כתב COL

במלאות עשור שנים לישיבת חב"ד חזון אליהו תל אביב, נערך השבוע 'דינר' חגיגי ומרשים לכל בוגרי ואברכי הישיבה, בני משפחותיהם, תומכי הישיבה, המרגישים גם הם חלק מהמשפחה הגדולה והחמה של ישיבת חב"ד 'חזון אליהו', שלוחים מכל רחבי הארץ והעולם שמקרוביהם הפכו בישיבה להיות בחורים חסידיים לכל דבר ו"אנשי הישיבה" – יהודים בעלי-עסק העובדים או מתגוררים באיזור הישיבה ונכנסים גם הם מספר שעות מידי יום להתבשם מקול התורה הנשמע בה תדיר.

הפגישה בין צוות הישיבה: ראש הישיבה הרב שמערלינג, המשפיע החסידי הרב שניאור זלמן כהן, הר"מ בנגלה הרב שאול רייצס ומנהל הישיבה המסור הרב לוי וולף לבין כ-מאתיים בוגרי הישיבה לאורך השנים, המפוזרים ומאירים כמעט כל נקודה על מפת ארץ הקודש, היתה מרגשת ביותר, וספוגת ניחוח חסידי של פעם. הכניסה לאולם הפתיעה רבים מן הבאים, שלא הורגלו בגינוני טקסים ובפאר חיצוני: צוות מיוחד מהישיבה 'הרימו' במו-ידיהם הפקה, שמפיקי אירועים בכירים יכולים רק לחלום עליה – החל מעיצובו המיוחד של האולם על שלל העזרים הפירו-טכניים ועד לפרטי הפרטים הממותגים על צלחות הסועדים.

מנחה האירוע הרב שמואל וולף שליח הרבי בקרית הסביונים - יהוד שהוא עצמו שימש בעבר כשליח ב"חזון אליהו" הזמין את ראשון הנואמים - מייסד הישיבה ויו"ר הנהלתה, שליחו הראשי של הרבי לתל-אביב, רב קהילת חב"ד ורב מרכז העיר, הרב יוסף גערליצקי שבדבריו הנרגשים אודות הישיבה אמר "בעוד כל הישיבות וה'כוללים' סגורים בימות הקיץ, בחגים, וכיו"ב – ישיבת חב"ד בתל-אביב פתוחה 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. זהו המגדלור של תל-אביב, שכל אורה וחיותה של העיר תלויה בו, ולכן לעולם איננו כבה, אדרבה – אורו רק גדל והולך", בודאי שברכותיו של הרבי ימשיכו ללוות אותנו וביתר שאת להגדלת הישיבה בכמות ובאיכות.

הנואם המרכזי הרב הראשי לתל-אביב, הרב ישראל מאיר לאו התמקד באימרה המובאת בגמרא, שאפילו נמצאה בעיר הנידחת כולה מזוזה אחת כשרה – מצילה את כל העיר:

"יש אדם אחד בדורנו" מדגיש הרב לאו בסגנונו הכובש והמפורסם, "שקבע מזוזות כאלו בכל מקום ומקום, והציל אלפי ערים ושכונות יהודיות. ואלו אינם מזוזות דוממות, אלא הן מזוזות המאירות את כל סביבתן ומייצרות מזוזות נוספות בכל פתח ודלת – זהו הרבי מליובאוויטש, ששלח את שלוחיו בכל מקום שיש בו יהודים, והצילם מכליון רוחני, חלילה. ראיתי את הישיבה, פגשתי את רבני הישיבה, אני בידידות עמוקה זה שנים רבות עם מייסד הישיבה הרב גרליצקי, ובשנים האחרונות הכרתי את תלמידי הישיבה ובוגריה. אני יכול לומר לכם בוודאות – הישיבה היא המזוזה המצילה את כל העיר תל-אביב – יפו, ובוגריה הופכים עצמם למזוזות המצילות את כל ערי ישראל".

לאחר הקרנת הסרט המיוחד "המגדלור" שהופק במיוחד לרגל הארוע על עוצמתה של הישיבה ופעילותה ועל סיפורי חייהם של עשרות מבוגריה, עולה ראש הישיבה הרב מאיר אריה שמערלינג לשאת את דבריו, ובשביל רבים מהבוגרים זוהי הזדמנות של ממש לטעום שוב, ולו במשהו, משיעוריו המפורסמים של ראש ישיבתם האהוב, שהניח במוחם ובליבם את יסודות לימוד התורה והמחשבה החסידית. מבחינת הרב שמערלינג, זו אינה אלא עוד הזדמנות לחזור על מאמר החסידות המפורסם "אני לדודי" ועל ביאוריו הנפלאים של הרבי בענין חודש אלול הקרב ובא. "דוקא בחודש אלול כאשר המלך בשדה אז הוא במקומו הטבעי ובמלוא הדרו. זהו סוד הצלחתה של הישיבה, דוקא משום שהיא ב'שדה'- במרכז העיר תל אביב שברחובותיה עדיין לא נשמע קול התורה בראש כל חוצות, דוקא שם יש הצלחה למעלה מדרך הטבע ללימוד התורה והחסידות, ליראת שמים ולעבודת ה' ללא פשרות".

את דברם של בוגרי הישיבה עצמם הביא ר' חיים מיכאל יוסבאשווילי, הוא עצמו סיפור חיים מרתק מהלך, שסיפר על השקעתם העצומה של צוות הישיבה בכל תלמיד, לאורך כל שעות היממה, ולמשך כל חייו. "ר"מ בישיבה שלנו הוא לא רק מורה המלמד תורה, אלא גם אבא, אימא, מדריך, חבר, אח גדול, ולפעמים גם אחות גדולה..."

את ה'ממתק' של הערב, מסתבר, שמרו לסוף. לאחר מכירה פומבית, בה נמכר דולר מידיו הק' של הרבי ב18,000 ₪ על-ידי אחד מגדולי תומכי הישיבה. הופיע לפתע על הבמה צעיר תל-אביבי 'זרוק' טיפוסי, בעודו שקוע בשיחת טלפון סוערת עם אביו הקיבוצ'ניק. רק מעטים הצליחו לזהות שהמדובר בשחקן המפורסם ר' מיכאל וייגל, התלמיד הראשון של ישיבת חב"ד חזון אליהו. ר' מיכאל הצליח ברוב כישרון להדגים היטב את דמות האב הישראלי הטיפוסית, שמבחינתו רצוי ביותר שבנו ייזרק לשנים ארוכות ל'מזרח הרחוק' על כל תחלואיו, אך 'חלילה וחס' שלא ייקלע לישיבה ויניח תפילין.. ר' מיכאל מפליא בלהטוטיו, פושט צורה ומלביש צורה, ובהומור רב ומדויק מראה את תהליך התקרבותו של הצעיר התל-אביבי לישיבה, עד להקמת בית חסידי בלב העיר תל-אביב.

ביציאה מן האולם בשעה מאוחרת בלילה, ניגש אחד הבוגרים, ר' מעוז דליות מיוקנעם, אל מנהל הישיבה הרב לוי וולף, בשאלה מוזרה: "תגיד, הישיבה פתוחה עכשיו?" "דומני שכן", ענה הרב וולף, "כנראה ישנם תלמידים האומרים עכשיו קריאת-שמע שעל המיטה, למה אתה שואל?" ר' מעוז מבליע אנחה חסידית "אחח.. אני חייב להכנס 'להריח' את ה'זאל'.."

ישיבה שמלאו לה עתה עשר שנים, אבל עבור בוגריה – היא כל החיים.