: בית משפט המחוזי בתל-אביב קבע הבוקר (שני) כי תושבי היישובים הסמוכים לנתב"ג יפוצו בגין הרחבת נמל התעופה, בתוכנית "נתב"ג 2000". הם יפוצו בשל פגיעה בשווי נכסיהם. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי מדובר בתביעות שלפי הערכת ועדת הערר עומדות על כ-5 מיליארד שקלים. 

בית המשפט, שקיבל את ערעורם של התושבים שנדחו בידי ועדת הערר, הכיר למעשה בפגיעה באיכות חייהם של התושבים. בית המשפט קבע כי אם אין מנוס מהרחבת שדה התעופה לטובת כלל התושבים והתיירים הנכנסים, והנטל הסביבתי נופל על המתגוררים בישובי הסביבה, אין מקום להטיל על אותם תושבים גם את הנטל הסביבתי הכלכלי, ויש לפצותם בגין ירידת ערך הנכסים.

בין השנים 1999 ל-2000 הוגשו נגד הרשות כ-6,000 תביעות לפיצוי בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. במאי 2005 מתח מבקר המדינה ביקורת על התנהלות רשות שדות התעופה, משרד האוצר ומשרד התחבורה בשיפוי הנפגעים מתוכנית הקמת נתב"ג 2000.

השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קבעה כי גם אם הטכנולוגיה אכן מביאה למטוסים שקטים יותר, טכנולוגיה זו היתה מביאה לשיפור במצב התושבים המתגוררים סמוך לנתב"ג, לולא הרחבת השדה. ולאור זאת, יש לפצותם גם אם רמת הרעש הכוללת עולה במעט. זאת, בעיקר לאור העובדה שלא הובאו די נתונים בנוגע למועדי החלפת צי המטוסים.

בתחילת פסק הדין ציטטה השופטת את הפסיכולוג הבריטי מהמאה ה-19, הנרי הבלוק אליס, שאמר: "מה שקרוי בפינו קידמה, אינו אלא החלפת מטרד אחד במטרד אחר". היא כתבה לגבי ועדת הערר כי היא תהיה רשאית לבחון מתן פטור מתשלום פיצויים מכוח סעיף 200, לאחר סיום הערכת השמאי, בשלב בו יהיו לפניה נתונים לגבי מספר התביעות הזכאיות לפיצוי, הרכבן ואופן התפצלותן. בחינת תחולתו של סעיף 200 תעשה על-ידי הוועדה בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון. השופטת קבעה עוד כי ימונה שמאי להערכת ירידת הערך.

בהמשך פסק הדין כתבה השופטת כי היא סבורה שהגיעה העת להכיר בזכות אדם לחיות בסביבה ראויה. "רווחתו ואיכות חייו של הפרט תלויה במידה לא מבוטלת באיכות הסביבה בה הוא חי. ייתכן כי בחלק מהמקרים ניתן יהיה לראות בזכות לאיכות הסביבה זכות הנגזרת מהזכות לחיים, באחרים מהזכות לקיום מינימאלי בכבוד. במקרים שאינם עולים כדי פגיעות אלו, עדיין ניתן להכיר בכך כזכות ברמה חוקית שאינה על חוקית, בפרשנות של חקיקה, כגון חוק התכנון והבנייה. על כן כאשר ממשיכים בדיון, יש לזכור את זכותם של המערערים לחיים בסביבה ראויה ואת השאיפה לצדק סביבתי".