בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני המריאו אחרוני הילדות שהשתתפו ב"מסע בת מצווה לארץ הקודש" בחזרה אל ביתן כשחיוך של תודה על פניהן, מלאי חוויות באמתחתן, והן מבטיחות להיות 'יהודיות טובות' ולהשפיע גם על בני משפחתן ועל חברותיהן שנשארו בארצן.

מיד לאחר חגיגת הבת מצווה המרכזית שהתקיימה בסביון, נסעו הבנות למלון פרימה המלכים לשינה קצרה, ומייד ביום חמישי בבוקר השכימו קום, כל ילדה קיבלה חולצה וכובע שהודפס במיוחד למסע, והצפינו עד לצפת לבית הרפואה "זיו", שם חיכתה להן מנהלת מחלקת הילדים.

מטרת הביקור בבית הרפואה הייתה לחזק ולעודד את הילדים החולים במחלקות השונות, ולהעניק להם שי מיוחד מתנת ארגון "ברית אברהם" מארצות הברית שהביאו את המתנות במיוחד עבור ילדים אלו.

היא הובילה אותנו, אוחזות בהתרגשות במתנות עטופות, בין המיטות המאוכלסות במחלקת ילדים. הבנות מאוד התרגשו מלראות את סבלם של ילדים קטנים,  זה נגע לליבן מאוד. גם המתרפאים התרגשו מאוד מהמחווה.

משם המשיכה הקבוצה בנסיעה חמה ולחה לכיוון הגיפים הרבה בנות בכלל לא ידעו איך נראה ג'יפ ואפילו חששו מהכלי הזה, אבל.. ההנאה הייתה מושלמת! הנהגים האדיבים והחבר'המנים הדהירו את הרכבים במסלול הררי פתלתל, לתוך שלוליות מים, בין מטעי אבוקדו וכוורות דבורים רוחשות. בגבעת האם ירדו לשמוע קצת על האזור והנוף מפי הנהג, ואח"כ המשיכו עוד לתוך ערוץ מוחבא של הדן. הבנות ירדו מהרכבים, ונכנסו לתוך המים הקרים (14 מעלות בלבד!) היה כיף לא נורמאלי להשפריץ מים קרים מלאים בדגי פורל אחת על השנייה...

רטובות הגיעו לאתר הקיאקים - ממש רגע לפני שהוא נסגר סופית לאותו היום. שמעו תדרוך קצר מפי אחד המדריכים במקום, והתחלקו לרביעיות כדי להיכנס לסירות. 

משם, המשיכו בנסיעה לקריית שמונה לאכול ארוחת ערב נעימה על האש בחצר בית חב"ד המקומי. האוכל היה ערוך יפה וערב לחיך. ב"ה. למרות העייפות הרבה- צפו בסרט קצר ומרשים שסקר את הפעילות של בית חב"ד בזמן מלחמת לבנון השנייה, ומשם פנו למלון הצפון על מנת ללון ולנוח קמעה מהיום המרגש והעמוס שעבר עליהן.

עם שחר של יום שישי הן הפליגו בנסיעה ארוכה, הפעם מקרית שמונה הצפונית הרחק הרחק אל מצדה הלוהטת שבדרום, ואחר כך ירדו לים המלח להתרחץ במימיו הסגוליים.

בדרך, בצומת אלמוג הן עצרו להתרעננות, והספיקו גם לרכוב על גמלים.

במצדה, כל בת קיבלה בקבוק שתייה, והתקרבה בהתרגשות אל הקרון שאמור היה להסיע אותן ברכבל לראש ההר. הן עלו והגיעו לבית המדרש הישן של קנאי המצדה, שם הן למדו מפי הרבנית פנינה אלדין תחי' על מצות הפרשת חלה, ונהנו מאוד ללוש בצק לחלות. בזמן שהחלות נאפו, הבנות ביקרו במבנה בית הכנסת העתיק, שם למדו פרק בעברו של העם היהודי וקיבלו תעודות בת-מצווה מאת הרב אלהרר והרב צחי פרנסיס (שבידר אותן בדמות הרב-צדקיה-בן-אלעזר-בן-יאיר, רב המצדה של לפני 2000 שנה). הן הצטלמו בשמש הקופחת ומיהרו לרדת שוב ברכבל עם החלות הטריות ומדיפות הניחוח. למטה, באולם ממוזג הן צפו בסרט קצר שתיעד וסיפר את סיפור המקום. הן עזבו מלאות חוויות מרגשות לכיוון ים המלח.......

ים המלח קידם את פני הבנות באדי חום מהבילים, טמפרטורת מים גבוהה ו... מלח, הרבה מאוד מלח שורף. הן הזדרזו לצאת מהמים ונסעו בכיוון צפון, אל קריית מלאכי- על מנת לשבות שם את השבת.

בשבת הילדות עברו חוויה בלתי נשכחת, ארוחות כיד המלך על ידי קייטרינג "משה מלייב" שדאג והכין לכל ילדה את האוכל האהוב עליה, ובעיקר השפע שנתן בכל סעודות השבת.

המדריכות המסורות הכינו תוכנית מרתקת ומעניינת לכל השבת.

הבנות שמעו קריאת התורה בבית הכנסת המרכזי ועשו סיור מקיף ברחבי השכונה.

לסיום, במוצאי שבת נערכה מלווה מלכה ומסיבת צאתכם לשלום לכל הבנות, כל בת סיכמה בכמה מילים על החוויות שהיא עברה, ועל הדברים שהיא לא תשכח אף פעם הודות למסע המיוחד שהייתה חלק ממנו.

הבנות התקשו להיפרד אחת מהשנייה, הן הבטיחו בבכי שלא יעבור יום בלי שיהיו בקשר בפרטים שהושארו אחת אצל השניה.

בפה מלא התרגשות הודו הילדות ליוזם המסע הרב לוי קנלסקי, יו"ר ארגון הרווחה האירופאי 'אלף', ולתומכים לרב יוסי אייבס, יו"ר קרן תג מלונדון, ולרב מרדכי קנלסקי יו"ר ארגון "ברית אברהם" מארצות הברית , ואמרו שהן לא תיארו לעצמן עד כמה ישפיע עליהן המסע, הן בחיי היום יום ובעיקר בנוגע ליהדותן, והן מבטיחות להיות יהודיות טובות להדליק נרות שבת ולהאיר את הסביבה, ואף להשפיע על בני המשפחות גם כן להיות גאים ביהדותם ולשמור עליה ללא פשרות.


***

הארגון מבקש להודות לשלוחים והשלוחות החשובים על המאמצים הרבים שהשקיעו בצירוף בנות למסע ובהדרכתן לקראת המאורע, כמו כן, לאלו שליוו את הילדות בימי המסע המיוחד ותרמו רבות להצלחתו: לרב דב גרוזמן ורעייתו שטערנא מוינה, אוסטריה, לגב' חיה לואיס מבקו, אזרבייג'ן, ולגב' רבקה גלזמן מריגה, לטביה, לרב דניאל ואן פראך מאמסטרדם, הולנד, וכן למדריכות המסורות שליוו את הילדות במשך כל המסע: חיה נקי, לאה אלדין, ובת שבע ריבקין.