סיפורים של כותבים ששוגרו לאתר "למדתי ממנו"
השמות צונזרו עד לסיום התחרות

השפעה לטווח ארוך

סיפור על השקעה קטנה של מורה שמשפיע המון על תלמיד כבר ח"י שנים!

הייתי תלמיד אורח בגיל 12 באביב ה'תשנ"ב בחיידר אהלי תורה בכפר חב"ד ולמחנך הכיתה היה מבצע עידוד תפילת מנחה.

הצטיינתי וגם אני קיבלתי פרס שהוא נראה לי הדבר היחיד שנשמר לי ממורה מכל הילדות שלי.

הפרס הוא שילוב של פתק הצטיינות עם שמי ועוד בכתב ידו של מחנך הכיתה שלי, של ספרון קדוש, של משהו קומפקטי שאפשר לשאת אותו לכל מקום, של משהו שימושי ושל דבר שקשור למבצע.

והעיקר שזה ממשיך לעודד אותי להצטיין במבצע עד היום הזה כשאני מתפלל עם התלמידים שלי מנחה בחיידר.

נו, אז מה הרעיון הגאוני של המורה ר'?

ובכן: "מנחה מעריב"! - בו אני מתפלל היום כעבור 18 שנה עם התלמידים שלי בחיידר.

המעניין בפרס הזה הוא שההשקעה מבחינת המורה בפרס הזה הוא בערך: 2 שקל ו-2 דקות ועיניו שהסתכלו על תלמידיו במשך כמה שבועות בתפילות המנחה.

והנה מה שהרב ר' כתב לי ב"מנחה מעריב":
"בס"ד. פרס הצטיינות לתלמיד היקר מ' עבור תפילת מנחה בחשק ובכובד ראש, המשך בדרך זו. המורה ר'".

אז, מדוע זהו הדבר היחיד שנשמר לי ממורה מכל הילדות שלי? נראה לי שזה קשור לצורת ההגשה מהמורה לתלמיד באהבה ובמאור פנים, וכמובן כי עבדתי קשה בכדי לקבל את הפרס.

ממנו למדתי איך לעשות מבצעים ולחלק פרסים.

דוגמה חיה

מחנך אמיתי הוא מחנך המהווה דוגמא חיה ומודל לחיקוי. הרב מ', מעבר לשיעוריו האיכותיים שהכינו אותנו לישיבה היה עבורנו סמל ודוגמא לחסיד.

תמיד ראינו עליו מהי תפילה ובפרט בשבת. פעם כשעליתי עליו טרמפ לבית הכנסת, גיליתי שגם את זמן הנסיעה הוא מנצל לשמוע שיחות של הרבי.

אולי זה נראה דבר של מה בכך, אך עלי זה השפיע מאוד!

מורה לנצח

הרב שיחי' א' היה מחנך דגול באהבה ובחיוך, החדיר בנו את אהבת התורה, אהבת הזולת.

היה אחראי על התפילה, שמר על הזמנים, והיה מודל איך חסיד צריך להתפלל, הנהגות חסידיות והכנה לתפילה, מקווה גם בחורף, בקיצור חסיד שהוא מורה שהוא חבר לחיים.

הרב א' שיחי' מתקשר לכל אחד מתלמידיו שלמדו אצלו ביום הולדתם ומאחל ברכות חמות ואמיתיות.

גם כשהיינו בשליחות ובחו"ל היה מתקשר להורים לברר את מספר הטלפון ומשיג את הבחורים. גם היום לאחר הנישואים הרב אהרן שומר על קשר. שירבו כמותו בישראל!!!!!!!

מורה לחיים

כאשר הייתי בכיתה ז' - הרב י' היה המנהל של ביה"ס ובכל שבת היה מזמין אליו תלמידות להתארח בביתו בסעודת שבת בצהריים.

הוא היה מסור והתייחס לכל תלמידה באופן אישי. כשהיינו חוזרות משבת חופשה הוא קבל את פנינו ושאל איך היתה הנסיעה וכו', הוא באופן אישי עבר בבתים ורשם בנות ללמוד בבית-הספר.

לאחר כתה ז' היה לי קשה להמשיך בפנימיה והוא שלח שיבואו אלי הביתה וישכנעו אותי להמשיך.

הוא ליוה בנות גם לאחר כתה י"ב ודאג לשידוך שלהם, בתקופת הסמינר כשהפך למנהל הסמינר המשיך עם המון חיות והורגש אצלו שהעבודה מלווה אותו בכל שעות היות כשהיא חדורה בתחושת שליחות.

הוא ערך שבתות מיוחדות במספר מקומות גדול לבנות הסמינר חזק את השליחות וזכה לתלמידות רבות שהקימו בית חסידי ויצאו גם הם לשליחות בהמון מקומות בעולם והיום מתחנכות אצלו כבר דור שני. הוא בעיני דמות של מורה לחיים...