עמיחי אתאלי
צילום: אריק סולטן 

לפני כחודש, ב13- ביולי בשעת ערב, הגיעו תשעה חוקרי שב"כ ומשטרה לקרוואן של חיים וקרן פרלמן במכללת גבעת וושינגטון הסמוכה לגדרה. זה גם היה הרגע בו נשמעת יריית הפתיחה בקרב לשחרורו של האיש שהמשטרה חושדת בו כמי שאחראי לרצח של ארבעה פלסטינים. רק שהפעם לא היה מדובר בעוד הפגנה חסרת תכלית מול בניין בית המשפט, אלא במאבק משפטי ותקשורתי שאליו נערכו אנשי הימין זמן רב. בעוד המשטרה והפרקליטות עשו מאמצים רבים להגיש כתבי אישום נגד פרלמן, החליט בית המשפט לשחררו למעצר בית. הדבר עורר מבוכה רבה בקרב גורמי החוק, ובמקביל החדיר שמחה רבה לחבריו של פרלמן על ניצחונם במערכה. 

אלא שכאמור, אין מדובר בניצחון מקרי. מי שעוקב אחר אנשי הימין בחודשים האחרונים יודע שמדובר בניצחון שמקורו בשינוי אסטרטגי של ממש בכל הקשור להיערכות מול גורמי רשויות החוק, בעיקר בזירה המשפטית. ביום חמישי בשבוע שעבר, שעות אחדות לאחר ששוחרר למעצר הבית שלו, הגיעו שוטרי היחידה המרכזית של מחוז ירושלים מלווים באנשי שב"כ לבית הוריו של חיים פרלמן ביישוב תקוע שבגוש עציון. השוטרים ואנשי השב"כ   הגישו לפרלמן, השוהה בבית הוריו במעצר בית, צו נוסף שמגביל את מעצר הבית שלו. בצו החדש נכתב כי מלבד כל הגבלות המעצר שקבע בית המשפט, על פרלמן נאסר ליצור כל קשר עם שלושת פעילי הימין נועם פדרמן, איתמר בן גביר ואריאל גרונר. 

לא במקרה סימנו בשב"כ ובמשטרה דווקא את שלושת פעילי הימין הללו. אם פעם בימין היו עסוקים בעיקר בקיטורים על המצב הרעוע במה שמכונה "התשקורת" ובבית המשפט, הגיעו פדרמן, בן גביר וגרונר ופשוט שינו את המציאות בשטח. בפרשת פרלמן ההתנהלות שלהם הגיעה לשיא חדש. 

דע את זכויותיך 

הסיפור כולו החל לפני כמה חודשים. בתחילת השנה קיבל חיים פרלמן הודעה ממשרד החינוך, שבה נכתב כי בגלל העבר הפלילי שלו, לא יתאפשר לו לקבל תעודת הוראה. זמן קצר לאחר מכן קיבל פרלמן שיחת טלפון מהשב"כ, שבה זומן לפגישה וגויס כמקור של השב"כ. במשך כשלושה חודשים נפגש פרלמן עם מפעילו בתדירות של אחת לשבוע ובפגישות הללו קשר את עצמו בעקיפין לחלק ממעשי הרצח שביצע "הדוקר הסדרתי" בערבים,   בסוף שנות התשעים בירושלים. 

שש פגישות נערכו עד שפרלמן, שלא שיתף קודם לכן את אשתו קרן בדבר פגישותיו עם השב"כ, התוודה בפניה בעניין. היא, בתגובה, הפצירה בו לסיים את הקשר עם מפעיליו. קרן פרלמן לחצה על בעלה לחשוב על מישהו מחבריו, פעילי הימין, שאותו יוכל לשתף בקשר שלו עם השב"כ ולהתייעץ לגבי המשך הקשר הזה. פרלמן, שהיה בעבר רכז הנוער של תנועת כהנא, הכיר את קרן כשהייתה פעילה בתנועה. פעיל הימין נועם פדרמן היה באותה תקופה פעיל מרכזי בכהנא ודובר התנועה. מלבד זאת, פדרמן נחשב בימין לגורו בכל הקשור לשירות הביטחון הכללי. 

