ימים ספורים אחרי ששוחרר הכותל במלחמת ששת הימים, התעורר צורך להכשרת רחבה לקליטת המון המתפללים שהתחיל לזרום אל הכותל. הרחבה הגדולה הוכשרה בן לילה, ומשמשת עד היום את מיליוני באי הכותל, ללא תכנון וללא ראיה ארוכת טווח. עקב כך נאלצים מבקרי הכותל להתמודד עם כבישי גישה צרים, עומסי תנועה כבדים וסירקולציית מבקרים בעייתית.

בימים אלה, לראשונה מאז שוחרר הכותל, מגישים עיריית ירושלים, משרד ראש הממשלה והקרן למורשת הכותל המערבי, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, תוכנית כוללת לשיפור תנועת המבקרים אל רחבת הכותל המערבי ובתוכה, זאת כחלק מחזון ראש העיר ניר ברקת להרחבת התיירות בעיר ולגידול של פי שלושה מכמות התיירים היום באיזור, כ-15 מיליון מבקרים בשנה.

התוכנית מתמודדת עם פניו השונות של הכותל המערבי - מקום תפילה ועלייה לרגל עבור רבבות, אתר ארכיאולוגי יחיד-סגולה, ואתר לאומי-היסטורי המושך אליו תיירות מהעולם כולו.

"מספר מבקרי הכותל עומד היום על שמונה מיליון מבקרים בשנה, לעומת 2 מיליון לפני עשור. עלייה של מאות אחוזים בתוך שנים ספורות", אומר רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ. במקביל, גם הצרכים של המתפללים גדלו, ויש לתת להם את דרכי הגישה הראויים, כל אחד למטרת בואו לכותל המערבי.

"רחבת הכותל צריכה להיערך, לקראת העשור הבא, לקליטתם המיטבית של מיליונים רבים - מתפללים, תיירים ותלמידים", אומר ראש העיר, ובעקבות כך מתקיימים דיונים כדי לבחון איך לשפר את תנאי הגישה וצרכי המתפללים והמבקרים ברחבת הכותל המערבי.

התכנון המחודש הינו חלק מתוכנית האב לכותל המערבי אשר מתגבשת כיום על ידי ועדת ההיגוי שבה חברים גורמים רבים, בהם: הועדה המחוזית, עיריית ירושלים, מהנדס העיר, הרשות לפיתוח ירושלים והקרן למורשת הכותל ויכלול הכפלת חדרי השירותים, תחנת משטרה, תחנת עזרה ראשונה, כיתות לתלמידים ומענה לצרכי הפוקדים מקום קדוש זה.

רב הכותל המערבי ביקש כי התוכנית תכלול מענה לכניסת המתפללים, היישר משערי הכניסה אל רחבת התפילה, מבלי שיהיה צורך לעבור דרך הרחבה העליונה. כמו-כן לאפשר כניסה אל מנהרות הכותל המערבי משער האשפות, דרך הקרדו התחתון, שנחשף מתחת לרחבת הכותל המערבי.

הפרדת הכניסה בין הפוקדים את רחבת התפילה בלבד, לבין המבקשים לסייר ברחבה העליונה, הינה צורך הכרחי לתת מענה לכל הצרכים של פוקדי הכותל המערבי. היא תיתן מענה הן למתפללים והן לתיירים והמבקרים ותמנע חיכוך ביניהם.