מנחם כהן, מערכת COL

כשמסתכלים עליו, על דוד סיטבון, ורואים את חיוכו שלא מש מפניו, שומעים את דיבורו הרגוע, קשה שלא לחוש באבסורד הזועק - כשמדברים איתו על אירועי טרור שהוא, כביכול, היה עד להם - לפני 14 שנה, כשהיה בחור-ישיבה בן 14.

סיטבון נעצר לפני שבועיים על-ידי השב"כ, בעת ששהה בחנות "כפתור ופרח" בגאולה, ירושלים, שם הוא עובד. עד לבואו למתקן השב"כ בפתח-תקווה, סיטבון לא ידע מה רוצים ממנו.

החוקרים ביקשו ממנו מידע על פעיל הימין, חיים פרלמן, החשוד בפגיעה בערבים. סיטבון, על-פי החשד, הכיר את פרלמן בילדותו. "אנחנו לא רוצים אותך, אלא אותו", אמרו לו החוקרים שוב ושוב.

שבועיים של חקירות רצופות, מלוות בתרגילים לא פשוטים, עברו על האברך הצנום. "ירדתי במשקל", הוא אומר, "כאילו שיש ממה לרדת", מוסיף בחיוך כשהוא מרמז על משקלו הדקיק.

ביום חמישי שעבר, בהוראה של בית-המשפט השלום בפתח-תקווה, הוא שוחרר לביתו. "עד לרגע זה לא ברור לי על מה נעצרתי. השב"כ טעה בבן-אדם וחבל שזה בא על חשבון משפחה", הוא אומר.

היום, יומיים לאחר ששוחרר, הוא מעניק ראיון ראשון למרכז התקשורת החב"די - COL. הוא מדבר על הכל: מרגע המעצר ועד לשחרור המיוחל והפגישה עם בני המשפחה.

מאז שוחרר, הוא קיבל אין-ספור תגובות מחברים. צורם לו שדווקא אצלנו, בממסד החב"די, הוא נתקל בשתיקה רועמת.

"כמה גורמים בממסד אמרו לי שהם לא רוצים להתערב בפוליטיקה", העידה בפנינו רעייתו של דוד, רחל.

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

אופצייה נוספת - באיכות HD