פדרמן, שבמשך השנים בילה חודשים ארוכים במעצרים מינהליים ובמאסרים, הוא בעל ניסיון של מאות שעות בחקירות שב"כ. לפני שמונה שנים הוא הוציא חוברת בשם "דע את זכויותיך" שבה שני נדבכים עיקריים: האחד עוסק בדרכים להימנע מגיוס ומהפיכה למקור של השב"כ, והשני עוסק בדרכי התמודדות עם חקירות השב"כ.

בחוברת מפרט פדרמן שורה ארוכה של תרגילי חקירה שאותם נוקטים חוקרי השב"כ ומציע דרכים להתמודד עם כל אחד מהם. בשל ניסיונו העשיר בתחום הפך פדרמן בשנים האחרונות גם לתא הווידויים של אנשי הימין, אשר שיתפו פעולה עם השב"כ והביעו עניין לנתק את הקשר עם מפעיליהם. 

כאמור, בעצת אשתו קרן ניגש פרלמן לפדרמן ושיתף אותו בקשר עם מפעילי השב"כ. בתחילה נזף פדרמן בפרלמן, אולם כפי שכבר קרה לא מעט פעמים בעבר, בסופו של דבר התרצה פדרמן והחל לעזור לפרלמן לנתק את הקשר. 

פרלמן חזר אל מפעיליו בשב"כ והודיע להם כי אין הוא מעוניין בהמשך הקשר עמם. זמן קצר לאחר מכן הופיע בחייו של פרלמן מדובב השב"כ, שכונה "דדה." מעט לאחר שהחל לעבוד עם דדה בהדבקת מודעות בשעות הלילה, כבר חשד פרלמן כי דדה הוא איש שב"כ. בשלב הזה פנה פרלמן אל איתמר בן גביר, תושב חברון אף הוא, שאותו הכיר מעברם המשותף בתנועת כהנא. 

"הוא הגיע אליי וסיפר לי את השתלשלות האירועים," שחזר אתמול בן גביר. "בהתחלה גם אני נזפתי בו על זה ששיתף פעולה עם השב"כ, אבל כשהוא סיפר לי בפירוט את מה שהיה, הבנתי שכאן חייבים מהר מאוד להכניס את התקשורת." 

וכשבן גביר מדבר על להכניס את התקשורת לתמונה הוא יודע היטב מה לעשות ואיך לבצע את המשימה. בן גביר, 34, פעיל בתנועת כהנא מאז היה בן 14.

במשך שנים ארוכות היה מעורב בעשרות פרשיות שונות הקשורות לימין, ובשנים האחרונות הוא נחשב למוקד הכוח החזק ביותר בימין בכל הקשור לתקשורת. בן גביר מכיר היטב את כללי המדיה, הוא מרכז בידיו שורה ארוכה של סיפורים עיתונאיים הקשורים   בפעילות הימין ומעביר אותם לכתבים הרלוונטיים בכל כלי תקשורת, לפי האינטרסים בפרסום הידיעות. מאז הבחירות האחרונות לכנסת משמש בן גביר כדוברו של ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי, וגורמים רבים בכנסת מגדירים אותו כיועץ הפרלמנטרי הדומיננטי ביותר בכנסת הנוכחית. "אמרתי לו 'חיים תקשיב, אתה עשית שטות גדולה ואנחנו הולכים לעזור לך לצאת ממנה. אתה חבר שלנו ואנחנו נעשה הכל כדי להציל אותך, אבל אחר כך מגיעות לך גם שתי סטירות,"' שחזר בן גביר. 

מה ההבדל בינו לכל פעיל ימין אחר שעבד עם השב"כ? למה אתה מפגיש אותו עם עיתונאים? 

"זה לא בחור רגיל שהיה מופעל של השב"כ ורצה להפסיק לעבוד איתם. יש פה בנאדם שמספר לי שהוא, בשביל לקבל כסף שהוא מאוד זקוק לו, קשר עצמו למעשי רצח חמורים." 

