בריל טריטל

בעלי ואני תמיד עבדנו. הוא היה המפרנס העיקרי, ואני עבדתי במשרה חלקית כדי להביא עוד קצת הכנסה לבית. שנינו הרגשנו טוב עם הסידור הזה, שכן ידענו שזו הדרך הטובה ביותר להחזיק את משפחתנו מבחינה כספית. לפני כתשעה חודשים, בעלי פוטר. כל החברה שלו פשוט נסגרה יום אחד, כמעט בלי אזהרה מוקדמת לאיש מן העובדים. לפני שישה חודשים קיבלתי הזדמנות לעבוד במשרה מלאה, שכן עובדת אחרת במשרה חלקית עזבה את המשרד. מאז שהתחלתי לעבוד, לקח בעלי על עצמו חלק מחובותיי הקודמות (הסעת הילדים לבית ספר, הכנת ארוחת ערב וכו'). למרבה הצער, הוא יותר ויותר כועס על כך ומאוד מלא תרעומת. אני עושה מאמצים גדולים מאוד לשמור על הלך-רוח חיובי, אך זה הולך ונעשה קשה. מה עליי לעשות?

א. ד.

א. ד. יקרה,

תודה על כך שהעלית נושא קשה כל כך. זוהי סיטואציה שזוגות רבים חווים בדרך זו או אחרת עקב המיתון הכלכלי שהעולם עובר כעת. למרבה המזל, עדיין יש לכם הכנסה כספית, שהודות לה נחסך מכם הרבה מן הלחץ והמתח שאחרת הייתם חווים.

נשמע כאילו תקופת מעבר זו מאתגרת במיוחד לשניכם. מן הסתם גם קשה לך להתמודד עם הצורך למלא אחר דרישות עבודתך החדשה, ובעת ובעונה אחת לנסות לשמור על השקט בסיטואציה מתוחה מאוד. אנא נסי למצוא זמן לעשות דברים בשביל עצמך כדי לוודא שאת לא נשחקת מדי. מבחינת בעלך, נסי לחשוב על הדברים כמו שהוא רואה אותם. גברים נוטים לבסס הרבה מערכם העצמי על יכולתם לפרנס את משפחתם. הזכרת שבעלך היה תמיד מפרנס טוב. סביר שזה היה מקור עיקרי להערכה העצמית ולזהות שלו. עבור גבר, מרגע שמקור זה נלקח ממנו, הוא עשוי להרגיש שאין לו תחומים רבים אחרים שבהם הוא מרגיש שהוא תורם תרומה משמעותית כלשהי. בעלך מרגיש בוודאי חסר-ביטחון ביחס למה הוא יכול לעשות למען משפחתו, כיוון שהסיטואציה הכלכלית לא נותנת לו תקווה רבה שימצא עבודה בעתיד הקרוב.

מצד שני, נשים יותר רב-צדדיות מבחינת התפקידים שלהן, שכן אפילו אם יש להן עבודה, הן תופסות את זהותן כמורכבת גם מהיותן אמהות, נשים לבעלים, חברות, בנות לאמהות, וכל תפקיד אחר מתוך המגוון שאנו ממלאות באופן קבוע. בדרך כלל, אישה – אם היא מאבדת את מקום עבודתה – אינה נוטה להרגיש אובדן באותה מידה כמו גבר באותה סיטואציה. בדרך-כלל היא יכולה להישען על אחד התפקידים האחרים שהיא עושה בלאו-הכי, כדי לעזור לעצמה לשמור על תחושת הערך העצמי שלה.

כדי לעזור לבעלך, נסי לשקף לו במלים את מה שהוא עשוי להרגיש. כאשר הוא מביע תרעומת, נסי לעצור ולחשוב על מה שהוא אומר באמת. כשהוא אומר "אני לא סובל לקחת את הילדים לבית-ספר", סביר שזו הדרך היחידה שהוא מכיר כדי לומר "אני כל כך כועס על כך שאיבדתי את מקום עבודתי, ואני מרגיש שאכזבתי את כולם". נסי להזדהות עמו ולגלות אמפטיה כלפיו. על פני השטח, את יכולה להסכים שעשיית ההסעות זוהי מלאכה מייגעת, אך הזכירי לו כמה את מעריכה את העובדה שבכל שהוא עושה זאת, הוא עוזר למשפחה שלכם. זכרי, אמרי זאת מתוך כוונה, שכן הוא יזהה נימה צינית ממרחק קילומטר.

השתדלי מאוד שלא להיתפס לכעס ולתרעומת שלו. אני יודעת שזה קשה, אבל אם תיתפסי לכך, הדבר רק ילבה את שלהבת הכעס והתרעומת. כשהוא נעשה מתוסכל, נסי להישאר אמפאטית ו/או נייטרלית. אם זה קשה לך, נסי להשתמש בהומור. אם לך ולבעלך יש חוש הומור טוב ואתם נהנים לבלות יחד בדרך זו, השתמשי בכך עתה. מחקרים רבים מספור הראו שהצחוק עוזר להקל על מתח וחרדה. זה יכול לחולל פלאים גם עבורך. אם תהיי את מקור הכוח הרגשי כעת, הדבר ייתן לו את ההזדמנות למצוא את עצמו. (כמובן שאם הוא נעשה אלים או מתעלל בכל דרך שהיא, הדבר מוכרח להיפסק מיד, ועלייך להתייעץ עם מישהו באופן פרטי).

אם הוא מרגיש שלתעשייה שבה עבד קודם אין עתיד, או שייקח זמן רב עד שתתאושש, עזרי לו למצוא אפיק פרנסה חדש. עזרי לו לגלות אלו תחומים אחרים הוא אולי רוצה לבדוק, ועודדי אותו לבדוק אותם. כאשר אדם נשאר בלתי פעיל ביחס לסיטואציה מסוימת, נגרמת חרדה. כשמתחילים לפעול, עוזר הדבר להפחית את החרדה, ובכך תורם להפחתת המתח, התסכול והתרעומת.

זכרי להתייחס אליו בכבוד כפי שעשית תמיד. מובן שיתכן שגם את חשה כעת תרעומת על כך שעלייך לצאת לעבוד במשרה מלאה וכן מוותרת על כמה "מותרות". שוחחי על כך עם בעלך. ספרי לו, בלי נימת האשמה כלשהי, שגם לך קשה, וכי גם את היית רוצה שהדברים ישובו להיות כפי שהיו. אל תשכחי שאתם צוות ומצויים במצב הזה ביחד. תוכנית המשחק השתנתה עכשיו, אך יש לכם מטרה משותפת, לשמור על תפקוד משפחתכם. שמרי על ערוצי תקשורת פתוחים, במיוחד בתקופה קריטית זו. פני זמן לבלות יחד, כדי שתוכלו להתחבר כזוג. נסי להזכיר לו שמצב זה הוא זמני בלבד, וכי בעזרת השם הדברים ישובו להיות כפי ששניכם רוצים.

אני רוצה להודות לך שוב על כך שהעלית נושא רגיש אך חשוב כל כך. אני מאחלת לך כל טוב ושתצליחי לסייע לעצמך ולבעלך לעבור תקופה קשה ורבת-אתגרים זו.