אז במה יעזור המגע עם התקשורת? 

"הבנתי שיש פה פרשה גדולה, ושחיים עומד להיעלם במרתפי השב"כ לזמן לא ידוע. לכן היה לי חשוב שהגרסה שלו תישאר בחוץ." 

ואכן, בן גביר הפגיש את פרלמן עם שורה נכבדה של עיתונאים מכל אמצעי התקשורת. במקביל, דאג בן גביר לשכפל את ההקלטות שביצע פרלמן למדובב דדה ולפזר אותן במקומות שונים. קרן פרלמן סיפרה לאחר מעצרו של בעלה כי חוקרי השב"כ שהגיעו לעצור את בעלה לפני כחודש שמחו כשמצאו את ההקלטות, וחשבו שמנעו את הפצתן, אך לא ידעו שעותקים רבים של ההקלטות הללו כבר פוזרו במקומות שונים. 

טלפון ראשון ל"חננו" 

במקביל להכנה התקשורתית, נפגש פרלמן עם פדרמן במטרה להכינו ולהכשירו לחקירה ממושכת בשב"כ. פדרמן ערך לפרלמן מעין סימולציה, שבה הוסברו לו תרגילי החקירה שעמם הוא עשוי להתמודד, והוסבר לו בצורה ברורה כי עליו לשתוק לכל אורך החקירה. חבריו הבטיחו לו כי למרות הניתוק לפרק זמן לא ידוע מהעולם החיצון, הם מתחייבים לנהל עבורו מערכה תקשורתית ומשפטית מבחוץ, וכך עשו. 

בן גביר היה האחראי לכל המערך התקשורתי מצד משפחת פרלמן. הוא שהחליט מתי כל אחד מבני המשפחה יתראיין ובאיזה כלי תקשורת, הכל לפי שיקולים הכרוכים בעציר פרלמן. בשלב מוקדם, יחסית, של המעצר שחרר בן גביר את ההקלטות שביצע פרלמן למדובב דדה. לכתבים שקיבלו את החומרים העביר בן גביר את הזמן המדויק בהקלטה שבו נשמע דדה מסביר לפרלמן על הקלות שבה ניתן לרצוח את השיח ראאד סלאח. כך העביר בן גביר את העיסוק הציבורי מהשאלה אם פרלמן רוצח או חף מפשע, לסוגיית אנשי השב"כ שהופכים מאוספי מודיעין לשחקנים פעילים בזירות פשע. 

אלא שלשתי הזוויות - התקשורתית של בן גביר, וההכנה לחקירת השב"כ של פדרמן - נוספה גם הזווית המשפטית שהשלימה את התמונה. את הייצוג המשפטי המלא של חיים פרלמן מימן ארגון "חננו," המסייע לעצורי הימין, או כפי שהם מכונים "האסירים הלאומיים." ארגון "חננו" הוקם לפני כעשר שנים על ידי שמואל מידד (זנגי,( תושב חברון, שזיהה את   הצורך של פעילי הימין בייצוג משפטי. 

"במשך השנים יהודים רבים אשר פועלים למען עם ישראל נקלעים למצוקה משפטית," מסביר מידד. "חיילים בלחימה נגד האויב, מתיישבים שנאלצו להתמודד עם בעיות ביטחוניות והתיישבותיות, או אזרחים מהשורה שמוחים על התנהלות הממסד. כדי לסייע ולגבות אותם הקמנו את 'חננו."' 

תקציב הארגון מבוסס כולו על תרומות המגיעות ברובן מאזרחים המעבירים הוראת קבע חודשית לארגון. עורכי הדין שמועסקים בארגון מקבלים שכר חלקי על הייצוג, כפי שמידד מתאר, זאת, מלבד המרכיב האידיאולוגי בעבודת עורכי הדין. "זה לא סוד שיש לתיקים שלנו ערך מוסף כמו חשיפה תקשורתית, מה גם שאנחנו סיטונאים של תיקים. אנחנו לא מוכרים עגבנייה אחת, אלא טון עגבניות."